Esther 9

NEW JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 The king's command and decree came into force on the thirteenth day of the twelfth month, Adar, andthe day on which the enemies of the Jews had hoped to crush them produced the very opposite effect: the Jewsit was who crushed their enemies.	1 ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם
2 In their towns throughout the provinces of King Ahasuerus, the Jews assembled to strike at those whohad planned to injure them. No one resisted them, since the various peoples were now al afraid of them.	2 נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים
3 Provincial officers-of-state, satraps, governors and royal officials, al supported the Jews for fear ofMordecai.	3 וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם
4 And indeed Mordecai was a power in the palace and his fame was spreading through al the provinces;Mordecai was steadily growing more powerful.	4 כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול
5 So the Jews struck down al their enemies with the sword, with resulting slaughter and destruction, andworked their wil on their opponents.	5 ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם
6 In the citadel of Susa alone, the Jews put to death and slaughtered five hundred men,	6 ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש
7 notably Parshandatha, Dalphon, Aspatha,	7 ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא
8 Poratha, Adalia, Aridatha,	8 ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא
9 Parmashtha, Arisai, Aridai and Jezatha,	9 ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארדי ואת ויזתא
10 the ten sons of Haman son of Hammedatha, the persecutor of the Jews. But they took no plunder.	10 עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם
11 The number of those kil ed in the citadel of Susa was reported to the king that same day.	11 ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך
12 The king said to Queen Esther, 'In the citadel of Susa the Jews have killed five hundred men and alsothe ten sons of Haman. What must they have done in the other provinces of the realm? Tel me your request; Igrant it to you. Tel me what else you would like; it is yours for the asking.'	12 ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש
13 'If such is the king's pleasure,' Esther replied, 'let the Jews of Susa be al owed to enforce today'sdecree tomorrow as well. And as for the ten sons of Haman, let their bodies be hanged on the gal ows.'	13 ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ
14 Whereupon, the king having given the order, the edict was promulgated in Susa and the ten sons ofHaman were hanged.	14 ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו
15 Thus the Jews of Susa reassembled on the fourteenth day of the month of Adar and kil ed threehundred men in the city. But they took no plunder.	15 ויקהלו היהודיים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם
16 The other Jews who lived in the king's provinces also assembled to defend their lives and ridthemselves of their enemies. They slaughtered seventy-five thousand of their opponents. But they took noplunder.	16 ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם
17 This was on the thirteenth day of the month of Adar. On the fourteenth day they rested and made it aday of feasting and gladness.	17 ביום שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה
18 But for the Jews of Susa, who had assembled on the thirteenth and fourteenth days, the fifteenth wasthe day they rested, making that a day of feasting and gladness.	18 והיהודיים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה
19 This is why Jewish country people, those who live in undefended vil ages, keep the fourteenth day ofthe month of Adar as a day of gladness, feasting and holiday-making, and the exchanging of presents with oneanother, (a) whereas for those who live in cities the day of rejoicing and exchanging presents with theirneighbours is the fifteenth day of Adar.	19 על כן היהודים הפרוזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו
20 Mordecai committed these events to writing. Then he sent letters to all the Jews living in the provincesof King Ahasuerus, both near and far,	20 ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים
21 enjoining them to celebrate the fourteenth and fifteenth days of the month of Adar every year,	21 לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה
22 as the days on which the Jews had rid themselves of their enemies, and the month in which theirsorrow had been turned into gladness, and mourning into a holiday. He therefore told them to keep these asdays of festivity and gladness when they were to exchange presents and make gifts to the poor.	22 כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים
23 Once having begun, the Jews continued observing these practices, Mordecai having written them anaccount	23 וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם
24 of how Haman son of Hammedatha, the Agagite, the persecutor of al the Jews, had plotted theirdestruction and had cast the pur, that is, the lot, for their overthrow and ruin;	24 כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם
25 but how, when he went back to the king to ask him to order the hanging of Mordecai, the wickedscheme which he had devised against the Jews recoiled on his own head, and both he and his sons werehanged on the gallows;	25 ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ
26 and that, hence, these days were cal ed Purim, from the word pur. And so, because of what waswritten in this letter, and because of what they had seen for themselves and of what had happened to them,	26 על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם
27 the Jews wil ingly bound themselves, their descendants and al who should join them, to celebratethese two days without fail, in the manner prescribed and at the time appointed, year after year.	27 קימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה
28 Thus commemorated and celebrated from generation to generation, in every family, in every province,in every city, these days of Purim will never be abrogated among the Jews, nor will their memory perish fromtheir race.	28 והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם
29 Queen Esther, the daughter of Abihail, wrote with ful authority to ratify this second letter,	29 ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית
30 and sent letters to all the Jews of the hundred and twenty-seven provinces of the realm of Ahasuerus,in terms of peace and loyalty	30 וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת
31 enjoining them to observe these days of Purim at the appointed time, as Mordecai the Jew hadrecommended, and in the manner prescribed for themselves and their descendants, with additional ordinancesfor fasts and lamentations.	31 לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצמות וזעקתם
32 The ordinance of Esther fixed the law of Purim, which was then recorded in a book.	32 ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר