Evangelho segundo São Lucas 15

SAGRADA BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Aproximavam-se de Jesus os publicanos e os pecadores para ouvi-lo.	1 ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו
2 Os fariseus e os escribas murmuravam: Este homem recebe e come com pessoas de má vida!	2 וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם
3 Então lhes propôs a seguinte parábola:	3 וידבר אליהם את המשל הזה לאמר
4 Quem de vós que, tendo cem ovelhas e perdendo uma delas, não deixa as noventa e nove no deserto e vai em busca da que se perdeu, até encontrá-la?	4 מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו
5 E depois de encontrá-la, a põe nos ombros, cheio de júbilo,	5 והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה
6 e, voltando para casa, reúne os amigos e vizinhos, dizendo-lhes: Regozijai-vos comigo, achei a minha ovelha que se havia perdido.	6 ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד
7 Digo-vos que assim haverá maior júbilo no céu por um só pecador que fizer penitência do que por noventa e nove justos que não necessitam de arrependimento.	7 אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה
8 Ou qual é a mulher que, tendo dez dracmas e perdendo uma delas, não acende a lâmpada, varre a casa e a busca diligentemente, até encontrá-la?	8 או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו
9 E tendo-a encontrado, reúne as amigas e vizinhas, dizendo: Regozijai-vos comigo, achei a dracma que tinha perdido.	9 והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי
10 Digo-vos que haverá júbilo entre os anjos de Deus por um só pecador que se arrependa.	10 כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו
11 Disse também: Um homem tinha dois filhos.	11 ויאמר איש אחד היו לו שני בנים
12 O mais moço disse a seu pai: Meu pai, dá-me a parte da herança que me toca. O pai então repartiu entre eles os haveres.	12 ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה
13 Poucos dias depois, ajuntando tudo o que lhe pertencia, partiu o filho mais moço para um país muito distante, e lá dissipou a sua fortuna, vivendo dissolutamente.	13 ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים
14 Depois de ter esbanjado tudo, sobreveio àquela região uma grande fome e ele começou a passar penúria.	14 ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם
15 Foi pôr-se ao serviço de um dos habitantes daquela região, que o mandou para os seus campos guardar os porcos.	15 וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים
16 Desejava ele fartar-se das vagens que os porcos comiam, mas ninguém lhas dava.	16 ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו
17 Entrou então em si e refletiu: Quantos empregados há na casa de meu pai que têm pão em abundância... e eu, aqui, estou a morrer de fome!	17 וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב
18 Levantar-me-ei e irei a meu pai, e dir-lhe-ei: Meu pai, pequei contra o céu e contra ti;	18 אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך
19 já não sou digno de ser chamado teu filho. Trata-me como a um dos teus empregados.	19 ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך
20 Levantou-se, pois, e foi ter com seu pai. Estava ainda longe, quando seu pai o viu e, movido de compaixão, correu-lhe ao encontro, lançou-se-lhe ao pescoço e o beijou.	20 ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו
21 O filho lhe disse, então: Meu pai, pequei contra o céu e contra ti; já não sou digno de ser chamado teu filho.	21 ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך
22 Mas o pai falou aos servos: Trazei-me depressa a melhor veste e vesti-lha, e ponde-lhe um anel no dedo e calçado nos pés.	22 ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו
23 Trazei também um novilho gordo e matai-o; comamos e façamos uma festa.	23 והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח
24 Este meu filho estava morto, e reviveu; tinha se perdido, e foi achado. E começaram a festa.	24 כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח
25 O filho mais velho estava no campo. Ao voltar e aproximar-se da casa, ouviu a música e as danças.	25 ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות
26 Chamou um servo e perguntou-lhe o que havia.	26 ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת
27 Ele lhe explicou: Voltou teu irmão. E teu pai mandou matar um novilho gordo, porque o reencontrou são e salvo.	27 ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם
28 Encolerizou-se ele e não queria entrar, mas seu pai saiu e insistiu com ele.	28 ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו
29 Ele, então, respondeu ao pai: Há tantos anos que te sirvo, sem jamais transgredir ordem alguma tua, e nunca me deste um cabrito para festejar com os meus amigos.	29 ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי
30 E agora, que voltou este teu filho, que gastou os teus bens com as meretrizes, logo lhe mandaste matar um novilho gordo!	30 ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק
31 Explicou-lhe o pai: Filho, tu estás sempre comigo, e tudo o que é meu é teu.	31 ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא
32 Convinha, porém, fazermos festa, pois este teu irmão estava morto, e reviveu; tinha se perdido, e foi achado.	32 אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא