Obadiah (עובדיה) - Abdia 5

MODERN HEBREW BIBLE	VULGATA
1 זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו	1 Recordare, Domine, quid acciderit nobis ; intuere et respice opprobrium nostrum.
2 נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים	2 Hæreditas nostra versa est ad alienos, domus nostræ ad extraneos.
3 יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות	3 Pupilli facti sumus absque patre, matres nostræ quasi viduæ.
4 מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו	4 Aquam nostram pecunia bibimus ; ligna nostra pretio comparavimus.
5 על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו	5 Cervicibus nostris minabamur, lassis non dabatur requies.
6 מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם	6 Ægypto dedimus manum et Assyriis, ut saturaremur pane.
7 אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו	7 Patres nostri peccaverunt, et non sunt : et nos iniquitates eorum portavimus.
8 עבדים משלו בנו פרק אין מידם	8 Servi dominati sunt nostri : non fuit qui redimeret de manu eorum.
9 בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר	9 In animabus nostris afferebamus panem nobis, a facie gladii in deserto.
10 עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב	10 Pellis nostra quasi clibanus exusta est, a facie tempestatum famis.
11 נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה	11 Mulieres in Sion humiliaverunt, et virgines in civitatibus Juda.
12 שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו	12 Principes manu suspensi sunt ; facies senum non erubuerunt.
13 בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו	13 Adolescentibus impudice abusi sunt, et pueri in ligno corruerunt.
14 זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם	14 Senes defecerunt de portis, juvenes de choro psallentium.
15 שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו	15 Defecit gaudium cordis nostri ; versus est in luctum chorus noster.
16 נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו	16 Cecidit corona capitis nostri : væ nobis, quia peccavimus !
17 על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו	17 Propterea mœstum factum est cor nostrum ; ideo contenebrati sunt oculi nostri,
18 על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו	18 propter montem Sion quia disperiit ; vulpes ambulaverunt in eo.
19 אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור	19 Tu autem, Domine, in æternum permanebis, solium tuum in generationem et generationem.
20 למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים	20 Quare in perpetuum oblivisceris nostri, derelinques nos in longitudine dierum ?
21 השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם	21 Converte nos, Domine, ad te, et convertemur ; innova dies nostros, sicut a principio.
22 כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד	22 Sed projiciens repulisti nos : iratus es contra nos vehementer.