| 1 «Entona una elegía por los príncipes de Israel. | 1 ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל |
| 2 Dirás: “Tu madre era una leona entre los leones; tumbada en medio de los leoncillos amamantaba a sus cachorros. | 2 ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה |
| 3 Crió con esmero a uno de sus cachorros, que se hizo un joven león, aprendió a desgarrar a su presa, a devorar hombres. | 3 ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל |
| 4 Pero reclutaron gente contra él, lo atraparon en una fosa y con ganchos se lo llevaron a Egipto. | 4 וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים |
| 5 Viendo que lo esperaba en vano, la leona perdió su esperanza, escogió otro de sus cachorros y lo hizo un joven león. | 5 ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו |
| 6 Viviendo entre los leones se hizo todo un león: aprendió a desgarrar a su presa y a devorar hombres. | 6 ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל |
| 7 Hacía estragos en sus palacios, asolaba sus ciudades; el país y sus habitantes estaban horrorizados por el rumor de su rugido. | 7 וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו |
| 8 Las gentes de los alrededores y comarcas vecinas se organizaron contra él, le tendieron sus redes y quedó atrapado en una fosa. | 8 ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש |
| 9 Lo encerraron en una jaula y con ganchos lo llevaron al rey de Babilonia. Lo pusieron en un lugar seguro, para que no se oyera más su rugido sobre los montes de Israel”. | 9 ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל |
| 10 “Tu madre era como una vid, plantada junto a las aguas, fecunda y rica en sarmientos por la abundancia de agua. | 10 אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים |
| 11 Tenía vástagos robustos, buenos para cetro de gobernantes. Su altura sobresalía entre los arbustos. Se distinguía por la altura y la abundancia de las ramas. | 11 ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו |
| 12 Pero fue arrancada con furor y arrojada por tierra. El viento del este secó sus frutos; ya separados, se secaron; y el fuego devoró el vástago robusto. | 12 ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו |
| 13 Ahora está plantada en el desierto, en una tierra árida y sedienta. | 13 ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא |
| 14 Brotó fuego del tronco y devoró sus brotes y sus frutos. No ha quedado en ella ni un vástago robusto, bastón para gobernar”». (Es una elegía, se canta como tal). | 14 ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה |
