Der erste Brief an die Korinther 15

Pattloch Bibel	Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Näher darlegen möchte ich euch, Brüder, das Evangelium, das ich euch verkündet habe; ihr nahmt es an und steht darin fest,	1 וַאֲנִי אַחַי אוֹדִיעֲכֶם אֶת־הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר בִּשַׂרְתִּי אֶתְכֶם אֲשֶׁר גַּם־קִבַּלְתֶּם אֹתָהּ וְגַם־עֲמַדְתֶּם בָּהּ
2 und in ihm ist euer Heil, wenn ihr euch an das Wort haltet, mit dem ich es euch verkündete; sonst wäret ihr vergebens gläubig geworden.	2 אֲשֶׁר גַּם־תִּוָּשְׁעוּ בָהּ אִם־תַּחֲזִיקוּ בַדָּבָר אֲשֶׁר בִּשַׂרְתִּי אֶתְכֶם אַךְ אִם לֹא־לַשָּׁוְא הֶאֱמַנְתֶּם
3 Denn ich übergab euch zuvörderst, was ich auch empfangen habe: Christus starb für unsere Sünden, den Schriften gemäß;	3 כִּי מָסַרְתִּי לָכֶם בָּרִאשׁוֹנָה אֵת אֲשֶׁר גַּם־קִבַּלְתִּי כִּי־הַמָּשִׁיחַ מֵת בְּעַד חַטֹּאתֵינוּ כְּפִי הַכְּתוּבִים
4 er wurde begraben und auferweckt am dritten Tage, den Schriften gemäß.	4 וְכִי נִקְבַּר וְכִי הוּקַם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כְּפִי הַכְּתוּבִים
5 Er erschien dem Kephas und danach den Zwölfen.	5 וְכִי נִרְאָה אֶל־כֵּיפָא וְאַחֲרָיו אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר
6 Hierauf erschien er mehr als fünfhundert Brüdern zugleich; von ihnen sind die meisten bis jetzt noch am Leben; einige aber sind entschlafen.	6 וְאַחֲרֵי־כֵן נִרְאָה לְיוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַחִים כְּאֶחָד אֲשֶׁר רֻבָּם עוֹדָם בַּחַיִּים וּמִקְצָתָם יָשֵׁנוּ
7 Danach erschien er dem Jakobus, dann allen Aposteln.	7 וְאַחֲרֵי־כֵן נִרְאָה אֶל־יַעֲקֹב וְאַחֲרָיו אֶל־כָּל־הַשְּׁלִיחִים
8 Als letztem von allen, der Fehlgeburt vergleichbar, erschien er auch mir.	8 וְאַחֲרֵי כֻלָּם נִרְאָה גַם־אֵלַי כְּמוֹ אֶל־הַנָּפֶל
9 Denn ich bin der geringste unter den Aposteln, der ich nicht würdig bin, Apostel zu heißen, da ich die Kirche Gottes verfolgte.	9 כִּי אֲנִי הַצָּעִיר בַּשְּׁלִיחִים וְאֵינֶנִּי רָאוּי לְהִקָּרֵא שָׁלִיחַ בַּאֲשֶׁר רָדַפְתִּי אֶת־קְהַל הָאֱלֹהִים
10 Doch durch die Gnade Gottes bin ich, was ich bin, und seine Gnade an mir ist nicht vergeblich gewesen, sondern mehr als sie alle arbeitete ich doch nicht ich, sondern die Gnade Gottes mit mir.	10 אֲבָל בְּחֶסֶד אֱלֹהִים הָיִיתִי מַה־שֶּׁהָיִיתִי וְחַסְדּוֹ עָלַי לֹא־הָיָה לָרִיק כִּי־יוֹתֵר מִכֻּלָּם עָבַדְתִּי וְלֹא אֲנִי כִּי־אִם־חֶסֶד אֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמָּדִי
11 Sei es nun ich, seien es jene: so verkünden wir, und so seid ihr zum Glauben gekommen.	11 וְהִנֵּה גַּם־אֲנִי גַּם־הֵמָּה כָּכָה מַשְׁמִיעִים וְכָכָה הֶאֱמַנְתֶּם
12 Wenn nun von Christus verkündet wird, daß er auferweckt wurde von den Toten, wie behaupten da einige von euch! es gebe keine Auferstehung der Toten?	12 וְאִם־הֻגֵּד הֻגַּד כִּי־הוּקַם הַמָּשִׁיחַ מִן־הַמֵּתִים אֵיךְ יֹאמְרוּ אֲנָשִׁים מִכֶּם כִּי־אֵין תְּחִיָּה לַמֵּתִים
13 Wenn es keine Auferstehung der Toten gibt, dann ist auch Christus nicht auferweckt worden.	13 אִם־אֵין תְּחִיָּה לַמֵּתִים גַּם־הַמָּשִׁיחַ לֹא הוּקָם
14 Ist aber Christus nicht auferweckt worden, dann ist unsere redigt sinnlos, sinnlos auch euer Glaube.	14 וְאִם־הַמָּשִׁיחַ לֹא הוּקָם כִּי עַתָּה רִיק שְׁמוּעָתֵנוּ וְגַם־רִיק אֱמוּנַתְכֶם
15 Dann werden wir sogar als falsche Zeugen Gottes erfunden; denn wir hätten gegen Gott bezeugt, daß er Christus auferweckt habe, den er ja gar nicht auferweckt hat, wenn angeblich Tote nicht auferweckt werden.	15 וְגַם־נִמָּצֵא עֵדֵי שֶׁקֶר לֵאלֹהִים יַעַן אֲשֶׁר־הֲעִידֹנוּ אֶת־הָאֱלֹהִים כִּי הֵקִים אֶת־הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר־לֹא הֱקִימוֹ אִם־אֱמֶת הוּא שֶׁהַמֵּתִים לֹא יָקוּמוּ
16 Wenn nämlich Tote nicht auferweckt werden, ist auch Christus nicht auferweckt worden.	16 כִּי אִם־הַמֵּתִים לֹא יָקוּמוּ גַּם־הַמָּשִׁיחַ לֹא קָם
17 Ist aber Christus nicht auferweckt worden, ist nichtig euer Glaube, und ihr seid noch in euren Sünden.	17 וְאִם־הַמָּשִׁיחַ לֹא קָם הֶבֶל אֱמוּנַתְכֶם וְעוֹדְכֶם בְּחַטֹּאתֵיכֶם
18 Demnach sind auch die in Christus Entschlafenen verloren.	18 אֲזַי גַּם־אֲשֶׁר יָשְׁנוּ בַמָּשִׁיחַ אָבֹד אָבָדוּ
19 Wenn wir in diesem Leben nur auf Christus hoffen, sind wir beklagenswerter als alle Menschen.	19 וְאִם־בַּחַיִּים הָאֵלֶּה לְבַד בֹּטְחִים אֲנַחְנוּ בַּמָּשִׁיחַ אֻמְלָלִים אֲנַחְנוּ מִכָּל־אָדָם
20 Nun aber ist Christus auferweckt worden von den Toten, als Erstling der Entschlafenen.	20 וְעַתָּה הַמָּשִׁיחַ הוּקַם מִן־הַמֵּתִים וַיְהִי לְרֵאשִׁית הַיְשֵׁנִים
21 Da nämlich durch einen Menschen der Tod kam, kam auch durch einen Menschen die Auferstehung der Toten.	21 כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר־בָּא הַמָּוֶת עַל־יְדֵי אָדָם אֶחָד גַּם־תְּחִיַּת הַמֵּתִים בָּאָה עַל־יְדֵי אָדָם אֶחָד
22 Denn wie in Adam alle sterben, werden in Christus auch alle lebendig gemacht werden.	22 כִּי כַּאֲשֶׁר בָּאָדָם מֵתִים כֻּלָּם כֵּן גַּם־יִחְיוּ כֻלָּם בַּמָּשִׁיחַ
23 Ein jeder aber in seiner Ordnung: als Erstling Christus, danach die zu Christus Gehörenden bei seiner Ankunft,	23 וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד בְּסִדְרוֹ רֵאשִׁית כֻּלָּם הַמָּשִׁיחַ וְאַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר־הֵם לַמָּשִׁיחַ בְּבֹאוֹ
24 dann kommt das Ende, wenn er das Reich übergibt an Gott, den Vater, wenn er vernichtet hat jede Herrschaft und Gewalt und Macht.	24 וְאַחֲרֵי כֵן הַקֵּץ כְּשֶׁיִּמְסֹר אֶת־הַמַּלְכוּת אֶל־הָאֱלֹהִים הָאָב אַחֲרֵי בַטְּלוֹ כָּל־מִשְׂרָה וְכָל־שָׁלְטָן וּגְבוּרָה
25 Er muß ja herrschen, "bis er alle Feinde unter seine Füße gelegt hat" (Ps 110,1).	25 כִּי־הוּא מָלֹךְ יִמְלֹךְ עַד כִּי־יָשִׁית אֶת־כָּל־אֹיְבָיו תַּחַת רַגְלָיו
26 Als letzter Feind wird vernichtet werden der Tod;	26 וְאַחֲרוֹן הָאֹיְבִים אֲשֶׁר יְבֻטָּל הוּא הַמָּוֶת
27 denn "alles hat er seinen Füßen unterworfen" (Ps 8,7). Wenn es aber heißt: "Alles ist [ihm] unterworfen", so ist offenbar der ausgenommen, der ihm alles unterwarf.	27 כִּי־כֹל שָׁת תַּחַת רַגְלָיו וּבְאָמְרוֹ כֹּל הוּשַׁת תַּחְתָּיו בָּרוּר הוּא שֶׁהַשָּׁת כֹּל תַּחְתָּיו אֵינֶנּוּ בַכְּלָל
28 Wenn ihm aber alles unterworfen sein wird, dann wird auch der Sohn selber sich dem unterwerfen, der ihm alles unterwarf, damit er als Gott alles sei in allem.	28 וְכַאֲשֶׁר יוּשַׁת הַכֹּל תַּחְתָּיו אָז הַבֵּן גַּם־הוּא יוּשַׁת תַּחַת הַשָּׁת־כֹּל תַּחְתָּיו לְמַעַן יִהְיֶה הָאֱלֹהִים הַכֹּל בַּכֹּל
29 Was tun sie denn, die sich da taufen lassen für die Toten? Wenn Tote ja gar nicht auferweckt werden, warum lassen sie sich noch taufen für sie?	29 כִּי מַה־יַּעֲשֹוּ הַנִּטְבָּלִים בְּעַד הַמֵּתִים אִם־אֱמֶת הוּא שֶׁהַמֵּתִים קוֹם לֹא־יָקוּמוּ לָמָּה־זֶּה יִטָּבְלוּ בְּעַד הַמֵּתִים
30 Was setzen auch wir uns Gefahren aus zu jeder Stunde?	30 וְלָמָּה זֶּה אֲנַחְנוּ בְסַכָּנָה בְּכָל־שָׁעָה
31 Tag für Tag bin ich dem Tode nah, so wahr ihr mein Ruhm seid, Brüder, den ich habe in Christus Jesus, unserem Herrn.	31 בִּתְהִלָּתֵנוּ אֲשֶׁר יֶשׁ־לִי בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ מֵעִיד אֲנִי עָלַי כִּי־מֵת אָנֹכִי בְּכָל־יוֹם וָיוֹם
32 Kämpfte ich nur nach menschlicher Rechnung mit wilden Tieren in Ephesus, was nützt es mir? Wenn Tote nicht auferweckt werden, so laßt uns essen und trinken, denn morgen werden wir sterben (Is 22,13).	32 אִם־לְפִי דַרְכּוֹ שֶׁל־אָדָם נִלְחַמְתִּי עִם־הַחַיּוֹת הָרָעוֹת בְּאֶפְסוֹס מַה־תּוֹעֶלֶת יֶשׁ־לִי אִם־הַמֵּתִים לֹא יָקוּמוּ נֹאכְלָה וְנִשְׁתֶּה כִּי־מָחָר נָמוּת
33 Laßt euch nicht täuschen! Böser Umgang verdirbt gute Sitten.	33 אַל־נָא תִּתָּעוּ חֶבְרַת אֲנָשִׁים רָעִים מַשְׁחֶתֶת מִדּוֹת טֹבוֹת
34 Werdet in Wahrheit nüchtern und sündigt nicht; denn gewisse Leute haben keine Kenntnis von Gott; zu eurer Beschämung sage ich es.	34 הָקִיצוּ בְּמֵישָׁרִים מִשִּׁכָּרוֹן וְאַל־תֶּחֱטָאוּ כִּי־יֵשׁ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין־בָּהֶם דַּעַת אֱלֹהִים לְבָשְׁתְּכֶם אֲנִי אֹמֵר זֹאת
35 Doch da wird einer sagen: "Wie werden sie auferweckt, die Toten? In was für einem Leib kommen sie?"	35 וְאִם־יֹאמַר אִישׁ אֵיךְ יָקוּמוּ הַמֵּתִים וּבְאֵיזֶה גוּף יָבוֹאוּ
36 Du Tor! Was du säst, wird nicht lebendig, wenn es nicht zuvor starb;	36 אַתָּה הַסָּכָל הֵן מַה־שֶּׁתִּזְרַע לֹא יִחְיֶה בִּלְתִּי אִם־יָמוּת
37 und was du säst, das säst du nicht als den Körper, der werden soll, sondern als bloßes Korn, etwa vom Weizen oder von einem der übrigen Samen.	37 וּמַה־שֶּׁתִּזְרַע אֵינְךָ זֹרֵעַ אֶת־הַגּוּף אֲשֶׁר יִהְיֶה כִּי אִם־כְּגַרְגֵּר עָרֹם שֶׁל־חִטָּה אוֹ שֶׁל־אַחַד הַזְּרָעִים
38 Gott aber gibt ihm den Körper so, wie er will, und jeder Art von Samen einen besonderen Körper.	38 וְהָאֱלֹהִים יִתֶּן־לוֹ גוּף כְּפִי רְצוֹנוֹ וּלְכָל־זֶרַע וָזֶרַע אֶת־גּוּפוֹ לְמִינֵהוּ
39 Nicht alles Fleisch ist dasselbe Fleisch, sondern ein anderes ist das von Menschen, ein anderes das von Haustieren, ein anderes das von Vögeln, ein anderes das von Fischen.	39 לֹא כָל־הַבָּשָׂר בָּשָׂר אֶחָד הוּא כִּי מִין אַחֵר הוּא בְּשַׂר הָאָדָם וּמִין אַחֵר בְּשַׂר הַבְּהֵמָה וּמִין אַחֵר בְּשַׂר הַדָּגָה וּמִין אַחֵר בְּשַׂר הָעוֹף
40 Und es gibt himmlische Körper und irdische Körper; doch ein anderer ist der Glanz der himmlischen, ein anderer der Glanz der irdischen.	40 וְיֵשׁ גּוּפוֹת שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְגוּפוֹת שֶׁבָּאָרֶץ אֲבָל אַחֵר הוּא כְּבוֹד הַגּוּפוֹת שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְאַחֵר הוּא כְּבוֹד הַגּוּפוֹת שֶׁבָּאָרֶץ
41 Ein anderer ist der Glanz der Sonne, ein anderer der Glanz des Mondes, ein anderer der Glanz der Sterne; denn ein Stern unterscheidet sich vom andern im Glanz.	41 אַחֵר הוּא כְּבוֹד הַשֶּׁמֶשׁ וְאַחֵר הוּא כְּבוֹד הַיָּרֵחַ וְאַחֵר הוּא כְּבוֹד הַכּוֹכָבִים כִּי־כוֹכָב מִכּוֹכָב נִבְדָּל בִּכְבוֹדוֹ
42 So ist es auch mit der Auferstehung der Toten. Gesät wird in Verweslichkeit, auferweckt in Unverweslichkeit.	42 וְכֵן גַּם־בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים הֵן יִזָּרַע בְּכִלָּיוֹן וְיָקוּם בְּלֹא־כִלָּיוֹן
43 Gesät wird in Unansehnlichkeit, auferweckt in Herrlichkeit; gesät wird in Schwachheit, auferweckt in Kraft.	43 יִזָּרַע בְּבִזָּיוֹן וְיָקוּם בְּכָבוֹד יִזָּרַע בְּחֻלְשָׁה וְיָקוּם בִּגְבוּרָה
44 Gesät wird ein sinnenhafter Leib, auferweckt ein geistiger Leib. Gibt es einen sinnenhaften Leib, so gibt es auch einen geistigen Leib.	44 יִזָּרַע גּוּף נַפְשִׁי וְיָקוּם גּוּף רוּחָנִי יֵשׁ גּוּף נַפְשִׁי וְיֵשׁ גּוּף רוּחָנִי
45 So steht ja auch geschrieben: "Der erste Mensch Adam wurde zu einem lebendigen Sinnenwesen" (1Mos 2,7), der letzte Adam zum lebendigmachenden Geist.	45 כֵּן גַּם־כָּתוּב וַיְהִי הָאָדָם הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן לְנֶפֶשׁ חַיָּה אָדָם הָאַחֲרוֹן לְרוּחַ מְחַיָּה
46 Das Geistige aber kommt nicht zuerst, sondern das Sinnenhafte, dann das Geistige.	46 אֲבָל לֹא שֶׁל־הָרוּחַ הִיא הָרִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁל־הַנָּפֶשׁ וְאַחֲרֵי־כֵן שֶׁל־הָרוּחַ
47 Der erste Mensch ist aus Erde, ist irdisch, der zweite Mensch vom Himmel [, ist himmlisch].	47 הָאָדָם הָרִאשׁוֹן מִן־הָאֲדָמָה הוּא שֶׁל־עָפָר וְהָאָדָם הַשֵּׁנִי הוּא הָאָדוֹן מִן־הַשָּׁמָיִם
48 Wie beschaffen der Irdische, derart sind auch die Irdischen, und wie beschaffen der Himmlische, derart sind auch die Himmlischen.	48 וּכְמוֹ אֲשֶׁר הוּא מֵעָפָר כָּכָה גַּם־אֲשֶׁר הֵם מֵעָפָר וּכְמוֹ אֲשֶׁר הוּא מִן־הַשָּׁמָיִם כָּכָה גַּם־אֲשֶׁר הֵם מִן־הַשָּׁמָיִם
49 Wie wir das Bild des Irdischen trugen, werden wir auch das Bild des Himmlischen tragen.	49 וְכַאֲשֶׁר לָבַשְׁנוּ דְּמוּת הָאָדָם אֲשֶׁר מֵעָפָר כֵּן נִלְבַּשׁ גַּם־דְּמוּת הָאָדָם אֲשֶׁר מִן־הַשָּׁמָיִם
50 Das aber sage ich, Brüder: Fleisch und Blut können das Reich Gottes nicht erben; ebensowenig wird die Verweslichkeit die Unverweslichkeit erben.	50 וְזֹאת אֲנִי אֹמֵר אַחַי כִּי־בָשָׂר וָדָם לֹא־יוּכַל לָרֶשֶׁת אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַאֲשֶׁר יִכְלֶה לֹא יִירַשׁ אֵת אֲשֶׁר לֹא־יִכְלֶה
51 Seht, ein Geheimnis sage ich euch: Nicht alle werden wir entschlafen, aber alle werden wir verwandelt werden,	51 הִנֵּה סוֹד אַגִּידָה לָכֶם הֵן לֹא כֻלָּנוּ נִישַׁן הַמָּוֶת אֲבָל כֻּלָּנוּ נִתְחַלָּף
52 plötzlich, in einem Augenblick, beim Schall der letzten Posaune; denn erschallen wird die Posaune, und die Toten werden als Unverwesliche auferweckt, und wir werden verwandelt werden.	52 בְּרֶגַע אֶחָד כְּהֶרֶף עַיִן כִּתְקֹעַ הַשּׁוֹפָר הָאַחֲרוֹן כִּי יִתָּקַע בַּשּׁוֹפָר וְהַמֵּתִים יִחְיוּ בְּלִי כִלָּיוֹן וַאֲנַחְנוּ נִתְחַלָּף
53 Denn dieses Verwesliche muß anziehen Unverweslichkeit, und dieses Sterbliche muß anziehen Unsterblichkeit.	53 כִּי מַה־שֶּׁעַתָּה לַכִּלָּיוֹן לָבוֹשׁ יִלְבַּשׁ אַל־כִּלָּיוֹן וַאֲשֶׁר יָמוּת לָבוֹשׁ יִלְבַּשׁ אַל־מָוֶת
54 Wenn aber dieses Verwesliche Unverweslichkeit angezogen und dieses Sterbliche Unsterblichkeit angezogen hat, dann wird zutreffen das Wort, das geschrieben steht: "Verschlungen ist der Tod im Siege!	54 וּכְשֶׁיִּלְבַּשׁ מַה־שֶּׁעַתָּה לַכִּלָּיוֹן אַל־כִּלָּיוֹן וּמַה־שֶּׁעַתָּה לַמָּוֶת יִלְבַּשׁ אַל־מָוֶת אָז יִהְיֶה דְּבַר־הַכָּתוּב בֻּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח
55 Tod, wo ist dein Sieg? Tod, wo ist dein Stachel?" (Is 25,8; Os 13,14).	55 אַיֵּה עָקְצְךָ הַמָּוֶת אַיֵּה שְׁאוֹל נִצְחוֹנֶךָ
56 Der Stachel des Todes aber ist die Sünde; der Machtbereich der Sünde ist das Gesetz.	56 עֹקֶץ הַמָּוֶת הוּא הַחֵטְא וְכֹחַ הַחֵטְא הִיא הַתּוֹרָה
57 Gott aber sei Dank, der uns den Sieg verleiht durch unseren Herrn Jesus Christus!	57 אֲבָל תּוֹדוֹת לֵאלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן־לָנוּ הַנִּצָּחוֹן עַל־יְדֵי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
58 Darum, meine geliebten Brüder, seid standhaft und unerschütterlich; tut euch allzeit hervor im Eifer für das Werk des Herrn, und wisset, daß euer Mühen nicht vergeblich ist im Herrn!	58 עַל־כֵּן אַחַי חֲבִיבַי הִתְכּוֹנֲנוּ בַּל־תִּמּוֹטוּ וְהַרְבּוּ בְכָל־עֵת בַּעֲבוֹדַת אֲדֹנֵינוּ מִדַּעְתְּכֶם כִּי־לֹא לָרִיק עֲמַלְכֶם בַּאֲדֹנֵינוּ