Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 23

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס	1 Después se levantó toda la asamblea y lo llevaron ante Pilato.
2 ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח	2 Y comenzaron a acusarlo, diciendo: «Hemos encontrado a este hombre incitando a nuestro pueblo a la rebelión, impidiéndole pagar los impuestos al Emperador y pretendiendo ser el rey Mesías».
3 וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת	3 Pilato lo interrogó, diciendo: «¿Eres tú el rey de los judíos?». «Tú lo dices», le respondió Jesús.
4 ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה	4 Pilato dijo a los sumos sacerdotes y a la multitud: «No encuentro en este hombre ningún motivo de condena».
5 והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה	5 Pero ellos insistían: «Subleva al pueblo con su enseñanza en toda la Judea. Comenzó en Galilea y ha llegado hasta aquí».
6 ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי	6 Al oír esto, Pilato preguntó si ese hombre era galileo.
7 וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה	7 Y habiéndose asegurado de que pertenecía a la jurisdicción de Herodes, se lo envió. en esos días, también Herodes se encontraba en Jerusalén.
8 וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה	8 Herodes se alegró mucho al ver a Jesús. Hacía tiempo que deseaba verlo, por lo que había oído decir de él, y esperaba que hiciera algún prodigio en su presencia.
9 וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר	9 Le hizo muchas preguntas, pero Jesús no le respondió nada.
10 ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה	10 Entre tanto, los sumos sacerdotes y los escribas estaban allí y lo acusaban con vehemencia.
11 ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס	11 Herodes y sus guardias, después de tratarlo con desprecio y ponerlo en ridículo, lo cubrieron con un magnífico manto y lo enviaron de nuevo a Pilato.
12 ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם	12 Y ese mismo día, Herodes y Pilato, que estaban enemistados, se hicieron amigos.
13 ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם	13 Pilato convocó a los sumos sacerdotes, a los jefes y al pueblo,
14 ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו	14 y les dijo: «Ustedes me han traído a este hombre, acusándolo de incitar al pueblo a la rebelión. Pero yo lo interrogué delante de ustedes y no encontré ningún motivo de condena en los cargos de que lo acusan;
15 וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות	15 ni tampoco Herodes, ya que él lo ha devuelto a este tribunal. Como ven, este hombre no ha hecho nada que merezca la muerte.
16 על כן איסרנו ואפטרנו	16 Después de darle un escarmiento, lo dejaré en libertad».
17 ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג	17 [En cada fiesta, el gobernador acostumbraba a poner en libertad a un preso.]
18 ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא	18 Pero la multitud comenzó a gritar: «¡Que muera este hombre! ¡Suéltanos a Barrabás!».
19 והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח	19 A Barrabás lo habían encarcelado por una sedición que tuvo lugar en la ciudad y por homicidio.
20 ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע	20 Pilato volvió a dirigirles la palabra con la intención de poner en libertad a Jesús.
21 והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב	21 Pero ellos seguían gritando: «¡Crucifícalo! ¡Crucifícalo!».
22 ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו	22 Por tercera vez les dijo: «¿Qué mal ha hecho este hombre? No encuentro en él nada que merezca la muerte. Después de darle un escarmiento, lo dejaré en libertad».
23 ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים	23 Pero ellos insistían a gritos, reclamando que fuera crucificado, y el griterío se hacía cada vez más violento.
24 ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם	24 Al fin, Pilato resolvió acceder al pedido del pueblo.
25 ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם	25 Dejó en libertad al que ellos pedían, al que había sido encarcelado por sedición y homicidio, y a Jesús lo entregó al arbitrio de ellos.
26 וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע	26 Cuando lo llevaban, detuvieron a un tal Simón de Cirene, que volvía del campo, y lo cargaron con la cruz, para que la llevara detrás de Jesús.
27 וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו	27 Lo seguían muchos del pueblo y un buen número de mujeres, que se golpeaban el pecho y se lamentaban por él.
28 ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן	28 Pero Jesús, volviéndose hacia ellas, les dijo: «¡Hijas de Jerusalén!, no lloren por mí; lloren más bien por ustedes y por sus hijos.
29 כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו	29 Porque se acerca el tiempo en que se dirá: "¡Felices las estériles, felices los senos que no concibieron y los pechos que no amamantaron!"
30 אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו	30 Entonces se dirá a las montañas: "¡Caigan sobre nosotros!", y a los cerros: "¡Sepúltennos!"
31 כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש	31 Porque si así tratan a la leña verde, ¿qué será de la leña seca?».
32 וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות	32 Con él llevaban también a otros dos malhechores, para ser ejecutados.
33 ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו	33 Cuando llegaron al lugar llamado «del Cráneo», lo crucificaron junto con los malhechores, uno a su derecha y el otro a su izquierda.
34 ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל	34 Jesús decía: «Padre, perdónalos, porque no saben lo que hacen». Después se repartieron sus vestiduras, sorteándolas entre ellos.
35 והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים	35 El pueblo permanecía allí y miraba. Sus jefes, burlándose, decían: «Ha salvado a otros: ¡que se salve a sí mismo, si es el Mesías de Dios, el Elegido!».
36 ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ	36 También los soldados se burlaban de él y, acercándose para ofrecerle vinagre,
37 ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך	37 le decían: «Si eres el rey de los judíos, ¡sálvate a ti mismo!».
38 וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים	38 Sobre su cabeza había una inscripción: «Este es el rey de los judíos».
39 ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו	39 Uno de los malhechores crucificados lo insultaba, diciendo: «¿No eres tú el Mesías? Sálvate a ti mismo y a nosotros».
40 ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה	40 Pero el otro lo increpaba, diciéndole: «¿No tienes temor de Dios, tú que sufres la misma pena que él?
41 והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע	41 Nosotros la sufrimos justamente, porque pagamos nuestras culpas, pero él no ha hecho nada malo».
42 ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך	42 Y decía: «Jesús, acuérdate de mí cuando vengas a establecer tu Reino».
43 ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן	43 El le respondió: «Yo te aseguro que hoy estarás conmigo en el Paraíso».
44 ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית	44 Era alrededor del mediodía. El sol se eclipsó y la oscuridad cubrió toda la tierra hasta las tres de la tarde.
45 ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים	45 El velo del Templo se rasgó por el medio.
46 ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו	46 Jesús, con un grito, exclamó: «Padre, en tus manos encomiendo mi espíritu». Y diciendo esto, expiró.
47 וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה	47 Cuando el centurión vio lo que había pasado, alabó a Dios, exclamando: «Realmente este hombre era un justo».
48 וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו	48 Y la multitud que se había reunido para contemplar el espectáculo, al ver lo sucedido, regresaba golpeándose el pecho.
49 וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה	49 Todos sus amigos y las mujeres que lo habían acompañado desde Galilea permanecían a distancia, contemplando lo sucedido.
50 והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים	50 Llegó entonces un miembro del Consejo, llamado José, hombre recto y justo,
51 אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים	51 que había disentido con las decisiones y actitudes de los demás. Era de Arimatea, ciudad de Judea, y esperaba el Reino de Dios.
52 ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע	52 Fue a ver a Pilato para pedirle el cuerpo de Jesús.
53 ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם	53 Después de bajarlo de la cruz, lo envolvió en una sábana y lo colocó en un sepulcro cavado en la roca, donde nadie había sido sepultado.
54 ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה	54 Era el día de la Preparación, y ya comenzaba el sábado.
55 ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו	55 Las mujeres que habían venido de Galilea con Jesús siguieron a José, observaron el sepulcro y vieron cómo había sido sepultado.
56 ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה	56 Después regresaron y prepararon los bálsamos y perfumes, pero el sábado observaron el descanso que prescribía la Ley.