Genesis 41

VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Post duos annos vidit Pharao somnium. Putabat se stare super fluvium,	1 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר
2 de quo ascendebant septem boves, pulchræ et crassæ nimis : et pascebantur in locis palustribus.	2 והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו
3 Aliæ quoque septem emergebant de flumine, f?dæ confectæque macie : et pascebantur in ipsa amnis ripa in locis virentibus :	3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר
4 devoraveruntque eas, quarum mira species et habitudo corporum erat. Expergefactus Pharao,	4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה
5 rursum dormivit, et vidit alterum somnium : septem spicæ pullulabant in culmo uno plenæ atque formosæ :	5 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות
6 aliæ quoque totidem spicæ tenues, et percussæ uredine oriebantur,	6 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן
7 devorantes omnium priorum pulchritudinem. Evigilans Pharao post quietem,	7 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום
8 et facto mane, pavore perterritus, misit ad omnes conjectores Ægypti, cunctosque sapientes, et accersitis narravit somnium, nec erat qui interpretaretur.	8 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה
9 Tunc demum reminiscens pincernarum magister, ait : Confiteor peccatum meum :	9 וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום
10 iratus rex servis suis, me et magistrum pistorum retrudi jussit in carcerem principis militum :	10 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים
11 ubi una nocte uterque vidimus somnium præsagum futurorum.	11 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו
12 Erat ibi puer hebræus, ejusdem ducis militum famulus : cui narrantes somnia,	12 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר
13 audivimus quidquid postea rei probavit eventus ; ego enim redditus sum officio meo, et ille suspensus est in cruce.	13 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה
14 Protinus ad regis imperium eductum de carcere Joseph totonderunt : ac veste mutata obtulerunt ei.	14 וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה
15 Cui ille ait : Vidi somnia, nec est qui edisserat : quæ audivi te sapientissime conjicere.	15 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו
16 Respondit Joseph : Absque me Deus respondebit prospera Pharaoni.	16 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה
17 Narravit ergo Pharao quod viderat : Putabam me stare super ripam fluminis,	17 וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר
18 et septem boves de amne conscendere, pulchras nimis, et obesis carnibus : quæ in pastu paludis virecta carpebant.	18 והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו
19 Et ecce, has sequebantur aliæ septem boves, in tantum deformes et macilentæ, ut numquam tales in terra Ægypti viderim :	19 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע
20 quæ, devoratis et consumptis prioribus,	20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת
21 nullum saturitatis dedere vestigium : sed simili macie et squalore torpebant. Evigilans, rursus sopore depressus,	21 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ
22 vidi somnium. Septem spicæ pullulabant in culmo uno plenæ atque pulcherrimæ.	22 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות
23 Aliæ quoque septem tenues et percussæ uredine, oriebantur e stipula :	23 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם
24 quæ priorum pulchritudinem devoraverunt. Narravi conjectoribus somnium, et nemo est qui edisserat.	24 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי
25 Respondit Joseph : Somnium regis unum est : quæ facturus est Deus, ostendit Pharaoni.	25 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה
26 Septem boves pulchræ, et septem spicæ plenæ, septem ubertatis anni sunt : eamdemque vim somnii comprehendunt.	26 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא
27 Septem quoque boves tenues atque macilentæ, quæ ascenderunt post eas, et septem spicæ tenues, et vento urente percussæ, septem anni venturæ sunt famis.	27 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב
28 Qui hoc ordine complebuntur :	28 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה
29 ecce septem anni venient fertilitatis magnæ in universa terra Ægypti,	29 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים
30 quos sequentur septem anni alii tantæ sterilitatis, ut oblivioni tradatur cuncta retro abundantia : consumptura est enim fames omnem terram,	30 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ
31 et ubertatis magnitudinem perditura est inopiæ magnitudo.	31 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד
32 Quod autem vidisti secundo ad eamdem rem pertinens somnium : firmitatis indicium est, eo quod fiat sermo Dei, et velocius impleatur.	32 ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו
33 Nunc ergo provideat rex virum sapientem et industrium, et præficiat eum terræ Ægypti :	33 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים
34 qui constituat præpositos per cunctas regiones : et quintam partem fructuum per septem annos fertilitatis,	34 יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע
35 qui jam nunc futuri sunt, congreget in horrea : et omne frumentum sub Pharaonis potestate condatur, serveturque in urbibus.	35 ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו
36 Et præparetur futuræ septem annorum fami, quæ oppressura est Ægyptum, et non consumetur terra inopia.	36 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב
37 Placuit Pharaoni consilium et cunctis ministris ejus :	37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו
38 locutusque est ad eos : Num invenire poterimus talem virum, qui spiritu Dei plenus sit ?	38 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו
39 Dixit ergo ad Joseph : Quia ostendit tibi Deus omnia quæ locutus es, numquid sapientiorem et consimilem tui invenire potero ?	39 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך
40 Tu eris super domum meam, et ad tui oris imperium cunctus populus obediet : uno tantum regni solio te præcedam.	40 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך
41 Dixitque rursus Pharao ad Joseph : Ecce, constitui te super universam terram Ægypti.	41 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים
42 Tulitque annulum de manu sua, et dedit eum in manu ejus : vestivitque eum stola byssina, et collo torquem auream circumposuit.	42 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו
43 Fecitque eum ascendere super currum suum secundum, clamante præcone, ut omnes coram eo genu flecterent, et præpositum esse scirent universæ terræ Ægypti.	43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים
44 Dixit quoque rex ad Joseph : Ego sum Pharao : absque tuo imperio non movebit quisquam manum aut pedem in omni terra Ægypti.	44 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים
45 Vertitque nomen ejus, et vocavit eum, lingua ægyptiaca, Salvatorem mundi. Deditque illi uxorem Aseneth filiam Putiphare sacerdotis Heliopoleos. Egressus est itaque Joseph ad terram Ægypti	45 ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים
46 (triginta autem annorum erat quando stetit in conspectu regis Pharaonis), et circuivit omnes regiones Ægypti.	46 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים
47 Venitque fertilitas septem annorum : et in manipulos redactæ segetes congregatæ sunt in horrea Ægypti.	47 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים
48 Omnis etiam frugum abundantia in singulis urbibus condita est.	48 ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה
49 Tantaque fuit abundantia tritici, ut arenæ maris coæquaretur, et copia mensuram excederet.	49 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר
50 Nati sunt autem Joseph filii duo antequam veniret fames : quos peperit ei Aseneth filia Putiphare sacerdotis Heliopoleos.	50 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און
51 Vocavitque nomen primogeniti Manasses, dicens : Oblivisci me fecit Deus omnium laborum meorum, et domus patris mei.	51 ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי
52 Nomen quoque secundi appellavit Ephraim, dicens : Crescere me fecit Deus in terra paupertatis meæ.	52 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי
53 Igitur transactis septem ubertatis annis, qui fuerant in Ægypto,	53 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים
54 c?perunt venire septem anni inopiæ, quos prædixerat Joseph : et in universo orbe fames prævaluit, in cuncta autem terra Ægypti panis erat.	54 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם
55 Qua esuriente, clamavit populus ad Pharaonem, alimenta petens. Quibus ille respondit : Ite ad Joseph : et quidquid ipse vobis dixerit, facite.	55 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו
56 Crescebat autem quotidie fames in omni terra : aperuitque Joseph universa horrea, et vendebat Ægyptiis : nam et illos oppresserat fames.	56 והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים
57 Omnesque provinciæ veniebant in Ægyptum, ut emerent escas, et malum inopiæ temperarent.	57 וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