Yehzqè'l (יחזקאל) - Ezechiele 18

Miqra 'al pi ha-Mesorah	NOVA VULGATA
1 וַיְהִי דְבַר־יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹֽר׃	1 Et factus est sermo Domini ad medicens:
2 מַה־לָּכֶם אַתֶּם מֹֽשְׁלִים אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶֽינָה׃	2 “Quid est vo bis quod vulgo dicitis proverbium istud in terra Israeldicentes: “Patres comederunt uvam acerbam, et dentes filiorum obstupescunt”?
3 חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה אִם־יִהְיֶה לָכֶם עוֹד מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃	3 Vivo ego, dicit Dominus Deus, non dicetis ultra hoc proverbium in Israel.
4 הֵן כׇּל־הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי־הֵנָּה הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמֽוּת׃	4 Ecce omnes animae meae sunt: ut anima patris, ita et anima filii mea est; anima,quae peccaverit, ipsa morietur.
5 וְאִישׁ כִּֽי־יִהְיֶה צַדִּיק וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָֽה׃	5 Et vir, si fuerit iustus et fecerit iudiciumet iustitiam,
6 אֶל־הֶֽהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְאֶל־אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָֽב׃	6 in montibus non comederit et oculos suos non levaverit ad idoladomus Israel et uxorem proximi sui non violaverit et ad mulierem menstruatam nonaccesserit
7 וְאִישׁ לֹא יוֹנֶה חֲבֹלָתוֹ חוֹב יָשִׁיב גְּזֵלָה לֹא יִגְזֹל לַחְמוֹ לְרָעֵב יִתֵּן וְעֵירֹם יְכַסֶּה־בָּֽגֶד׃	7 et hominem non afflixerit, pignus debitori reddiderit, per vimnihil rapuerit, panem suum esurienti dederit et nudum operuerit vestimento,
8 בַּנֶּשֶׁךְ לֹֽא־יִתֵּן וְתַרְבִּית לֹא יִקָּח מֵעָוֶל יָשִׁיב יָדוֹ מִשְׁפַּט אֱמֶת יַעֲשֶׂה בֵּין אִישׁ לְאִֽישׁ׃	8 adusuram non commodaverit et fenus non acceperit, ab iniquitate averterit manumsuam, iudicium verum fecerit inter virum et virum,
9 בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר לַעֲשׂוֹת אֱמֶת צַדִּיק הוּא חָיֹה יִֽחְיֶה נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִֽה׃	9 in praeceptis meisambulaverit et iudicia mea custodierit, ut faciat veritatem, hic iustus est,vita vivet, ait Dominus Deus.
10 וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם וְעָשָׂה אָח מֵאַחַד מֵאֵֽלֶּה׃	10 Quod si genuerit filium latronem, effundentem sanguinem et facientem unum deistis,
11 וְהוּא אֶת־כׇּל־אֵלֶּה לֹא עָשָׂה כִּי גַם אֶל־הֶהָרִים אָכַל וְאֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּֽא׃	11 cum ipse haec omnia non fecerit, et etiam in montibus comedentem etuxorem proximi sui polluentem,
12 עָנִי וְאֶבְיוֹן הוֹנָה גְּזֵלוֹת גָּזָל חֲבֹל לֹא יָשִׁיב וְאֶל־הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו תּוֹעֵבָה עָשָֽׂה׃	12 egenum et pauperem affligentem, rapientemrapinas, pignus non reddentem et ad idola levantem oculos suos, abominationemfacientem,
13 בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי לֹא יִֽחְיֶה אֵת כׇּל־הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה עָשָׂה מוֹת יוּמָת דָּמָיו בּוֹ יִֽהְיֶֽה׃	13 ad usuram dantem et fenus accipientem, numquid vivet? Non vivet.Cum universa detestanda haec fecerit, morte morietur; sanguis eius in ipso erit.
14 וְהִנֵּה הוֹלִיד בֵּן וַיַּרְא אֶת־כׇּל־חַטֹּאת אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּרְאֶה וְלֹא יַעֲשֶׂה כָּהֵֽן׃	14 Quod si genuerit filium, qui videns omnia peccata patris sui, quae fecit,timuerit et non fecerit simile eis:
15 עַל־הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּֽא׃	15 super montes non comederit et oculos suosnon levaverit ad idola domus Israel et uxorem proximi sui non violaverit
16 וְאִישׁ לֹא הוֹנָה חֲבֹל לֹא חָבָל וּגְזֵלָה לֹא גָזָל לַחְמוֹ לְרָעֵב נָתָן וְעֵרוֹם כִּסָּה־בָֽגֶד׃	16 etvirum non afflixerit, pignus non retinuerit et rapinam non rapuerit, panem suumesurienti dederit et nudum operuerit vestimento,
17 מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לֹא לָקָח מִשְׁפָּטַי עָשָׂה בְּחֻקּוֹתַי הָלָךְ הוּא לֹא יָמוּת בַּעֲוֺן אָבִיו חָיֹה יִֽחְיֶֽה׃	17 ab iniuria averterit manumsuam, usuram et fenus non acceperit, iudicia mea fecerit, in praeceptis meisambulaverit, hic non morietur in iniquitate patris sui, sed vita vivet.
