Die Apostelgeschichte 2

Torna indietro

Einheitsübersetzung	Miqra 'al pi ha-Mesorah
¹ Als der Pfingsttag gekommen war, befanden sich alle am gleichen Ort.	¹ וּבְיוֹם מְלֹאת שִׁבְעַת הַשָּׁבֻעוֹת וַיִּתְאַסְּפוּ כֻלָּם לֵב אֶחָד
² Da kam plötzlich vom Himmel her ein Brausen, wie wenn ein heftiger Sturm daherfährt, und erfüllte das ganze Haus, in dem sie waren.	² וַיְהִי פִתְאֹם קוֹל רַעַשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם כְּקוֹל רוּחַ סְעָרָה וַיְמַלֵּא אֶת־כָּל־הַבַּיִת אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בוֹ
³ Und es erschienen ihnen Zungen wie von Feuer, die sich verteilten; auf jeden von ihnen ließ sich eine nieder.	³ וַתֵּרָאֶינָה אֲלֵיהֶם לְשֹׁנוֹת נֶחֱלָקוֹת וּמַרְאֵיהֶן כָּאֵשׁ וַתְּנוּחֶינָה אַחַת אַחַת עַל כָּל־אֶחָד מֵהֶם
⁴ Alle wurden mit dem Heiligen Geist erfüllt und begannen, in fremden Sprachen zu reden, wie es der Geist ihnen eingab.	⁴ וַיִּמָּלְאוּ כֻלָּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיָּחֵלּוּ לְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת אֲחֵרוֹת כַּאֲשֶׁר נְתָנָם הָרוּחַ לְהַטִּיף
⁵ In Jerusalem aber wohnten Juden, fromme Männer aus allen Völkern unter dem Himmel.	⁵ וּבִירוּשָׁלַיִם שָׁכְנוּ יְהוּדִים אַנְשֵׁי חֶסֶד מִכָּל־גּוֹי וָגוֹי אֲשֶׁר תַּחַת הַשָּׁמָיִם
⁶ Als sich das Getöse erhob, strömte die Menge zusammen und war ganz bestürzt; denn jeder hörte sie in seiner Sprache reden.	⁶ וַיְהִי בִּהְיוֹת קוֹל הָרַעַשׁ הַהוּא וַיִּקָּבְצוּ עַם־רָב וַיִּהְיוּ נְבֻכִים כִּי־אִישׁ אִישׁ שֹׁמֵעַ אֹתָם מְדַבְּרִים בִּשְׂפַת עַמּוֹ
⁷ Sie gerieten außer sich vor Staunen und sagten: Sind das nicht alles Galiläer, die hier reden?	⁷ וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ וַיִּתְמְהוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הִנֵּה כָּל־אֵלֶּה הַמְדַבְּרִים הֲלֹא גְלִילִים הֵמָּה
⁸ Wieso kann sie jeder von uns in seiner Muttersprache hören:	⁸ וְאֵיךְ אֲנַחְנוּ שֹׁמְעִים אֹתָם אִישׁ כִּשְׂפַת־אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ
⁹ Parther, Meder und Elamiter, Bewohner von Mesopotamien, Judäa und Kappadozien, von Pontus und der Provinz Asien,	⁹ פַּרְתִּיִּים וּמָדִים וְעֵילָמִים וְישְׁבֵי אֲרַם נַהֲרָיִם יְהוּדָה וְקַפּוּדְקִיָּה פָּנְטוֹס וְאַסְיָא
¹⁰ von Phrygien und Pamphylien, von Ägypten und dem Gebiet Libyens nach Zyrene hin, auch die Römer, die sich hier aufhalten,	¹⁰ פְּרוּגְיָא וּפַמְפּוּלְיָא מִצְרַיִם וְחֶבֶל לוּב אֲשֶׁר עַל־יַד קוּרִינִי וְהַבָּאִים מֵרוֹמִי גַּם־יְהוּדִים גַּם־גֵּרִים
¹¹ Juden und Proselyten, Kreter und Araber, wir hören sie in unseren Sprachen Gottes große Taten verkünden.	¹¹ כְּרֵתִים וְעַרְבִים הִנֵּה אֲנַחְנוּ שֹׁמְעִים אֹתָם מְסַפְּרִים בִּלְשֹׁנוֹתֵינוּ גְּדֻלּוֹת הָאֱלֹהִים
¹² Alle gerieten außer sich und waren ratlos. Die einen sagten zueinander: Was hat das zu bedeuten?	¹² וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ כֻלָּם וַיִּבָּהֵלוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו מַה־תִּהְיֶה זֹאת
¹³ Andere aber spotteten: Sie sind vom süßen Wein betrunken.	¹³ וַאֲחֵרִים לָעֲגוּ וַיֹּאמְרוּ כִּי־מְלֵאֵי עָסִיס הֵמָּה
¹⁴ Da trat Petrus auf, zusammen mit den Elf; er erhob seine Stimme und begann zu reden: Ihr Juden und alle Bewohner von Jerusalem! Dies sollt ihr wissen, achtet auf meine Worte!	¹⁴ אָז יַעֲמֹד פֶּטְרוֹס וְאַחַד הֶעָשָׂר עִמּוֹ וַיִּשָּׂא אֶת־קוֹלוֹ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אַנְשֵׁי יְהוּדָה וְישְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם כֻּלְּכֶם זֹאת תִּוָּדַע לָכֶם וְהַאֲזִינוּ אֶל־דְּבָרָי
¹⁵ Diese Männer sind nicht betrunken, wie ihr meint; es ist ja erst die dritte Stunde am Morgen;	¹⁵ כִּי אֵלֶּה לֹא שִׁכּוֹרִים הֵמָּה כַּאֲשֶׁר חֲשַׁבְתֶּם כִּי שָׁעָה שְׁלִישִׁית בַּיּוֹם עָתָּה
¹⁶ sondern jetzt geschieht, was durch den Propheten Joël gesagt worden ist:	¹⁶ אֲבָל זֶה הוּא הָאָמוּר עַל־יְדֵי יוֹאֵל הַנָּבִיא
¹⁷ In den letzten Tagen wird es geschehen, so spricht Gott: Ich werde von meinem Geist ausgießen über alles Fleisch. Eure Söhne und eure Töchter werden Propheten sein, eure jungen Männer werden Visionen haben, und eure Alten werden Träume haben.	¹⁷ וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נְאֻם אֱלֹהִים אֶשְׁפֹּךְ אֶת־רוּחִי עַל־כָּל־בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וּבַחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ וְזִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן
¹⁸ Auch über meine Knechte und Mägde werde ich von meinem Geist ausgießen in jenen Tagen und sie werden Propheten sein.	¹⁸ וְגַם עַל־עֲבָדַי וְעַל־שִׁפְחוֹתַי בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפֹּךְ אֶת־רוּחִי וְנִבָּאוּ
¹⁹ Ich werde Wunder erscheinen lassen droben am Himmel und Zeichen unten auf der Erde: Blut und Feuer und qualmenden Rauch.	¹⁹ וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְאֹתוֹת בָּאָרֶץ מִתָּחַת דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן
²⁰ Die Sonne wird sich in Finsternis verwandeln und der Mond in Blut, ehe der Tag des Herrn kommt, der große und herrliche Tag.	²⁰ הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהוָֹה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא
²¹ Und es wird geschehen: Jeder, der den Namen des Herrn anruft, wird gerettet.	²¹ וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יְהוָֹה יִמָּלֵט
²² Israeliten, hört diese Worte: Jesus, den Nazoräer, den Gott vor euch beglaubigt hat durch machtvolle Taten, Wunder und Zeichen, die er durch ihn in eurer Mitte getan hat, wie ihr selbst wisst -	²² אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נֶאֱמַן לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים בִּגְבוּרוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְאֹתוֹת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עָשָׂה עַל־יָדוֹ בְּתוֹכֲכֶם כַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם גַּם־אַתֶּם
²³ ihn, der nach Gottes beschlossenem Willen und Vorauswissen hingegeben wurde, habt ihr durch die Hand von Gesetzlosen ans Kreuz geschlagen und umgebracht.	²³ אֹתוֹ הַנִּמְסָר עַל־פִּי עֲצַת הָאֱלֹהִים הַנֶּחֱרָצָה וִידִיעָתוֹ מִקֶּדֶם לְקַחְתֶּם וּבִידֵי רְשָׁעִים הוֹקַעְתֶּם וַהֲרַגְתֶּם אֹתוֹ
²⁴ Gott aber hat ihn von den Wehen des Todes befreit und auferweckt; denn es war unmöglich, dass er vom Tod festgehalten wurde.	²⁴ וְהָאֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן־הַמֵּתִים בְּהַתִּיר אֶת־חֶבְלֵי הַמָּוֶת בַּאֲשֶׁר נִמְנַע מִן־הַמָּוֶת לַעֲצֹר אֹתוֹ
²⁵ David nämlich sagt über ihn: Ich habe den Herrn beständig vor Augen. Er steht mir zur Rechten, ich wanke nicht.	²⁵ כִּי־דָוִד אֹמֵר עָלָיו שִׁוִּיתִי יְהוָֹה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל־אֶמּוֹט
²⁶ Darum freut sich mein Herz und frohlockt meine Zunge und auch mein Leib wird in sicherer Hoffnung ruhen;	²⁶ לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח
²⁷ denn du gibst mich nicht der Unterwelt preis, noch lässt du deinen Frommen die Verwesung schauen.	²⁷ כִּי לֹא־תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת
²⁸ Du zeigst mir die Wege zum Leben, du erfüllst mich mit Freude vor deinem Angesicht.	²⁸ תּוֹדִיעֵנִי אָרְחוֹת חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶיךָ
²⁹ Brüder, ich darf freimütig zu euch über den Patriarchen David reden: Er starb und wurde begraben und sein Grabmal ist bei uns erhalten bis auf den heutigen Tag.	²⁹ אֲנָשִׁים אַחִים הַנִּיחוּ לִי וַאֲדַבְּרָה בְּאָזְנֵי כֻלְּכֶם עַל־דָּוִד אָבִינוּ אֲשֶׁר גַּם־מֵת גַּם־נִקְבַּר וּקְבוּרָתוֹ אִתָּנוּ הִיא עַד־הַיּוֹם הַזֶּה
³⁰ Da er ein Prophet war und wusste, dass Gott ihm den Eid geschworen hatte, einer von seinen Nachkommen werde auf seinem Thron sitzen,	³⁰ וְהוּא בִּהְיוֹתוֹ נָבִיא וּמִדַּעְתּוֹ אֶת־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לוֹ הָאֱלֹהִים לְהָקִים אֶת־הַמָּשִׁיחַ כְּפִי הַבָּשָׂר מִפְּרִי חֲלָצָיו לְהוֹשִׁיבוֹ עַל־כִּסְאוֹ
³¹ sagte er vorausschauend über die Auferstehung des Christus: Er gibt ihn nicht der Unterwelt preis und sein Leib schaut die Verwesung nicht.	³¹ לָכֵן בַּחֲזוֹתוֹ מֵרֹאשׁ דִּבֶּר עַל־תְּקוּמַת הַמָּשִׁיחַ כִּי לֹא־נֶעֶזְבָה נַפְשׁוֹ לִשְׁאוֹל וְגַם־בְּשָׂרוֹ לֹא־רָאָה שָׁחַת
³² Diesen Jesus hat Gott auferweckt, dafür sind wir alle Zeugen.	³² אֶת־יֵשׁוּעַ זֶה הֵקִים אֱלֹהִים מִן־הַמֵּתִים וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ עֵדָיו
³³ Nachdem er durch die rechte Hand Gottes erhöht worden war und vom Vater den verheißenen Heiligen Geist empfangen hatte, hat er ihn ausgegossen, wie ihr seht und hört.	³³ וְעַתָּה אַחֲרֵי הִנָּשְׂאוֹ בִּימִין הָאֱלֹהִים לָקַח מֵאֵת הָאָב אֶת־הַבְטָחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ אֶת־אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וְשֹׁמְעִים
³⁴ David ist nicht zum Himmel aufgestiegen; vielmehr sagt er selbst: Es sprach der Herr zu meinem Herrn: Setze dich mir zur Rechten,	³⁴ כִּי דָוִד לֹא עָלָה הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה הוּא אֹמֵר נְאֻם־יְהוָֹה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי
³⁵ und ich lege dir deine Feinde als Schemel unter die Füße.	³⁵ עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ
³⁶ Mit Gewissheit erkenne also das ganze Haus Israel: Gott hat ihn zum Herrn und Messias gemacht, diesen Jesus, den ihr gekreuzigt habt.	³⁶ לָכֵן יֵדַע־נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ כִּי לְאָדוֹן וּלְמָשִׁיחַ שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים אֶת־יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר צְלַבְתֶּם
³⁷ Als sie das hörten, traf es sie mitten ins Herz, und sie sagten zu Petrus und den übrigen Aposteln: Was sollen wir tun, Brüder?	³⁷ וַיְהִי כְשָׁמְעָם הִתְעַצְּבוּ אֶל־לִבָּם וַיֹּאמְרוּ אֶל־פֶּטְרוֹס וְאֶל־שְׁאָר הַשְּׁלִיחִים אֲנָשִׁים אַחִים מֶה עָלֵינוּ לַעֲשֹוֹת
³⁸ Petrus antwortete ihnen: Kehrt um und jeder von euch lasse sich auf den Namen Jesu Christi taufen zur Vergebung seiner Sünden; dann werdet ihr die Gabe des Heiligen Geistes empfangen.	³⁸ וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֲלֵיהֶם שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם וְהִטָּבְלוּ כָּל־אִישׁ מִכֶּם עַל־שֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִסְלִיחַת חֲטָאֵיכֶם וְקִבַּלְתֶּם אֶת־מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
³⁹ Denn euch und euren Kindern gilt die Verheißung und all denen in der Ferne, die der Herr, unser Gott, herbeirufen wird.	³⁹ כִּי לָכֶם הַהַבְטָחָה וְלִבְנֵיכֶם וּלְכֹל הָרְחוֹקִים לְכָל־אֲשֶׁר קֹרֵא יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ
⁴⁰ Mit noch vielen anderen Worten beschwor und ermahnte er sie: Lasst euch retten aus dieser verdorbenen Generation!	⁴⁰ וַיָּעַד עוֹד בָּהֶם בַּאֲמָרִים אֲחֵרִים הַרְבֵּה וַיַּזְהֵר אֹתָם לֵאמֹר הִמָּלְטוּ נָא מִדּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הַזֶּה
⁴¹ Die nun, die sein Wort annahmen, ließen sich taufen. An diesem Tag wurden (ihrer Gemeinschaft) etwa dreitausend Menschen hinzugefügt.	⁴¹ וַיְקַבְּלוּ אֶת־דְּבָרוֹ בְּשִׂמְחָה וַיִּטָּבֵלוּ וּבַיּוֹם הַהוּא נוֹסְפוּ כִּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי נָפֶשׁ
⁴² Sie hielten an der Lehre der Apostel fest und an der Gemeinschaft, am Brechen des Brotes und an den Gebeten.	⁴² וַיִּהְיוּ שֹׁקְדִים עַל־תּוֹרַת הַשְּׁלִיחִים וְעַל־הַהִתְחַבְּרוּת וְעַל־בְּצִיעַת הַלֶּחֶם וְעַל־הַתְּפִלָּה
⁴³ Alle wurden von Furcht ergriffen; denn durch die Apostel geschahen viele Wunder und Zeichen.	⁴³ וַתִּפֹּל אֵימָה עַל־כָּל־נֶפֶשׁ וּמוֹפְתִים רַבִּים וְאֹתוֹת נַעֲשֹוּ עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחִים בִּירוּשָׁלָיִם וְאֵימָה גְדוֹלָה הָיְתָה עַל־כֻּלָּם
⁴⁴ Und alle, die gläubig geworden waren, bildeten eine Gemeinschaft und hatten alles gemeinsam.	⁴⁴ וְכָל־הַמַּאֲמִינִים הִתְאַחֲדוּ יָחַד וַיְהִי־לָהֶם הַכֹּל בְּשֻׁתָּפוּת
⁴⁵ Sie verkauften Hab und Gut und gaben davon allen, jedem so viel, wie er nötig hatte.	⁴⁵ וְאֶת־אֲחֻזָּתָם וְאֶת־רְכוּשָׁם מָכְרוּ וַיְחַלְּקוּ אֹתָם לְכֻלָּם לְאִישׁ אִישׁ דֵּי מַחְסוֹרוֹ
⁴⁶ Tag für Tag verharrten sie einmütig im Tempel, brachen in ihren Häusern das Brot und hielten miteinander Mahl in Freude und Einfalt des Herzens.	⁴⁶ וְיוֹם יוֹם הָיוּ שֹׁקְדִים בַּמִּקְדָשׁ לֵב אֶחָד וַיִּבְצְעוּ אֶת־הַלֶּחֶם בַּבַּיִת בַּבָּיִת
⁴⁷ Sie lobten Gott und waren beim ganzen Volk beliebt. Und der Herr fügte täglich ihrer Gemeinschaft die hinzu, die gerettet werden sollten.	⁴⁷ וַיֹּאכְלוּ מְזוֹנָם בְּגִילָה וּבְתֹם לֵבָב וַיְשַׁבְּחוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיִּמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי כָל־הָעָם וְהָאָדוֹן הוֹסִיף יוֹם יוֹם עַל־הָעֵדָה אֶת־הַנּוֹשָׁעִים

Altes Testament

Neues Testament

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati