Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 23

MODERN HEBREW BIBLE	LA SACRA BIBBIA
1 ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס	1 Tutta quell'assemblea si alzò e lo condussero davanti a Pilato.
2 ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח	2 Là cominciarono ad accusarlo: "Quest'uomo l'abbiamo trovato mentre sobillava la nostra gente, proibiva di pagare i tributi a Cesare e affermava di essere il Cristo re".
3 וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת	3 Allora Pilato lo interrogò: "Sei tu il re dei Giudei?". Egli rispose: "Tu lo dici".
4 ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה	4 Pilato si rivolse ai sommi sacerdoti e alla folla e disse: "Non trovo nessun motivo di condanna in quest'uomo".
5 והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה	5 Ma quelli insistevano: "Costui solleva il popolo, insegnando per tutta la Giudea, dopo aver cominciato dalla Galilea fino a qui".
6 ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי	6 Quando Pilato udì ciò, domandò se quell'uomo fosse galileo,
7 וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה	7 e venuto a sapere che apparteneva alla giurisdizione di Erode, lo fece condurre da Erode, che proprio in quei giorni si trovava a Gerusalemme.
8 וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה	8 Quando vide Gesù, Erode se ne rallegrò molto. Da molto tempo infatti desiderava vederlo per averne sentito parlare e sperava di vederlo compiere qualche miracolo.
9 וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר	9 Lo interrogò con insistenza, ma Gesù non rispose nulla.
10 ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה	10 Intanto i sommi sacerdoti e i dottori della legge, che erano presenti, insistevano nell'accusarlo.
11 ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס	11 Erode, insieme ai suoi soldati, lo schernì; gli mise addosso una veste bianca e lo rimandò a Pilato.
12 ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם	12 Erode e Pilato, che prima erano nemici, da quel giorno diventarono amici.
13 ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם	13 Pilato, riuniti i sommi sacerdoti, le autorità e il popolo, disse loro:
14 ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו	14 "Mi avete presentato quest'uomo come sobillatore del popolo. Ebbene, l'ho esaminato alla vostra presenza, ma non ho trovato in lui nessuna delle colpe di cui l'accusate;
15 וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות	15 e neppure Erode, perché ce l'ha rimandato. Dunque egli non ha fatto nulla che meriti la morte.
16 על כן איסרנו ואפטרנו	16 Perciò, dopo averlo fatto frustare, lo lascerò libero".
17 ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג	17 Per la festa di Pasqua era necessario che egli mettesse loro in libertà qualcuno.
18 ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא	18 Tutti insieme si misero a gridare: "A morte costui! Vogliamo libero Barabba!".
19 והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח	19 Questi era stato messo in prigione per una sommossa scoppiata in città e per omicidio.
20 ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע	20 Pilato si rivolse di nuovo a loro, con il proposito di liberare Gesù.
21 והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב	21 Ma essi gridavano: "Crocifiggilo, crocifiggilo!".
22 ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו	22 Egli, per la terza volta, disse loro: "Ma che male ha fatto costui? Non ho trovato in lui nessuna colpa che meriti la morte. Perciò lo farò frustare e poi lo lascerò libero".
23 ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים	23 Ma essi insistevano a gran voce, chiedendo che fosse crocifisso. E le loro grida si facevano sempre più forti.
24 ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם	24 Pilato allora decretò che fosse eseguita la loro richiesta.
25 ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם	25 Rilasciò quello che era stato messo in prigione per sommossa e omicidio, e che quelli richiedevano, ma consegnò Gesù alla loro volontà.
26 וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע	26 Mentre lo conducevano via, fermarono un certo Simone di Cirene, che tornava dai campi, gli misero addosso la croce da portare dietro a Gesù.
27 וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו	27 Lo seguiva una gran moltitudine di popolo e di donne che si battevano il petto e piangevano per lui.
28 ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן	28 Gesù allora si voltò verso di loro e disse: "Figlie di Gerusalemme, non piangete per me; piangete piuttosto per voi stesse e per i vostri figli.
29 כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו	29 Ecco, verranno giorni nei quali si dirà: Beate le sterili e quelle che non hanno mai generato e le mammelle che non hanno allattato.
30 אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו	30 Allora la gente comincerà a dire ai monti: "Cadete su di noi!" e alle colline: "Ricopriteci!".
31 כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש	31 Perché, se si tratta così il legno verde, che ne sarà del legno secco?".
32 וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות	32 Insieme a lui venivano condotti a morte anche due delinquenti.
33 ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו	33 Quando giunsero sul posto, detto luogo del Cranio, là crocifissero lui e i due malfattori, uno a destra e l'altro a sinistra.
34 ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל	34 Gesù diceva: "Padre, perdona loro, perché non sanno quello che fanno". Intanto, spartendo le sue vesti, le tirarono a sorte.
35 והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים	35 Il popolo stava a guardare. I capi del popolo invece lo schernivano dicendo: "Ha salvato gli altri, salvi se stesso se è il Cristo di Dio, l'Eletto".
36 ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ	36 Anche i soldati lo schernivano; si accostavano a lui per dargli dell'aceto
37 ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך	37 e gli dicevano: "Se tu sei il re dei Giudei, salva te stesso".
38 וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים	38 Sopra il suo capo c'era anche una scritta: "Questi è il re dei Giudei".
39 ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו	39 Uno dei malfattori che erano stati crocifissi, lo insultava: "Non sei tu il Cristo? Salva te stesso e noi!".
40 ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה	40 Ma l'altro lo rimproverava: "Non hai proprio nessun timore di Dio, tu che stai subendo la stessa condanna?
41 והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע	41 Noi giustamente, perché riceviamo la giusta pena per le nostre azioni, lui invece non ha fatto nulla di male".
42 ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך	42 Poi aggiunse: "Gesù, ricòrdati di me, quando andrai nel tuo regno".
43 ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן	43 Gesù gli rispose: "In verità ti dico: oggi, sarai con me in paradiso".
44 ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית	44 Era quasi l'ora sesta, quando si fece buio su tutta la terra fino all'ora nona,
45 ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים	45 essendosi eclissato il sole. Il velo del tempio si squarciò a metà.
46 ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו	46 E Gesù, gridando a gran voce, disse: "Padre, nelle tue mani raccomando il mio spirito". Detto questo, spirò.
47 וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה	47 Il centurione, vedendo l'accaduto, glorificava Dio: "Certamente quest'uomo era giusto".
48 וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו	48 Anche tutti quelli che erano convenuti per questo spettacolo, davanti a questi fatti se ne tornarono a casa battendosi il petto.
49 וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה	49 Tutti i suoi amici e le donne che lo avevano seguito fin dalla Galilea se ne stavano lontano, osservando tutto ciò che accadeva.
50 והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים	50 C'era un uomo di nome Giuseppe, membro del sinedrio, uomo giusto e buono,
51 אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים	51 che non si era associato alla loro deliberazione e alla loro azione. Era nativo di Arimatea, una città dei Giudei, e aspettava il regno di Dio.
52 ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע	52 Egli si presentò a Pilato e chiese il corpo di Gesù.
53 ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם	53 Lo depose dalla croce, lo avvolse in un lenzuolo e lo mise in un sepolcro, scavato nella roccia, dove non era stato posto ancora nessuno.
54 ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה	54 Era la vigilia di Pasqua, e già cominciava a sorgere il sabato.
55 ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו	55 Le donne che erano venute con Gesù dalla Galilea, seguirono Giuseppe e videro il sepolcro e come vi era stato deposto il corpo di Gesù.
56 ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה	56 Poi se ne tornarono a casa per preparare aromi e unguenti. Il giorno di sabato osservarono il riposo, come prescrive la legge.