18 אָבִיו כִּֽי־עָשַׁק עֹשֶׁק גָּזַל גֵּזֶל אָח וַאֲשֶׁר לֹא־טוֹב עָשָׂה בְּתוֹךְ עַמָּיו וְהִנֵּה־מֵת בַּעֲוֺנֽוֹ׃	18 Patereius, quia calumniatus est et fecit rapinas nec bonum operatus est in mediopopuli sui, ecce mortuus est in iniquitate sua.
19 וַאֲמַרְתֶּם מַדֻּעַ לֹא־נָשָׂא הַבֵּן בַּעֲוֺן הָאָב וְהַבֵּן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה אֵת כׇּל־חֻקּוֹתַי שָׁמַר וַיַּעֲשֶׂה אֹתָם חָיֹה יִֽחְיֶֽה׃	19 Et dicitis: “Quare nonportavit filius iniquitatem patris?”. Videlicet, quia filius iudicium etiustitiam operatus est, omnia praecepta mea custodivit et fecit illa, vivetvita.
20 הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת בֵּן לֹֽא־יִשָּׂא ׀ בַּעֲוֺן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֺן הַבֵּן צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּֽהְיֶה וְרִשְׁעַת רשע הָרָשָׁע עָלָיו תִּֽהְיֶֽה׃	20 Anima, quae peccaverit, ipsa morietur; filius non portabit iniquitatempatris, et pater non portabit iniquitatem filii. Iustitia iusti super eum erit,et impietas impii erit super eum.
21 וְהָרָשָׁע כִּי יָשׁוּב מִכׇּל־חַטֹּאתָו אֲשֶׁר עָשָׂה וְשָׁמַר אֶת־כׇּל־חֻקוֹתַי וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה חָיֹה יִֽחְיֶה לֹא יָמֽוּת׃	21 Si autem impius egerit paenitentiam ab omnibus peccatis suis, quae operatusest, et custodierit universa praecepta mea et fecerit iudicium et iustitiam,vita vivet, non morietur.
22 כׇּל־פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר־עָשָׂה יִֽחְיֶֽה׃	22 Omnes iniquitates eius, quas operatus est, nonmemorabuntur ei; in iustitia sua, quam operatus est, vivet.
23 הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָֽה׃	23 Numquidvoluntatis meae est mors impii, dicit Dominus Deus, et non ut convertatur a viissuis et vivat?
24 וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל כְּכֹל הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר־עָשָׂה הָרָשָׁע יַעֲשֶׂה וָחָי כׇּל־צִדְקֹתָו אֲשֶׁר־עָשָׂה לֹא תִזָּכַרְנָה בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר־מָעַל וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר־חָטָא בָּם יָמֽוּת׃	24 Si autem averterit se iustus a iustitia sua et fecerit iniquitatem secundumomnes abominationes, quas operari solet impius, numquid vivet? Omnes iustitiaeeius, quas fecerat, non recordabuntur; in praevaricatione, qua praevaricatusest, et in peccato suo, quod peccavit, in ipsis morietur.
25 וַאֲמַרְתֶּם לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי שִׁמְעוּ־נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲדַרְכִּי לֹא יִתָּכֵן הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵֽנוּ׃	25 Et dixistis: “Nonest aequa via Domini”. Audite ergo, domus Israel: Numquid via mea non estaequa, et non magis viae vestrae pravae sunt?
26 בְּשׁוּב־צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל וּמֵת עֲלֵיהֶם בְּעַוְלוֹ אֲשֶׁר־עָשָׂה יָמֽוּת׃	26 Cum enim averterit se iustus aiustitia sua et fecerit iniquitatem, morietur; in iniustitia, quam operatus est,morietur.
27 וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵֽרִשְׁעָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיַּעַשׂ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה הוּא אֶת־נַפְשׁוֹ יְחַיֶּֽה׃	27 Et cum averterit se impius ab impietate sua, quam operatus est, etfecerit iudicium et iustitiam, ipse animam suam vivificabit;
28 וַיִּרְאֶה וישוב וַיָּשׇׁב מִכׇּל־פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה חָיוֹ יִֽחְיֶה לֹא יָמֽוּת׃	28 considerans enimet avertens se ab omnibus iniquitatibus suis, quas operatus est, vita vivet, nonmorietur.
29 וְאָֽמְרוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי הַדְּרָכַי לֹא יִתָּֽכְנוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵֽן׃	29 Et dicunt domus Israel: “Non est aequa via Domini”. Numquidviae meae non sunt aequae, domus Israel, et non magis viae vestrae pravae?
30 לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ מִכׇּל־פִּשְׁעֵיכֶם וְלֹא־יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל עָוֺֽן׃	30 Idcirco unumquemque iuxta vias suas iudicabo, domus Israel, ait Dominus Deus.Convertimini et agite paenitentiam ab omnibus iniquitatibus vestris, et non eritvobis in scandalum iniquitatis.
31 הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת־כׇּל־פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם בָּם וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה וְלָמָּה תָמֻתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵֽל׃	31 Proicite a vobis omnes praevaricationesvestras, in quibus praevaricati estis, et facite vobis cor novum et spiritumnovum. Et quare moriemini, domus Israel?
32 כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה וְהָשִׁיבוּ וִֽחְיֽוּ׃	32 Quia nolo mortem morientis, dicitDominus Deus. Revertimini et vivite.