| 1 ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס | 1 Тоді встала вся їхня громада, і повели його до Пилата. |
| 2 ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח | 2 І заходились його винуватити, кажучи «Цього ми знайшли, що він підбурює народ наш, забороняє давати кесареві податок і каже, що він — Христос-Цар.» |
| 3 וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת | 3 Пилат спитав його «Ти цар юдейський» А Ісус у відповідь сказав до нього «Ти кажеш.» |
| 4 ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה | 4 Тоді Пилат промовив до первосвящеників і юрби «Я не знаходжу ніякої провини на цій людині.» |
| 5 והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה | 5 Вони ж наполягали і кричали «Народ бунтує, навчаючи по всій Юдеї, почавши з Галилеї аж сюди.» |
| 6 ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי | 6 Почувши це Пилат, спитав, чи цей чоловік галилеянин; |
| 7 וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה | 7 а довідавшися, що він з-під влади Ірода; відіслав його до Ірода, який тими днями перебував також у Єрусалимі. |
| 8 וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה | 8 Ірод дуже зрадів, побачивши Ісуса; бажав бо здавна бачити його, тому, що чув про нього й сподівавсь побачити від нього якесь чудо. |
| 9 וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר | 9 Силу питань він йому ставив, але Ісус не відповідав йому нічого. |
| 10 ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה | 10 Первосвященики ж та книжники стояли там і сильно його винуватили. |
| 11 ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס | 11 Тоді Ірод з вояками своїми, зневаживши його й насміявшись з нього, надів на нього білу одіж і відіслав його назад до Пилата. |
| 12 ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם | 12 І того ж самого дня Ірод і Пилат стали приятелями між собою, раніш бо ворогували/ |
| 13 ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם | 13 Скликавши, отже, первосвящеників, старшин і народ, |
| 14 ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו | 14 Пилат промовив до них «Ви привели до мене цього чоловіка як бунтаря народу; ото я, розсудивши справу перед вами, не знайшов на цьому чоловікові (ніякої) провини в тому, про що оскаржуєте його. |
| 15 וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות | 15 Та й Ірод ні, бож відіслав його до нас. Виходить, отже, що він не допустився нічого, гідного смерти. |
| 16 על כן איסרנו ואפטרנו | 16 Тож я його покараю і відпущу.» |
| 17 ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג | 17 Треба ж було їм одного випустити з-за празника. |
| 18 ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא | 18 Та вони всі разом закричали «Убий цього, а відпусти нам Варавву!» |
| 19 והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח | 19 Цього (останнього) за якийсь заколот у місті та за вбивство кинули були у в’язницю. |
| 20 ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע | 20 Пилат, бажаючи їм відпустити Ісуса, промовив до них знову. |
| 21 והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב | 21 Та вони закричали «Розіпни, розіпни його!» |
| 22 ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו | 22 І втретє він до них промовив «Яке ж бо зло вчинив він Я не знайшов на ньому нічого, гідного смерти. Тож, покаравши його, відпущу.» |
| 23 ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים | 23 Але вони наполягали сильним криком і вимагали, щоб його розіп’яти. І крик їхній переміг. |
| 24 ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם | 24 Тоді Пилат присудив, щоб сталося згідно з їхньою просьбою. |
| 25 ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם | 25 І він відпустив того, що за повстання і вбивство був вкинутий у темницю і що про нього вони просили; Ісуса ж видав їм напризволяще. |
| 26 וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע | 26 І як вони його повели, схопили якогось Симона Киринея, що повертався з поля, і поклали хрест на нього, щоб ніс за Ісусом. |
| 27 וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו | 27 Ішов за ним натовп людей великий і жінки, що плакали за ним та голосили. |
| 28 ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן | 28 Ісус же обернувся до них і сказав «Дочки єрусалимські, не плачте надо мною, а плачте над собою і над вашими дітьми! |
| 29 כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו | 29 Бо ось настануть дні, коли скажуть Щасливі неплідні та й лона, що не родили, і груди, що не годували. |
| 30 אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו | 30 Тоді почнуть вони горам казати Впадьте на нас! — і горбам Покрийте нас! |
| 31 כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש | 31 Бо коли так обходяться з деревом зеленим, що тоді з сухим буде» |
| 32 וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות | 32 З ним вели також двох інших, злочинців, щоб їх скарати на смерть. |
| 33 ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו | 33 І як прийшли на місце, що зветься Череп, там його розіп’яли і злочинців, одного по правиці, а другого по лівиці. |
| 34 ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל | 34 Ісус же сказав «Отче, відпусти їм, не знають бо, що роблять.» Коли ж ділили його одіж, то кидали жереб. |
| 35 והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים | 35 Люди стояли й дивились. Навіть князі їхні насміхалися, кажучи «Інших спасав, нехай спасе себе самого, коли він — Месія Божий, Вибраний!» |
| 36 ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ | 36 Вояки також глузували з нього; підходячи до нього й подаючи йому оцет, |
| 37 ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך | 37 примовляли «Коли ти цар юдейський, спаси себе самого!» |
| 38 וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים | |
| 39 ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו | 39 Один із повішених злочинців зневажав його, кажучи «Хіба ти не Христос Спаси себе і нас!» |
| 40 ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה | 40 А другий, озвавшися, скартав його й мовив «Чи не боїшся Бога, ти, що покутуєш ту саму кару |
| 41 והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע | 41 Бож ми приймаємо кару, гідну наших учинків, цей же не зробив нічого злого.» |
| 42 ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך | 42 І додав «Ісусе! Згадай про мене, як прийдеш у своє Царство.» |
| 43 ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן | 43 Сказав (Ісус) до нього «Істинно кажу тобі Сьогодні будеш зо мною в раї.» |
| 44 ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית | 44 Було вже близько шостої години, і темрява по всій землі настала аж до дев’ятої години, |
| 45 ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים | 45 бо затьмарилось сонце; а й завіса храму роздерлася посередині. |
| 46 ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו | 46 Ісус закликав сильним голосом «Отче, у твої руки віддаю духа мого!» Сказавши це, він віддав духа. |
| 47 וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה | 47 Побачивши, що сталося, сотник почав прославляти Бога, кажучи «Справді цей чоловік був праведний.» |
| 48 וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו | 48 Всі люди, що були збіглися на те видовище, побачивши, що сталось, поверталися (додому), б’ючи себе у груди. |
| 49 וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה | 49 Усі ж його знайомі стояли оподалік, а жінки, що були прийшли слідом за ним з Галилеї, дивилися на це. |
| 50 והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים | 50 І ось був чоловік, на ім’я Йосиф, радник, — людина добра й праведна, |
| 51 אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים | 51 що не пристав був до їхньої ради, ані вчинків. Походив він з Ариматеї, юдейського міста й очікував Божого Царства; |
| 52 ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע | 52 цей прийшов до Пилата й просив тіла Ісуса. |
| 53 ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם | 53 Зняв він його з хреста й, обгорнувши його в полотно, поклав у гробниці, висіченій у скелі, де ще ніхто не лежав. |
| 54 ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה | 54 День цей був п’ятниця, і вже заходила субота. |
| 55 ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו | 55 Жінки ж, які були прийшли з Ісусом з Галилеї, ідучи слідом за Йосифом, бачили гробницю і як покладено тіло Ісуса. |
| 56 ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה | 56 Повернувшись, вони приготовили пахощів та мира, але в суботу, за приписом, відпочивали. |
