| 1 Job, reprenant son discours sentencieux, parla encore en ces termes: | 1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר |
| 2 Qui me donnera d'être comme au temps d'autrefois, comme aux jours où Dieu me gardait? | 2 מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני |
| 3 Lorsque Sa lampe luisait sur ma tête, et qu'à Sa lumière je marchais dans les ténèbres; | 3 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך |
| 4 comme j'étais aux jours de ma jeunesse, lorsque Dieu habitait en secret dans ma tente; | 4 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי |
| 5 lorsque le Tout-Puissant était avec moi, et mes enfants autour de moi; | 5 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי |
| 6 lorsque je lavais mes pieds dans le lait caillé, et que la pierre répandait pour moi des ruisseaux d'huile; | 6 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן |
| 7 lorsque je m'avançais vers la porte de la ville, et que l'on me préparait un siège dans la place publique? | 7 בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי |
| 8 Les jeunes gens me voyaient et se cachaient; et les vieillards, se levant, demeuraient debout. | 8 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו |
| 9 Les princes cessaient de parler, et ils mettaient le doigt sur leur bouche. | 9 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם |
| 10 Les chefs retenaient leur voix, et leur langue demeurait attachée à leur palais. | 10 קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה |
| 11 L'oreille qui m'écoutait me proclamait bienheureux, et l'oeil qui me voyait me rendait témoignage, | 11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני |
| 12 parce que j'avais délivré le pauvre qui criait, et l'orphelin privé de secours. | 12 כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו |
| 13 La bénédiction de celui qui allait périr venait sur moi, et je consolais le coeur de la veuve. | 13 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן |
| 14 Je me suis revêtu de la justice, et l'équité me servi comme d'un manteau et d'un diadème. | 14 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי |
| 15 J'ai été l'oeil de l'aveugle, et le pied du boiteux. | 15 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני |
| 16 J'étais le père des pauvres, et j'examinais avec un soin extrême l'affaire que je ne connaissais pas. | 16 אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו |
| 17 Je brisais les mâchoires de l'injuste, et je lui arrachais sa proie d'entre les dents. | 17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף |
| 18 Je disais: Je mourrai dans mon nid, et je multiplierai mes jours comme le palmier. | 18 ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים |
| 19 Ma racine s'étend le long des eaux, et la rosée se reposera sur mes branches. | 19 שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי |
| 20 Ma gloire se renouvellera sans cesse, et mon arc se fortifiera dans ma main. | 20 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף |
| 21 Ceux qui m'écoutaient attendaient mon avis, et ils se taisaient, attentifs à mon sentiment. | 21 לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי |
| 22 Ils n'osaient rien ajouter à mes paroles, et elles tombaient sur eux comme la rosée. | 22 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי |
| 23 Ils me désiraient comme la pluie, et leur bouche s'ouvrait comme aux ondées de l'arrière-saison. | 23 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש |
| 24 Si parfois je leur souriais, ils ne pouvaient le croire, et la lumière de mon visage ne tombait pas à terre. | 24 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון |
| 25 Quand je voulais aller parmi eux, je prenais la première place; et lorsque j'étais assis comme un roi au milieu de ses gardes, je ne laissais pas d'être le consolateur des affligés. | 25 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם |
