1 אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז | 1 אָדָם יְלוּד אִשָּׁה קְצַר יָמִים וּשְׂבַע־רֹגֶז |
2 כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד | 2 כְּצִיץ יָצָא וַיִּמָּל וַיִּבְרַח כַּצֵּל וְלֹא יַעֲמֹוד |
3 אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך | 3 אַף־עַל־זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָ וְאֹתִי תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּךְ |
4 מי יתן טהור מטמא לא אחד | 4 מִי־יִתֵּן טָהֹור מִטָּמֵא לֹא אֶחָד |
5 אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור | 5 אִם חֲרוּצִים ׀ יָמָיו מִסְפַּר־חֳדָשָׁיו אִתָּךְ [חֻקֹּו כ] (חֻקָּיו ק) עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבֹור |
6 שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו | 6 שְׁעֵה מֵעָלָיו וְיֶחְדָּל עַד־יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יֹומֹו |
7 כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל | 7 כִּי יֵשׁ לָעֵץ תִּקְוָה אִם־יִכָּרֵת וְעֹוד יַחֲלִיף וְיֹנַקְתֹּו לֹא תֶחְדָּל |
8 אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו | 8 אִם־יַזְקִין בָּאָרֶץ שָׁרְשֹׁו וּבֶעָפָר יָמוּת גִּזְעֹו |
9 מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע | 9 מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ וְעָשָׂה קָצִיר כְּמֹו־נָטַע |
10 וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו | 10 וְגֶבֶר יָמוּת וַיֶּחֱלָשׁ וַיִּגְוַע אָדָם וְאַיֹּו |
11 אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש | 11 אָזְלוּ־מַיִם מִנִּי־יָם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ |
12 ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם | 12 וְאִישׁ שָׁכַב וְלֹא־יָקוּם עַד־בִּלְתִּי מַיִם לֹא יָקִיצוּ וְלֹא־יֵעֹרוּ מִשְּׁנָתָם |
13 מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני | 13 מִי יִתֵּן ׀ בִּשְׁאֹול תַּצְפִּנֵנִי תַּסְתִּירֵנִי עַד־שׁוּב אַפֶּךָ תָּשִׁית לִי חֹק וְתִזְכְּרֵנִי |
14 אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי | 14 אִם־יָמוּת גֶּבֶר הֲיִחְיֶה כָּל־יְמֵי צְבָאִי אֲיַחֵל עַד־בֹּוא חֲלִיפָתִי |
15 תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף | 15 תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף |
16 כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי | 16 כִּי־עַתָּה צְעָדַי תִּסְפֹּור לֹא־תִשְׁמֹור עַל־חַטָּאתִי |
17 חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני | 17 חָתֻם בִּצְרֹור פִּשְׁעִי וַתִּטְפֹּל עַל־עֲוֹנִי |
18 ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו | 18 וְאוּלָם הַר־נֹופֵל יִבֹּול וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמֹו |
19 אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת | 19 אֲבָנִים ׀ שָׁחֲקוּ מַיִם תִּשְׁטֹף־סְפִיחֶיהָ עֲפַר־אָרֶץ וְתִקְוַת אֱנֹושׁ הֶאֱבַדְתָּ |
20 תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו | 20 תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ |
21 יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו | 21 יִכְבְּדוּ בָנָיו וְלֹא יֵדָע וְיִצְעֲרוּ וְלֹא־יָבִין לָמֹו |
22 אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל | 22 אַךְ־בְּשָׂרֹו עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשֹׁו עָלָיו תֶּאֱבָל׃ פ |