Isaiah (ישעיה) - Isaia 106

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו	1 Alléluia! Louez le Seigneur car il est bon, car sa faveur jamais ne se reprend!
2 מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו	2 Qui redira les hauts faits du Seigneur et nous fera entendre toute sa louange?
3 אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת	3 Heureux ceux qui se règlent sur ses lois, et dont les œuvres sont droites en tout temps!
4 זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך	4 Souviens-toi de moi, Seigneur, toi qui aimes ton peuple, que ta visite apporte ton salut!
5 לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך	5 Fais-nous voir enfin tes élus heureux, que notre joie soit la joie de tout ton peuple, et notre orgueil celui de ta famille!
6 חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו	6 Nous avons péché, nous et nos pères, nous sommes en faute et coupables.
7 אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף	7 Nos pères déjà, en Égypte, n’ont rien compris à tes miracles. Ils ont vite oublié tes grâces sans nombre, ils se sont révoltés à la Mer des Joncs.
8 ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו	8 Mais lui les a sauvés pour l’honneur de son nom, pour faire connaître au monde sa vaillance.
9 ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר	9 Il menaça la Mer des Joncs: elle en resta sèche, et sur les fonds, ils marchèrent comme en un désert.
10 ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב	10 Il ne les livra pas à leurs poursuivants, il les reprit de la main de l’ennemi.
11 ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר	11 Les eaux recouvrirent leurs adversaires, pas un seul n’en réchappa.
12 ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו	12 C’est alors qu’ils crurent à sa parole et qu’ils chantèrent sa louange.
13 מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו	13 Mais bien vite ils oublièrent ses œuvres et cessèrent de compter sur sa prévoyance.
14 ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון	14 Leur convoitise se réveilla au désert, et dans la steppe ils mirent Dieu à l’épreuve.
15 ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם	15 Il leur donna ce qu’ils demandaient, il leur en envoya jusqu’à les dégoûter.
16 ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה	16 On les vit dans leur camp, jaloux de Moïse et d’Aaron, l’homme consacré au Seigneur.
17 תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם	17 La terre s’ouvrit alors pour engloutir Datan, elle se referma sur la bande d’Abiram.
18 ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים	18 Un feu s’enflamma contre leur groupe, une flamme dévora ces méchants.
19 יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה	19 Puis ils firent à l’Horeb un veau et se prosternèrent devant leur idole.
20 וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב	20 Ils échangèrent leur Gloire contre l’image d’un bœuf mangeur d’herbe,
21 שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים	21 oubliant le Dieu qui les avait sauvés, celui qui fit de grandes choses en Égypte,
22 נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף	22 des miracles au pays de Kam, un prodige inouï à la Mer des Joncs!
23 ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית	23 Déjà il parlait de les exterminer, mais Moïse, son élu, était là. Il se tint sur la brèche face à lui, pour empêcher que sa fureur ne les détruise.
24 וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו	24 Ils firent peu de cas d’une terre de délices, car ils ne croyaient pas à sa promesse.
25 וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה	25 Ils restaient à récriminer dans leurs tentes, au lieu d’entendre l’appel du Seigneur,
26 וישא ידו להם להפיל אותם במדבר	26 jusqu’à ce qu’il levât sa main. Il jura qu’il les ferait mourir au désert
27 ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות	27 et disperserait leur race parmi les païens, qu’il les sèmerait partout sur toutes les terres.
28 ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים	28 Ils se mirent à la traîne du Baal de Péor et mangèrent ce qu’on offre à des morts.
29 ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה	29 Ils l’agacèrent si bien avec leurs pratiques, qu’un fléau éclata contre eux.
30 ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה	30 Ce fut l’heure de Pinhas: il intervint et le fléau cessa.
31 ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם	31 Ce fut là son mérite, on le lui reconnut, d’âge en âge on le rappellera.
32 ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם	32 Ils l’irritèrent aux eaux de Mériba, Moïse y fut victime de leur faute
33 כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו	33 quand ils aigrirent son esprit, et lui, parla comme il ne fallait pas.
34 לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם	34 Ils ne firent pas disparaître les païens, comme le Seigneur le leur demandait.
35 ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם	35 Ils se mélangeaient avec les païens, ils apprenaient leurs façons de faire.
36 ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש	36 Ils rendaient un culte à leurs pieux sacrés et ils se laissaient prendre,
37 ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים	37 si bien qu’ils sacrifiaient leurs fils et leurs filles à des démons.
38 וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים	38 Ils répandaient le sang innocent (le sang de leurs fils et de leurs filles sacrifiés aux idoles de Canaan) et laissaient la terre souillée de sang.
39 ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם	39 Ils se souillaient en faisant de telles choses, ils se prostituaient avec de telles pratiques.
40 ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו	40 Et le Seigneur s’emporta contre son peuple, il prit les siens en horreur.
41 ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם	41 Il les livra au pouvoir des nations et ceux qui les haïssaient les dominèrent.
42 וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם	42 Leurs ennemis les opprimèrent, ils durent se courber sous le joug.
43 פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם	43 Combien de fois ne les a-t-il pas délivrés! Mais eux rejetaient ses avis et s’enfonçaient dans leurs torts.
44 וירא בצר להם בשמעו את רנתם	44 Dès qu’il les voyait dans la détresse, dès qu’il entendait leurs cris,
45 ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו	45 il se rappelait son alliance avec eux et se laissait fléchir par sa grande bonté.
46 ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם	46 Alors il les faisait prendre en pitié par ceux qui les tenaient captifs.
47 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך	47 - Ô Seigneur notre Dieu, sauve-nous, rassemble-nous de toutes les nations, que nous puissions célébrer ton saint Nom et que notre gloire soit de te louer.
48 ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה	48 Béni soit le Seigneur, le Dieu d’Israël, depuis toujours et à jamais! Et le peuple entier dira: Amen!