Psalmi 73

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Psalmus. Asaph. Quam bonus rectis est Deus, Deus his, qui mundo sunt corde!	1 מִזְמֹור לְאָסָף אַךְ טֹוב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי לֵבָב
2 Mei autem paene moti sunt pedes, paene effusi sunt gressus mei,	2 וַאֲנִי כִּמְעַט [נָטוּי כ] (נָטָיוּ ק) רַגְלָי כְּאַיִן [שֻׁפְּכָה כ] (שֻׁפְּכוּ ק) אֲשֻׁרָי
3 quia zelavi super gloriantes, pacem peccatorum videns.	3 כִּי־קִנֵּאתִי בַּהֹולְלִים שְׁלֹום רְשָׁעִים אֶרְאֶה
4 Quia non sunt eis impedimenta, sanus et pinguis est venter eorum.	4 כִּי אֵין חַרְצֻבֹּות לְמֹותָם וּבָרִיא אוּלָם
5 In labore mortalium non sunt et cum hominibus non flagellantur.	5 בַּעֲמַל אֱנֹושׁ אֵינֵמֹו וְעִם־אָדָם לֹא יְנֻגָּעוּ
6 Ideo quasi torques est eis superbia, et tamquam indumentum operuit eos violentia.	6 לָכֵן עֲנָקַתְמֹו גַאֲוָה יַעֲטָףשִׁ־ית חָמָס לָמֹו
7 Prodit quasi ex adipe iniquitas eorum, erumpunt cogitationes cordis.	7 יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמֹו עָבְרוּ מַשְׂכִּיֹּות לֵבָב
8 Subsannaverunt et locuti sunt nequitiam, iniquitatem ab excelso locuti sunt.	8 יָמִיקוּ ׀ וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק מִמָּרֹום יְדַבֵּרוּ
9 Posuerunt in caelo os suum, et lingua eorum transivit in terra.	9 שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשֹׁונָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ
10 Ideo in alto sedent, et aquae plenae non pervenient ad eos.	10 לָכֵן ׀ [יָשִׁיב כ] (יָשׁוּב ק) עַמֹּו הֲלֹם וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָמֹו
11 Et dixerunt: “ Quomodo scit Deus, et si est scientia in Excelso? ”.	11 וְאָמְרוּ אֵיכָה יָדַע־אֵל וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיֹון
12 Ecce ipsi peccatores et abundantes in saeculo multiplicaverunt divitias.	12 הִנֵּה־אֵלֶּה רְשָׁעִים וְשַׁלְוֵי עֹולָם הִשְׂגּוּ־חָיִל
13 Et dixi: “ Ergo sine causa mundavi cor meum et lavi in innocentia manus meas;	13 אַךְ־רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיֹון כַּפָּי
14 et fui flagellatus tota die, et castigatio mea in matutinis ”.	14 וָאֱהִי נָגוּעַ כָּל־הַיֹּום וְתֹוכַחְתִּי לַבְּקָרִים
15 Si dixissem: “ Loquar ut illi ”, ecce generationem filiorum tuorum prodidissem.	15 אִם־אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְמֹו הִנֵּה דֹור בָּנֶיךָ בָגָדְתִּי
16 Et cogitabam, ut cognoscerem hoc; labor erat in oculis meis,	16 וָאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת זֹאת עָמָל [הִיא כ] (הוּא ק) בְעֵינָי
17 donec intravi in sanctuarium Dei et intellexi novissima eorum.	17 עַד־אָבֹוא אֶל־מִקְדְּשֵׁי־אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם
18 Verumtamen in lubrico posuisti eos, deiecisti eos in ruinas.	18 אַךְ בַּחֲלָקֹות תָּשִׁית לָמֹו הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאֹות
19 Quomodo facti sunt in desolationem! Subito defecerunt, perierunt prae horrore.	19 אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע סָפוּ תַמּוּ מִן־בַּלָּהֹות
20 Velut somnium evigilantis, Domine, surgens imaginem ipsorum contemnes.	20 כַּחֲלֹום מֵהָקִיץ אֲדֹנָי בָּעִיר ׀ צַלְמָם תִּבְזֶה
21 Quia exacerbatum est cor meum, et renes mei compuncti sunt;	21 כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי וְכִלְיֹותַי אֶשְׁתֹּונָן
22 et ego insipiens factus sum et nescivi: ut iumentum factus sum apud te.	22 וַאֲנִי־בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמֹות הָיִיתִי עִמָּךְ
23 Ego autem semper tecum; tenuisti manum dexteram meam.	23 וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ אָחַזְתָּ בְּיַד־יְמִינִי
24 In consilio tuo deduces me et postea cum gloria suscipies me.	24 בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבֹוד תִּקָּחֵנִי
25 Quis enim mihi est in caelo? Et tecum nihil volui super terram.	25 מִי־לִי בַשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא־חָפַצְתִּי בָאָרֶץ
26 Defecit caro mea et cor meum; Deus cordis mei, et pars mea Deus in aeternum.	26 כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר־לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעֹולָם
27 Quia ecce, qui elongant se a te, peribunt; perdidisti omnes, qui fornicantur abs te.	27 כִּי־הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כָּל־זֹונֶה מִמֶּךָּ
28 Mihi autem adhaerere Deo bonum est, ponere in Domino Deo spem meam, ut annuntiem omnes operationes tuas in portis filiae Sion.	28 וַאֲנִי ׀ קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי־טֹוב שַׁתִּי ׀ בַּאדֹנָי יְהֹוִה מַחְסִי לְסַפֵּר כָּל־מַלְאֲכֹותֶיךָ