| 1 Le Seigneur dit ensuite : Fais-toi deux tables de pierre qui soient comme les premières, et j'y écrirai les paroles qui étaient sur les tables que tu as brisées. | 1 ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת |
| 2 Sois prêt dès le matin pour monter aussitôt sur la montagne du Sinaï, et tu demeureras avec moi sur le haut de la montagne. | 2 והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר |
| 3 Que personne ne monte avec toi, et que nul ne paraisse sur toute la montagne ; que les bœufs mêmes et les brebis ne paissent point vis-à-vis. | 3 ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא |
| 4 Moïse tailla donc deux tables de pierre, telles qu'étaient les premières, et, se levant avant le jour, il monta sur la montagne du Sinaï, portant avec lui les tables, selon que le Seigneur le lui avait ordonné. | 4 ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים |
| 5 Alors le Seigneur étant descendu au milieu de la nuée, Moïse demeura avec lui, et il invoqua le nom du Seigneur. | 5 וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה |
| 6 Et lorsque le Seigneur passait devant Moïse, il dit : Dominateur souverain (, Seigneur), Seigneur Dieu, qui êtes plein de compassion et de clémence (miséricordieux et clément), patient, riche en miséricorde et (très) véritable ; | 6 ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת |
| 7 qui conservez votre miséricorde jusqu'à mille générations (pour des milliers de créatures), qui effacez l'iniquité, les crimes et les péchés ; devant lequel nul n'est innocent par lui-même, et qui rendez l'iniquité des pères aux enfants et aux petits-enfants jusqu'à la troisième et la quatrième génération. | 7 נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים |
| 8 En cet instant, Moïse se prosterna contre terre, et, adorant Dieu, | 8 וימהר משה ויקד ארצה וישתחו |
| 9 il dit : Seigneur, si j'ai trouvé grâce devant vous, marchez, je vous supplie, (de marcher) avec nous, puisque ce peuple a la tête dure (d'un cou roide) ; effacez nos iniquités et nos péchés, et possédez-nous comme votre héritage. | 9 ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו |
| 10 Le Seigneur lui répondit : Je ferai alliance avec ce peuple à la vue de tout le monde ; je ferai des prodiges (signes) qui n'ont jamais été vus sur la terre ni dans aucune nation, afin que ce peuple au milieu duquel tu es considère l'œuvre terrible que doit faire le Seigneur. | 10 ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך |
| 11 Garde toutes les choses que je t'ordonne aujourd'hui. Je chasserai moi-même devant toi les Amorrhéens, les Chananéens, les Héthéens, les Phérézéens, les Hévéens et les Jébuséens. | 11 שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי |
| 12 Prends garde de ne jamais faire amitié avec les habitants de ce pays, ce qui causerait ta ruine ; | 12 השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך |
| 13 mais détruis tous leurs autels, brise leurs statues, coupe leurs bois (con)sacrés à leurs dieux. | 13 כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון |
| 14 N'adore point de dieu étranger. Le Seigneur s'appelle le Dieu jaloux ; Dieu veut être aimé uniquement. | 14 כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא |
| 15 Ne fais point d'alliance avec les habitants de ce pays-là, de peur que lorsqu'ils se seront corrompus avec leurs dieux et qu'ils auront adoré leurs statues, quelqu'un d'entre eux ne t'invite à manger des viandes (qu'il leur aura) immolées. | 15 פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו |
| 16 Tu ne feras point épouser leurs filles à tes fils, de peur qu'après qu'elles se seront corrompues elles-mêmes, elles ne portent tes fils à se corrompre aussi comme elles avec leurs dieux. | 16 ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן |
| 17 Tu ne te feras point de dieux jetés en fonte. | 17 אלהי מסכה לא תעשה לך |
| 18 Tu observeras la fête solennelle des pains sans levain. Tu mangeras, sept jours durant, des pains sans levain, au mois des nouveaux fruits, comme je te l'ai ordonné ; car tu es sorti de l'Egypte au mois où commence le printemps. | 18 את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים |
| 19 Tout mâle qui sort le premier du sein de sa mère sera à moi ; les premiers de tous les animaux, tant des bœufs que des brebis, seront à moi. | 19 כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה |
| 20 Tu rachèteras avec une brebis le premier-né de l'âne ; si tu ne le rachètes point, tu le tueras. Tu rachèteras le premier-né de tes fils, et tu ne paraîtras point devant moi les mains vides. | 20 ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם |
| 21 Tu travailleras pendant six jours, et le septième jour tu cesseras de labourer la terre et de moissonner. | 21 ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת |
| 22 Tu célébreras la fête solennelle des semaines en offrant (à l'époque) des prémices des fruits de la moisson de froment, et tu feras la fête de la récolte des fruits à la fin de l'année, lorsqu'on les aura tous recueillis. | 22 וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה |
| 23 Tous tes enfants mâles se présenteront trois fois l'année devant le Seigneur tout-puissant, le Dieu d'Israël. | 23 שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל |
| 24 Car lorsque j'aurai chassé les nations de devant ta face et que j'aurai étendu les limites de ton pays, si tu montes et si tu te présentes trois fois l'année devant le Seigneur ton Dieu, nul ne formera des entreprises secrètes contre ton pays (ta terre). | 24 כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה |
| 25 Tu ne m'offriras point avec du levain le sang de la victime qui m'est immolée, et il ne restera rien de l'hostie de la fête solennelle de la Pâque jusqu'au (le) matin. | 25 לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח |
| 26 Tu offriras les prémices des fruits de ta terre dans la maison du Seigneur ton Dieu. Tu ne feras point cuire le chevreau dans le lait de sa mère. | 26 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו |
| 27 Le Seigneur dit encore à Moïse : Ecris pour toi ces paroles, par lesquelles j'ai fait alliance avec toi et avec Israël. | 27 ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל |
| 28 Moïse demeura donc quarante jours et quarante nuits avec le Seigneur sur la montagne. Il ne mangea point de pain et il ne but point d'eau pendant ce temps, et le Seigneur écrivit sur les tables les dix paroles de l'alliance. | 28 ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים |
| 29 Après cela, Moïse descendit de la montagne du Sinaï, portant les deux tables du témoignage, et il ne savait pas que de l'entretien qu'il avait eu avec le Seigneur, il était resté des rayons de lumière sur son visage (sa face était rayonnante de lumière). | 29 ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו |
| 30 Mais Aaron et les enfants d'Israël, voyant que le visage de Moïse jetait des rayons, craignirent d'approcher de lui. | 30 וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו |
| 31 Moïse appela donc Aaron et les princes de la synagogue, qui revinrent le trouver. Et après qu'il leur eut parlé, | 31 ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם |
| 32 tous les enfants d'Israël vinrent aussi vers lui, et il leur prescrivit toutes les choses qu'il avait entendues du Seigneur sur la montagne du (de) Sinaï. | 32 ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני |
| 33 Quand il eut achevé de leur parler, il mit un voile sur son visage. | 33 ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה |
| 34 Lorsqu'il entrait dans le tabernacle et qu'il parlait avec le Seigneur, il ôtait ce voile jusqu'à ce qu'il en sortît, et il rapportait ensuite aux enfants d'Israël toutes les choses que Dieu lui avait commandé de leur dire. | 34 ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה |
| 35 Lorsque Moïse sortait du tabernacle, les Israélites voyaient que son visage jetait des rayons ; mais il le voilait de nouveau toutes les fois qu'il (avait à) leur parlait (parler). | 35 וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו |
