Actus Apostolorum 28

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina	Stuttgartensia - Delitzsch
¹ Et cum evasissemus, tunc cognovimus quia Melita insula vocabatur. Barbari vero præstabant non modicam humanitatem nobis.	¹ וְכַאֲשֶׁר נִמְלַטְנוּ נוֹדַע לָנוּ כִּי־שֵׁם הָאִי מְלִיטִי
² Accensa enim pyra, reficiebant nos omnes propter imbrem qui imminebat, et frigus.	² וְהַנָּכְרִים לֹא הִמְעִיטוּ חַסְדָּם עִמָּנוּ כִּי־בִעֲרוּ אֵשׁ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כֻּלָּנוּ אֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד וּמִפְּנֵי הַקֹּר
³ Cum congregasset autem Paulus sarmentorum aliquantam multitudinem, et imposuisset super ignem, vipera a calore cum processisset, invasit manum ejus.	³ וּפוֹלוֹס אָסַף לוֹ עֲרֵמַת קֹצִים וַיָּשֶׂם עַל־הַמּוֹקֵד וּמִן־הַחֹם יָצָא אֶפְעֶה וַיֹּאחֶז בְּיָדוֹ
⁴ Ut vero viderunt barbari pendentem bestiam de manu ejus, ad invicem dicebant : Utique homicida est homo hic, qui cum evaserit de mari, ultio non sinit eum vivere.	⁴ וַיִּרְאוּ הַנָּכְרִים אֶת־הַחַיָּה תְּלוּיָה עַל־יָדוֹ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ אָכֵן רֹצֵחַ הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר הַנְּקָמָה לֹא־הִנִּיחָה לּוֹ לִחְיוֹת אַף כִּי־נִמְלַט מִן־הַיָּם
⁵ Et ille quidem excutiens bestiam in ignem, nihil mali passus est.	⁵ וְהוּא נִעֵר אֶת־הַחַיָּה מֵעַל יָדוֹ אֶל־תּוֹךְ הָאֵשׁ וְלֹא־הֵרֵעָה לּוֹ מְאוּמָה
⁶ At illi existimabant eum in tumorem convertendum, et subito casurum et mori. Diu autem illis exspectantibus, et videntibus nihil mali in eo fieri, convertentes se, dicebant eum esse deum.	⁶ וְהֵם הוֹחִילוּ אֲשֶׁר יִצְבֶּה גוּפוֹ אוֹ־אֲשֶׁר יִפֹּל מֵת פִּתְאֹם וַיָּחִילוּ עַד־בּוֹשׁ וְהִנֵּה לֹא־קָרָהוּ כָל־אָסוֹן וַיֵּהָפֵךְ לִבָּם וַיֹּאמְרוּ כִּי אֱלֹהִים הוּא
⁷ In locis autem illis erant prædia principis insulæ, nomine Publii, qui nos suscipiens, triduo benigne exhibuit.	⁷ וּבִסְבִיבֵי הַמָּקוֹם הַהוּא הָיוּ שָׂדוֹת אֲשֶׁר לְרֹאשׁ אַנְשֵׁי הָאִי וּשְׁמוֹ פוֹבְלִיּוֹס הוּא הֵבִיא אֹתָנוּ לְבֵיתוֹ וַיְכַלְכֵּל אֹתָנוּ בְּטוּבוֹ שְׁלשֶׁת יָמִים
⁸ Contigit autem patrem Publii febribus et dysenteria vexatum jacere. Ad quem Paulus intravit : et cum orasset, et imposuisset ei manus, salvavit eum.	⁸ וַאֲבִי פוֹבְלִיּוֹס מוּטָל לְמִשְׁכָּב בַּקַּדַּחַת וּבְמַחֲלֵה הַמֵּעָיִם וַיָּבֹא אֵלָיו פּוֹלוֹס וַיִּתְפַּלֵּל וַיָּשֶׂם עָלָיו אֶת־יָדָיו וַיִּרְפָּאֵהוּ
⁹ Quo facto, omnes qui in insula habebant infirmitates, accedebant, et curabantur :	⁹ וְאַחֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בָּאוּ גַּם־הַחֹלִים הָאֲחֵרִים אֲשֶׁר בָּאִי וַיֵּרָפֵאוּ
¹⁰ qui etiam multis honoribus nos honoraverunt, et navigantibus imposuerunt quæ necessaria erant.	¹⁰ וַיְכַבְּדֻנוּ כָּבוֹד גָּדוֹל וּבְלֶכְתֵּנוּ מִשָּׁם סִפְּקוּ לָנוּ דֵּי צָרְכֵּנוּ
¹¹ Post menses autem tres navigavimus in navi Alexandrina, quæ in insula hiemaverat, cui erat insigne Castorum.	¹¹ וְאַחֲרֵי שְׁלשֶׁת חֳדָשִׁים עָבַרְנוּ מִשָּׁם בָּאֳנִיָּה אֲלֶכְסַנְדְּרִית אֲשֶׁר יָשְׁבָה בָאִי בִּימֵי הַסְּתָו וְאוֹת דִּגְלָהּ הַתְּאוֹמִים
¹² Et cum venissemus Syracusam, mansimus ibi triduo.	¹² וַנָּבֹא אֶל־סַרְקוּסָא וַנֵּשֶׁב־שָׁם שְׁלשֶׁת יָמִים
¹³ Inde circumlegentes devenimus Rhegium : et post unum diem, flante austro, secunda die venimus Puteolos :	¹³ מִשָּׁם סַבֹּנוּ וַנָּבֹא אֶל־רֶגְיוֹן וּבִנְשֹׁב רוּחַ דְּרוֹמִית בְּיוֹם הַמָּחֳרָת בָּאנוּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶל־פּוֹטִיּוֹלִי
¹⁴ ubi inventis fratribus rogati sumus manere apud eos dies septem : et sic venimus Romam.	¹⁴ וְשָׁם מָצָאנוּ אַחִים וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לָשֶׁבֶת אִתָּם שִׁבְעַת יָמִים וּבְכֵן הָלַכְנוּ אֶל־רוֹמִי
¹⁵ Et inde cum audissent fratres, occurrerunt nobis usque ad Appii forum, ac tres Tabernas. Quos cum vidisset Paulus, gratias agens Deo, accepit fiduciam.	¹⁵ וַיִּשְׁמְעוּ הָאַחִים אֶת־בּוֹאֵנוּ וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם לִקְרָאתֵנוּ עַד לְשׁוּק אַפִּיּוֹס וְעַד לִשְׁלשֶׁת הַחֲנֻיּוֹת וַיַּרְא אֹתָם פּוֹלוֹס וַיּוֹדֶה לֵאלֹהִים וַיִּתְחַזָּק
¹⁶ Cum autem venissemus Romam, permissum est Paulo manere sibimet cum custodiente se milite.	¹⁶ וְאַחַר בֹּאֵנוּ אֶל־רוֹמִי הֶעֱבִיר שַׂר הַמֵּאָה אֶת־הָאֲסִירִים אֶל־שַׂר הַצָּבָא וּלְפוֹלוֹס הִנִּיחוּ לָשֶׁבֶת לְבַדּוֹ עִם־אִישׁ הַצָּבָא הַשֹּׁמֵר אוֹתוֹ
¹⁷ Post tertium autem diem convocavit primos Judæorum. Cumque convenissent, dicebat eis : Ego, viri fratres, nihil adversus plebem faciens, aut morem paternum, vinctus ab Jerosolymis traditus sum in manus Romanorum,	¹⁷ וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא פוֹלוֹס אֵלָיו אֶת־רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים וַיִּקָּהֲלוּ אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים אַחִים אַף כִּי־לֹא מָעַלְתִּי מַעַל בְּעַמֵּנוּ וּבְחֻקּוֹת אֲבוֹתֵינוּ אֲסָרוּנִי בִירוּשָׁלַיִם וַיִּמְסְרוּנִי לִידֵי הָרוֹמִיִּים
¹⁸ qui cum interrogationem de me habuissent, voluerunt me dimittere, eo quod nulla esset causa mortis in me.	¹⁸ וְהֵם אַחֲרֵי חָקְרָם אֹתִי אָמְרוּ לְפָטְרֵנִי כִּי לֹא־נִמְצָא בִי מִשְׁפַּט־מָוֶת
¹⁹ Contradicentibus autem Judæis, coactus sum appellare Cæsarem, non quasi gentem meam habens aliquid accusare.	¹⁹ וְהַיְּהוּדִים קָמוּ־בִי וָאֵאָנֵס לִקְרֹא אֶת־הַקֵּיסַר לְדִינִי אַךְ אֵין־נַפְשִׁי לִשְׂטוֹן אֶת־עַמִּי בְּדָבָר
²⁰ Propter hanc igitur causam rogavi vos videre, et alloqui. Propter spem enim Israël catena hac circumdatus sum.	²⁰ וּבַעֲבוּר זֹאת קָרָאתִי לָכֶם לִרְאוֹתְכֶם וּלְדַבֵּר עִמָּכֶם כִּי בִּגְלַל תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל אָסוּר אֲנִי בַּכֶּבֶל הַזֶּה
²¹ At illi dixerunt ad eum : Nos neque litteras accepimus de te a Judæa, neque adveniens aliquis fratrum nuntiavit, aut locutus est quid de te malum.	²¹ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא קִבַּלְנוּ עַל־אֹדוֹתֶיךָ אִגְּרוֹת מֵאֶרֶץ יְהוּדָה וְלֹא־בָא הֵנָּה אֶחָד מִן־הָאַחִים אֲשֶׁר הִגִּיד אוֹ־דִבֶּר עָלֶיךָ דָּבָר רָע
²² Rogamus autem a te audire quæ sentis : nam de secta hac notum est nobis quia ubique ei contradicitur.	²² אָמְנָם חֲפֵצִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת־אֲשֶׁר בִּלְבָבֶךָ כִּי נוֹדַע לָנוּ אֲשֶׁר בְּכָל מָקוֹם יָרִיבוּ אֶל־הַכַּת הַזֹּאת
²³ Cum constituissent autem illi diem, venerunt ad eum in hospitium plurimi, quibus exponebat testificans regnum Dei, suadensque eis de Jesu ex lege Moysi et prophetis a mane usque ad vesperam.	²³ וַיָּשִׂימוּ לוֹ יוֹם מוּעָד וַיָּבֹאוּ אֵלָיו רַבִּים אֶל־מְלוֹנוֹ וַיָּעַד בָּהֶם וַיְבָאֵר אֶת־מַלְכוּת אֱלֹהִים וַיוֹכַח לָהֶם עִנְיְנֵי יֵשׁוּעַ מִתּוֹרַת משֶׁה וּמִן־הַנְּבִיאִים מִבֹּקֶר עַד־עָרֶב
²⁴ Et quidam credebant his quæ dicebantur : quidam vero non credebant.	²⁴ וְיֵשׁ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶל־דְּבָרָיו וְיֵשׁ אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ
²⁵ Cumque invicem non essent consentientes, discedebant, dicente Paulo unum verbum : Quia bene Spiritus Sanctus locutus est per Isaiam prophetam ad patres nostros,	²⁵ וַיֵּחָלְקוּ בְדַעְתָּם וַיָּסוּרוּ לָלֶכֶת לְדַרְכָּם בְּדַבֵּר פּוֹלוֹס הַדָּבָר הָאֶחָד הַזֶּה הֵיטֵב דִּבֶּר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר
²⁶ dicens : Vade ad populum istum, et dic ad eos : Aure audietis, et non intelligetis, et videntes videbitis, et non perspicietis.	²⁶ לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל־תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל־תֵּדָעוּ
²⁷ Incrassatum est enim cor populi hujus, et auribus graviter audierunt, et oculos suos compresserunt : ne forte videant oculis, et auribus audiant, et corde intelligant, et convertantur, et sanem eos.	²⁷ כִּי שָׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו כָּבְדוּ וְאֶת־עֵינָיו הֵשַׁע פֶּן־יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמַע וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב וּרְפָאתִיו
²⁸ Notum ergo sit vobis, quoniam gentibus missum est hoc salutare Dei, et ipsi audient.	²⁸ לָכֵן דְּעוּ כִּי לַגּוֹיִם נִשְׁלְחָה תְּשׁוּעַת אֱלֹהִים וְהֵמָּה יִשְׁמָעוּ
²⁹ Et cum hæc dixisset, exierunt ab eo Judæi, multam habentes inter se quæstionem.	²⁹ וַיְהִי בְּדַבְּרוֹ זֹאת הָלְכוּ מֵאִתּוֹ הַיְּהוּדִים וַיִּתְוַכְּחוּ הַרְבֵּה אִישׁ עִם־רֵעֵהוּ
³⁰ Mansit autem biennio toto in suo conducto : et suscipiebat omnes qui ingrediebantur ad eum,	³⁰ וּפוֹלוֹס יָשַׁב שְׁנָתַיִם יָמִים בְּבֵיתוֹ אֲשֶׁר שָׂכַר־לוֹ וַיְקַבֵּל אֵת כָּל־הַבָּאִים אֵלָיו
³¹ prædicans regnum Dei, et docens quæ sunt de Domino Jesu Christo cum omni fiducia, sine prohibitione.	³¹ וַיִּקְרָא אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיְלַמֵּד אֶת־דַּרְכֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ בְּכָל־בִּטְחוֹן לִבּוֹ וְאֵין מֹנֵעַ

Vetus Testamentum

Novum Testamentum

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati