Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 19

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 ויען איוב ויאמר	1 Da antwortete Ijob und sprach:
2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים	2 Wie lange noch wollt ihr mich quälen und mich mit Worten niedertreten?
3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי	3 Zum zehnten Mal schon schmäht ihr mich und schämt euch nicht, mich zu beleidigen.
4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי	4 Ging ich wirklich unwissend fehl, mein Fehltritt weilt doch allein bei mir.
5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי	5 Wollt ihr wirklich großtun gegen mich und mir meine Schmach beweisen?
6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף	6 Erkennt doch, dass Gott mich niederdrückt, da er sein Netz rings um mich warf.
7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט	7 Schrei ich: Gewalt!, wird mir keine Antwort, rufe ich um Hilfe, gibt es kein Recht.
8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים	8 Meinen Pfad hat er versperrt; ich kann nicht weiter, Finsternis legt er auf meine Wege.
9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי	9 Meiner Ehre hat er mich entkleidet, die Krone mir vom Haupt genommen.
10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי	10 Er brach mich ringsum nieder, ich muss dahin; er riss mein Hoffen aus wie einen Baum.
11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו	11 Sein Zorn ist gegen mich entbrannt, gleich seinen Gegnern gelte ich ihm.
12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי	12 Vereint rückten seine Scharen an, bahnten gegen mich den Weg, lagerten sich rings um mein Zelt.
13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני	13 Meine Brüder hat er von mir entfernt, meine Bekannten sind mir entfremdet.
14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני	14 Meine Verwandten, Bekannten blieben aus, die Gäste meines Hauses haben mich vergessen.
15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם	15 Als Fremder gelte ich meinen Mägden, von anderem Stamm bin ich in ihren Augen.
16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו	16 Rufe ich meinen Knecht, so antwortet er nicht; mit eigenem Mund muss ich ihn anflehen.
17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני	17 Mein Atem ist meiner Frau zuwider; die Söhne meiner Mutter ekelt es vor mir.
18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי	18 Buben selbst verachten mich, stehe ich auf, verhöhnen sie mich.
19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי	19 Alle meine Gefährten verabscheuen mich, die ich liebe, lehnen sich gegen mich auf.
20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני	20 An Haut und Fleisch klebt mein Gebein, nur das Fleisch an meinen Zähnen blieb.
21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי	21 Erbarmt, erbarmt euch meiner, ihr, meine Freunde! Denn Gottes Hand hat mich getroffen.
22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו	22 Warum verfolgt ihr mich wie Gott, warum werdet ihr an meinem Fleisch nicht satt?
23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו	23 Dass doch meine Worte geschrieben würden, in einer Inschrift eingegraben
24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון	24 mit eisernem Griffel und mit Blei, für immer gehauen in den Fels.
25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום	25 Doch ich, ich weiß: mein Erlöser lebt, als Letzter erhebt er sich über dem Staub.
26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה	26 Ohne meine Haut, die so zerfetzte, und ohne mein Fleisch werde ich Gott schauen.
27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי	27 Ihn selber werde ich dann für mich schauen; meine Augen werden ihn sehen, nicht mehr fremd. Danach sehnt sich mein Herz in meiner Brust.
28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי	28 Wenn ihr sagt: Wie wollen wir ihn verfolgen und den Grund der Sache an ihm finden!,
29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין	29 dann bangt für euch selber vor dem Schwert; denn heftiger Zorn verdient das Schwert, damit ihr wißt: Es gibt ein Gericht.