Proverbi 5

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Figliuol mio, attendi alla mia sapienza, Inchina il tuo orecchio al mio intendimento;	1 בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך
2 Acciocchè tu osservi gli avvedimenti, E che le tue labbra conservino la scienza.	2 לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו
3 Perciocchè le labbra della donna straniera stillano favi di miele. E il suo palato è più dolce che olio;	3 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה
4 Ma il fine di essa è amaro come assenzio, Acuto come una spada a due tagli.	4 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות
5 I suoi piedi scendono alla morte; I suoi passi fanno capo all’inferno.	5 רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו
6 I suoi sentieri sono vaganti, senza che essa sappia ove va, Perchè non considera attentamente la via della vita.	6 ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע
7 Ora dunque, figliuoli, ascoltatemi, E non vi dipartite da’ detti della mia bocca.	7 ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי
8 Allontana la tua via da essa, E non accostarti all’uscio della sua casa;	8 הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה
9 Che talora tu non dia il tuo onore agli stranieri, E gli anni tuoi al crudele;	9 פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי
10 Che talora i forestieri non si sazino delle tue facoltà; E che le tue fatiche non vadano nella casa dello strano;	10 פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי
11 E che tu non gema alla fine, Quando la tua carne ed il tuo corpo saranno consumati;	11 ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך
12 E non dica: Come ebbi io in odio l’ammaestramento? E come rigettò il mio cuore la correzione?	12 ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי
13 E come non ascoltai la voce di quelli che mi ammaestravano, E non inchinai il mio orecchio a quelli che m’insegnavano?	13 ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני
14 Quasi che sono stato in ogni male, In mezzo della raunanza e della congregazione	14 כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה
15 Bevi delle acque della tua cisterna, E de’ ruscelli di mezzo della tua fonte.	15 שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך
16 Spandansi le tue fonti fuori, Ed i ruscelli delle tue acque per le piazze.	16 יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים
17 Sieno quelle acque a te solo, E a niuno strano teco.	17 יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך
18 Sia la tua fonte benedetta; E rallegrati della moglie della tua giovanezza.	18 יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך
19 Siati ella una cerva amorosa, ed una cavriuola graziosa; Inebbrinti le sue mammelle in ogni tempo; Sii del continuo invaghito del suo amore.	19 אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד
20 E perchè, figliuol mio, t’invaghiresti della straniera, Ed abbracceresti il seno della forestiera?	20 ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה
21 Conciossiachè le vie dell’uomo sieno davanti agli occhi del Signore, E ch’egli consideri tutti i suoi sentieri.	21 כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס
22 Le iniquità dell’empio lo prenderanno, Ed egli sarà ritenuto con le funi del suo peccato.	22 עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך
23 Egli morrà per mancamento di correzione; E andrà errando per la molta sua pazzia	23 הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה