Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 13

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA MARTINI
1 הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה	1 Tutte queste cose l'occhio mio già le vide, e l'orecchio le ascoltò, e ad una ad una io le compresi.
2 כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם	2 Quel che sapete voi io pur lo so, ne sono inferiore a voi.
3 אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ	3 Con tutto questo io parlerò all'Onnipotente, e con Dio bramo discorrerla:
4 ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם	4 Facendo prima vedere come voi fabbri siete di menzogne, e sostenitori di false dottrine.
5 מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה	5 E piacesse a Dio, che steste in silenzio per farvi creder sapienti.
6 שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו	6 Udite adunque la mia correzione, e ponete mente alla sentenza, che uscirà dalle mie labbra.
7 הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה	7 Ha egli forse bisogno Iddio di vostre menzogne, onde per lui parliate con fraude?
8 הפניו תשאון אם לאל תריבון	8 Forse volete prestargli favore? ovver tentate di patrocinar la causa di Dio?
9 הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו	9 Sarà egli ciò grato a lui, cui nulla può essere ascoso? o sarà egli deluso, come il sarebbe un uomo, da' vostri inganni?
10 הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון	10 Egli stesso vi condannerà, perché occultamente cercate il suo favore.
11 הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם	11 Tosto che egli si moverà vi porrà in iscompiglio, e co' suoi terrori vi scuoterà.
12 זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם	12 La vostra memoria sarà come cenere, si ridurranno in fango le vostre cervici.
13 החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה	13 Tacete un tantino, affinchè io dica tutto quello, che la mente mi suggerisca.
14 על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי	14 Per qual motivo mi straccio co' miei denti le carni, e l'anima mia porto nelle mie mani?
15 הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח	15 Quand'anche egli mi desse morte, in lui spererò; ma accuserò le opere mie dinanzi a lui.
16 גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא	16 Ed egli sarà mio Salvatore; perocché non comparirà dinanzi a lui verun degli ipocriti.
17 שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם	17 Ponete mente alle mie parole, e le orecchie porgete a' miei enimmi.
18 הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק	18 Se sarò giudicato, io so, che sarò riconosciuto per giusto.
19 מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע	19 Chi è che voglia venir con me in giudizio? venga pure. Perché mi consumo tacendo?
20 אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר	20 Sol due cose non fare a me (o Signore); e allora non mi nasconderò dalla tua faccia:
21 כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני	21 Ritira da me la tua mano, e non mi sbigottire co' tuoi terrori.
22 וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני	22 Interrogami, ed io risponderò; o permetti ch'io parli, e tu rispondimi.
23 כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני	23 Quante ho io iniquitadi, e peccati? fammi conoscere le mie scelleraggini, e i miei delitti.
24 למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך	24 Perché nascondi il tuo volto, e mi consideri per tuo nimico?
25 העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף	25 Contro una foglia, che il vento disperde dimostri la tua possanza, e ad una secca paglia fai guerra:
26 כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי	26 Perocché amare cose tu scrivi contro di me, e consunto mi vuoi pei peccati di mia adolescenza.
27 ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה	27 Mi hai inceppati i piedi, hai notati tutti i miei andamenti, e hai posto mente a tutte le orme de' passi miei:
28 והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש	28 Di me che debbo ridurmi in putredine, ed essere come una veste rosa dalle tignuole.