Marcos 15

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 En cuanto amaneció, los sumos sacerdotes se reunieron en Consejo con los ancianos, los escribas y todo el Sanedrín. Y después de atar a Jesús, lo llevaron y lo entregaron a Pilato.	1 וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס
2 Este lo interrogó: «¿Tú eres el rey de los judíos?». Jesús le respondió: «Tú lo dices».	2 וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת
3 Los sumos sacerdotes multiplicaban las acusaciones contra él.	3 וראשי הכהנים הרבו לשטנו
4 Pilato lo interrogó nuevamente: «¿No respondes nada? ¡Mira de todo lo que te acusan!».	4 ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך
5 Pero Jesús ya no respondió a nada más, y esto dejó muy admirado a Pilato.	5 וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס
6 En cada Fiesta, Pilato ponía en libertad a un preso, a elección del pueblo.	6 ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו
7 Había en la cárcel uno llamado Barrabás, arrestado con otros revoltosos que habían cometido un homicidio durante la sedición.	7 ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד
8 La multitud subió y comenzó a pedir el indulto acostumbrado.	8 וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם
9 Pilato les dijo: «¿Quieren que les ponga en libertad al rey de los judíos?».	9 ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים
10 El sabía, en efecto, que los sumos sacerdotes lo habían entregado por envidia.	10 כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים
11 Pero los sumos sacerdotes incitaron a la multitud a pedir la libertad de Barrabás.	11 וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא
12 Pilato continuó diciendo: «¿Qué debo hacer, entonces, con el que ustedes llaman rey de los judíos?».	12 ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים
13 Ellos gritaron de nuevo: «¡Crucifícalo!».	13 ויוסיפו לצעק הצלב אותו
14 Pilato les dijo: ¿Qué mal ha hecho? Pero ellos gritaban cada vez más fuerte: ¡Crucifícalo!	14 ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו
15 Pilato, para contentar a la multitud, les puso en libertad a Barrabás; y a Jesús, después de haberlo hecho azotar, lo entregó para que fuera crucificado.	15 ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב
16 Los soldados lo llevaron dentro del palacio, al pretorio, y convocaron a toda la guardia.	16 ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד
17 lo vistieron con un manto de púrpura, hicieron una corona de espinas y se la colocaron.	17 וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו
18 Y comenzaron a saludarlo: «¡Salud, rey de los judíos!».	18 ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים
19 Y le golpeaban la cabeza con una caña, le escupían y, doblando la rodilla, le rendían homenaje.	19 ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו
20 Después de haberse burlado de él, le quitaron el manto de púrpura y le pusieron de nuevo sus vestiduras. Luego lo hicieron salir para crucificarlo.	20 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו
21 Como pasaba por allí Simón de Cirene, padre de Alejandro y de Rufo, que regresaba del campo, lo obligaron a llevar la cruz de Jesús.	21 ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו
22 Y condujeron a Jesús a un lugar llamado Gólgota, que significa: «lugar del Cráneo».	22 ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת
23 Le ofrecieron vino mezclado con mirra, pero él no lo tomó.	23 ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל
24 Después lo crucificaron. Los soldados se repartieron sus vestiduras, sorteándolas para ver qué le tocaba a cada uno.	24 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש
25 Ya mediaba la mañana cuando lo crucificaron.	25 ותהי השעה השלישית ויצלבהו
26 La inscripción que indicaba la causa de su condena decía: «El rey de los judíos».	26 ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים
27 Con él crucificaron a dos ladrones, uno a su derecha y el otro a su izquierda.	27 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו
28 (Y se cumplió la Escritura que dice: «Fue contado entre los malhechores»)	28 וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה
29 Los que pasaban lo insultaban, movían la cabeza y decían: ¡«Eh, tú, que destruyes el Templo y en tres días lo vuelves a edificar,	29 והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים
30 sálvate a ti mismo y baja de la cruz!».	30 הושע את עצמך ורדה מן הצלב
31 De la misma manera, los sumos sacerdotes y los escribas se burlaban y decían entre sí: «¡Ha salvado a otros y no puede salvarse a sí mismo!	31 וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע
32 Es el Mesías, el rey de Israel, ¡que baje ahora de la cruz, para que veamos y creamos!». También lo insultaban los que habían sido crucificados con él.	32 המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו
33 Al mediodía, se oscureció toda la tierra hasta las tres de la tarde;	33 ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית
34 y a esa hora, Jesús exclamó en alta voz: «Eloi, Eloi, lamá sabactani», que significa: «Dios mío, Dios mío, ¿por qué me has abandonado?».	34 ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני
35 Algunos de los que se encontraban allí, al oírlo, dijeron: «Está llamando a Elías».	35 ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא
36 Uno corrió a mojar una esponja en vinagre y, poniéndola en la punta de una caña le dio de beber, diciendo: «Vamos a ver si Elías viene a bajarlo».	36 וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו
37 Entonces Jesús, dando un grito, expiró.	37 וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו
38 El velo del Templo se rasgó en dos, de arriba abajo.	38 ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה
39 Al verlo expirar así, el centurión que estaba frente a él, exclamó: «¡Verdaderamente, este hombre era Hijo de Dios!».	39 וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים
40 Había también allí algunas mujeres que miraban de lejos. Entre ellas estaban María Magdalena, María, la madre de Santiago el menor y de José, y Salomé,	40 וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית
41 que seguían a Jesús y lo habían servido cuando estaba en Galilea; y muchas otras que habían subido con él a Jerusalén.	41 אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים
42 Era día de Preparación, es decir, vísperas de sábado. Por eso, al atardecer,	42 ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת
43 José de Arimatea –miembro notable del Sanedrín, que también esperaba el Reino de Dios– tuvo la audacia de presentarse ante Pilato para pedirle el cuerpo de Jesús.	43 ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע
44 Pilato se asombró de que ya hubiera muerto; hizo llamar al centurión y le preguntó si hacía mucho que había muerto.	44 ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר
45 Informado por el centurión, entregó el cadáver a José.	45 וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף
46 Este compró una sábana, bajó el cuerpo de Jesús, lo envolvió en ella y lo depositó en un sepulcro cavado en la roca. Después hizo rodar una piedra a la entrada del sepulcro.	46 והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר
47 María Magdalena y María, la madre de José, miraban dónde lo habían puesto.	47 ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה