Vangelo secondo Giovanni 2

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Tre giorni dopo c'era, un banchetto nuziale in Cana di Galilea, e v'era la madre di Gesù.	1 וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם
2 E alle nozze fu invitato Gesù coi suoi discepoli.	2 וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה
3 Ed essendo venuto a mancare il vino, dice a Gesù la madre: Non hanno più vino.	3 ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם
4 E Gesù a lei: Che ho da far con te, o donna? L'ora mia non è ancora venuta.	4 ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה
5 Dice la sua madre ai servitori: Fate tutto quello che vi dirà.	5 ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו
6 Or c'eran lì sei idrie di pietra, preparate per le purificazioni dei Giudei, le quali contenevano da due a tre metrete ciascuna.	6 והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד
7 Gesù disse loro: Empite d'acqua le idrie. E le empirono fino all'orlo.	7 ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה
8 E disse ad essi: Ora attingete e portate al maestro di tavola. E portarono.	8 ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו
9 Or com'ebbe il maestro di tavola assaggiata l'acqua mutata in vino, che non sapeva donde venisse (ma lo sapevano i servitori che avevano attinto l'acqua), chiamò lo sposo	9 ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן
10 e gli disse: Tutti da principio pongono il vino migliore, e quando son già brilli danno l'inferiore; mentre tu hai serbato il migliore fino ad ora.	10 ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה
11 Cosi Gesù fece il primo dei suoi miracoli in Cana di Galilea, e manifestò la sua gloria, e i suoi discepoli credettero in lui.	11 זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו
12 Dopo ciò discese in Cafarnao colla madre, i fratelli e i discepoli; ma vi stettero pochi giorni:	12 ויהי אחרי כן וירד אל כפר נחום הוא ואמו ואחיו ותלמידיו ולא ארכו ימי שבתם שם
13 E siccome era vicina la Pasqua dei Giudei, salì a Gerusalemme.	13 ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים
14 E trovò nel tempio venditori di bovi, di pecore e di colombe e cambiamonete ai loro banchi.	14 וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי כסף ישבים שם
15 E fatta una sferza di cordicelle, li scacciò tutti dal tempio, con le pecore e i bovi, sparpagliò il danaro dei cambiamonete, e ne rovesciò i banchi.	15 ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם
16 Disse poi ai venditori di colombe: Portate via di qui queste cose e non fate della casa del Padre mio una casa di mercato.	16 ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר
17 Allora i suoi discepoli si ricordarono che sta scritto: Lo zelo della tua casa mi ha consumato.	17 ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני
18 Ma i Giudei rivoltisi a lui gli dissero: Qual segno ci mostri per far queste cose?	18 ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה
19 E Gesù rispose loro: Disfate questo tempio ed in tre giorni lo rimetterò di nuovo in piedi.	19 ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו
20 Ed i Giudei gli dissero: Quarantasei anni ci son voluti per fabbricare questo tempio e tu lo farai sorgere in tre giorni?	20 ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו
21 Ma egli parlava del tempio del suo corpo.	21 והוא דבר על היכל גויתו
22 Quando poi fu risuscitato da morte, i suoi discepoli ricordarono come egli avesse ciò detto, e credettero alla Scrittura ed alle parole di Gesù.	22 ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע
23 Mentre egli era in Gerusalemme, alla festa di Pasqua, molti, vedendo i prodigi che faceva credettero nel suo nome.	23 ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה
24 Ma Gesù non fidava loro se stesso, perchè li conosceva tutti;	24 והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם
25 e non aveva bisogno che altri gli rendesse testimonianza d'alcun uomo sapendo da sè quello che fosse dell'uomo.	25 ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם