Lucas 14

VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Et factum est cum intraret Jesus in domum cujusdam principis pharisæorum sabbato manducare panem, et ipsi observabant eum.	1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו
2 Et ecce homo quidam hydropicus erat ante illum.	2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים
3 Et respondens Jesus dixit ad legisperitos et pharisæos, dicens : Si licet sabbato curare ?	3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו
4 At illi tacuerunt. Ipse vero apprehensum sanavit eum, ac dimisit.	4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו
5 Et respondens ad illos dixit : Cujus vestrum asinus, aut bos in puteum cadet, et non continuo extrahet illum die sabbati ?	5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת
6 Et non poterant ad hæc respondere illi.	6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר
7 Dicebat autem et ad invitatos parabolam, intendens quomodo primos accubitus eligerent, dicens ad illos :	7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם
8 Cum invitatus fueris ad nuptias, non discumbas in primo loco, ne forte honoratior te sit invitatus ab illo.	8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך
9 Et veniens is, qui te et illum vocavit, dicat tibi : Da huic locum : et tunc incipias cum rubore novissimum locum tenere.	9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון
10 Sed cum vocatus fueris, vade, recumbe in novissimo loco : ut, cum venerit qui te invitavit, dicat tibi : Amice, ascende superius. Tunc erit tibi gloria coram simul discumbentibus :	10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך
11 quia omnis, qui se exaltat, humiliabitur : et qui se humiliat, exaltabitur.	11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם
12 Dicebat autem et ei, qui invitaverat : Cum facis prandium, aut cœnam, noli vocare amicos tuos, neque fratres tuos, neque cognatos, neque vicinos divites : ne forte te et ipsi reinvitent, et fiat tibi retributio ;	12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום
13 sed cum facis convivium, voca pauperes, debiles, claudos, et cæcos :	13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים
14 et beatus eris, quia non habent retribuere tibi : retribuetur enim tibi in resurrectione justorum.	14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים
15 Hæc cum audisset quidam de simul discumbentibus, dixit illi : Beatus qui manducabit panem in regno Dei.	15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים
16 At ipse dixit ei : Homo quidam fecit cœnam magnam, et vocavit multos.	16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים
17 Et misit servum suum hora cœnæ dicere invitatis ut venirent, quia jam parata sunt omnia.	17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל
18 Et cœperunt simul omnes excusare. Primus dixit ei : Villam emi, et necesse habeo exire, et videre illam : rogo te, habe me excusatum.	18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני
19 Et alter dixit : Juga boum emi quinque, et eo probare illa : rogo te, habe me excusatum.	19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני
20 Et alius dixit : Uxorem duxi, et ideo non possum venire.	20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא
21 Et reversus servus nuntiavit hæc domino suo. Tunc iratus paterfamilias, dixit servo suo : Exi cito in plateas et vicos civitatis : et pauperes, ac debiles, et cæcos, et claudos introduc huc.	21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים
22 Et ait servus : Domine, factum est ut imperasti, et adhuc locus est.	22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום
23 Et ait dominus servo : Exi in vias, et sæpes : et compelle intrare, ut impleatur domus mea.	23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי
24 Dico autem vobis quod nemo virorum illorum qui vocati sunt, gustabit cœnam meam.	24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי
25 Ibant autem turbæ multæ cum eo : et conversus dixit ad illos :	25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם
26 Si quis venit ad me, et non odit patrem suum, et matrem, et uxorem, et filios, et fratres, et sorores, adhuc autem et animam suam, non potest meus esse discipulus.	26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי
27 Et qui non bajulat crucem suam, et venit post me, non potest meus esse discipulus.	27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי
28 Quis enim ex vobis volens turrim ædificare, non prius sedens computat sumptus, qui necessarii sunt, si habeat ad perficiendum,	28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו
29 ne, posteaquam posuerit fundamentum, et non potuerit perficere, omnes qui vident, incipiant illudere ei,	29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר
30 dicentes : Quia hic homo cœpit ædificare, et non potuit consummare ?	30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות
31 Aut quis rex iturus committere bellum adversus alium regem, non sedens prius cogitat, si possit cum decem millibus occurrere ei, qui cum viginti millibus venit ad se ?	31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף
32 Alioquin adhuc illo longe agente, legationem mittens rogat ea quæ pacis sunt.	32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום
33 Sic ergo omnis ex vobis, qui non renuntiat omnibus quæ possidet, non potest meus esse discipulus.	33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי
34 Bonum est sal : si autem sal evanuerit, in quo condietur ?	34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן
35 Neque in terram, neque in sterquilinium utile est, sed foras mittetur. Qui habet aures audiendi, audiat.	35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע