Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 19

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 ויען איוב ויאמר	1 Job tomó la palabra y dijo:
2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים	2 ¿Hasta cuándo afligiréis mi alma y a palabras me acribillaréis?
3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי	3 Ya me habéis insultado por diez veces, me habéis zarandeado sin reparo.
4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי	4 Aunque de hecho hubiese errado, en mí solo quedaría mi yerro.
5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי	5 Si es que aún queréis triunfar de mí y mi oprobio reprocharme,
6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף	6 sabed ya que es Dios quien me hace entuerto, y el que en su red me envuelve.
7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט	7 Si grito: ¡Violencia!, no obtengo respuesta; por más que apelo, no hay justicia.
8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים	8 El ha vallado mi ruta para que yo no pase, ha cubierto mis senderos de tinieblas.
9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי	9 Me ha despojado de mi gloria, ha arrancado la corona de mi frente.
10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי	10 Por todas partes me mina y desaparezco, arranca como un árbol mi esperanza.
11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו	11 Enciende su ira contra mí, me considera su enemigo.
12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי	12 En masa sus huestes han llegado, su marcha de asalto han abierto contra mí, han puesto cerco a mi tienda.
13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני	13 A mis hermanos ha alejado de mí, mis conocidos tratan de esquivarme.
14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני	14 Parientes y deudos ya no tengo, los huéspedes de mi casa me olvidaron.
15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם	15 Por un extraño me tienen mis criadas, soy a sus ojos un desconocido.
16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו	16 Llamo a mi criado y no responde, aunque le implore con mi propia boca.
17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני	17 Mi aliento repele a mi mujer, fétido soy para los hijos de mi vientre.
18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי	18 Hasta los chiquillos me desprecian, si me levanto, me hacen burla.
19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי	19 Tienen horror de mí todos mis íntimos, los que yo más amaba se han vuelto contra mí.
20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני	20 Bajo mi piel mi carne cae podrida, mis huesos se desnudan como dientes.
21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי	21 ¡Piedad, piedad de mí, vosotros mis amigos, que es la mano de Dios la que me ha herido!
22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו	22 ¿Por qué os cebáis en mí como hace Dios, y no os sentís ya ahítos de mi carne?
23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו	23 ¡Ojalá se escribieran mis palabras, ojalá en monumento se grabaran,
24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון	24 y con punzón de hierro y buril, para siempre en la roca se esculpieran!
25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום	25 Yo sé que mi Defensor está vivo, y que él, el último, se levantará sobre el polvo.
26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה	26 Tras mi despertar me alzará junto a él, y con mi propia carne veré a Dios.
27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי	27 Yo, sí, yo mismo le veré, mis ojos le mirarán, no ningún otro. ¡Dentro de mí languidecen mis entrañas!
28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי	28 Y si vosotros decís: «¿Cómo atraparle, qué pretexto hallaremos contra él?»,
29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין	29 temed la espada por vosotros mismos, pues la ira se encenderá contra las culpas y sabréis que hay un juicio.