Vangelo secondo Luca 18

LA SACRA BIBBIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Raccontò loro una parabola per mostrare che dovevano pregare sempre, senza stancarsi mai.	1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות
2 "In una città viveva un giudice che non temeva Dio e non si curava di nessuno.	2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם
3 Nella stessa città viveva una vedova, che andava da lui e gli chiedeva: "Fammi giustizia contro il mio avversario".	3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי
4 Per un po' di tempo il giudice non volle, ma alla fine disse tra sé: "Anche se non temo Dio e non mi prendo cura degli uomini,	4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים
5 tuttavia le farò giustizia e così non verrà continuamente a seccarmi".	5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים
6 E il Signore soggiunse: "Avete udito ciò che dice il giudice ingiusto?	6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה
7 E Dio non farà giustizia ai suoi eletti che lo invocano giorno e notte? Tarderà ad aiutarli?	7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם
8 Vi dico che farà loro giustizia prontamente. Ma il Figlio dell'uomo, quando verrà, troverà la fede sulla terra?".	8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ
9 Disse poi un'altra parabola per alcuni che erano persuasi di essere giusti e disprezzavano gli altri:	9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר
10 "Due uomini salirono al tempio per pregare: uno era fariseo e l'altro pubblicano.	10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס
11 Il fariseo se ne stava in piedi e pregava così tra sé: "O Dio, ti ringrazio perché non sono come gli altri uomini, rapaci, ingiusti, adùlteri, e neppure come questo pubblicano.	11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה
12 Io digiuno due volte alla settimana e offro la decima parte di quello che possiedo".	12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני
13 Il pubblicano invece si fermò a distanza e non osava neppure alzare lo sguardo al cielo, ma si batteva il petto dicendo: "O Dio, sii benigno con me, peccatore".	13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא
14 Vi dico che questi tornò a casa giustificato, l'altro invece no, perché chi si esalta sarà umiliato e chi si umilia sarà esaltato".	14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם
15 Gli presentavano anche dei bimbi perché li toccasse, ma i discepoli, vedendo questo, li sgridavano.	15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם
16 Allora Gesù li chiamò vicino a sé e disse: "Lasciate che i fanciulli vengano a me e non glielo impedite, perché il regno di Dio è di quelli che sono simili a loro.	16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים
17 In verità vi dico: chi non accoglie il regno di Dio come un fanciullo, non vi entrerà".	17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה
18 E un capo lo interrogò: "Maestro buono, che cosa devo fare per ottenere la vita eterna?".	18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים
19 Gesù gli rispose: "Perché mi dici buono? Nessuno è buono, tranne Dio.	19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים
20 Conosci i comandamenti: Non commettere adulterio, non uccidere, non rubare, non dire il falso, ama tuo padre e tua madre".	20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך
21 Quell'uomo disse: "Tutto questo l'ho osservato fin dalla mia giovinezza".	21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי
22 Udito ciò, Gesù gli disse: "Ti manca ancora una cosa: vendi tutto quello che hai e dàllo ai poveri, così avrai un tesoro nei cieli; poi vieni e seguimi".	22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי
23 Ma quello, udite queste parole, diventò molto triste. Era infatti molto ricco.	23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו
24 Gesù, notando la sua tristezza, disse: "Come è difficile per coloro che sono ricchi entrare nel regno di Dio.	24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים
25 E' più facile che un cammello passi attraverso la cruna di un ago, piuttosto che un ricco entri nel regno di Dio".	25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים
26 Quelli che ascoltavano domandarono: "Ma allora chi può salvarsi?".	26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע
27 Egli rispose: "Ciò che è impossibile agli uomini, è possibile a Dio".	27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים
28 Pietro allora disse: "Vedi, noi abbiamo lasciato le nostre cose e ti abbiamo seguito".	28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך
29 Gesù rispose loro: "In verità vi dico: non c'è nessuno che abbia lasciato casa, moglie, fratelli, genitori e figli per il regno di Dio,	29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים
30 che non riceva molto di più in questo tempo e nel secolo avvenire la vita eterna".	30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים
31 Poi prese con sé i Dodici e disse loro: "Ecco che saliamo a Gerusalemme e si compirà tutto quello che è stato scritto dai profeti circa il Figlio dell'uomo.	31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם
32 Sarà consegnato ai pagani, sarà insultato, coperto di offese e di sputi;	32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו
33 e, dopo averlo flagellato, lo uccideranno. Ma il terzo giorno risusciterà".	33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום
34 Ma essi non capirono nulla di tutto questo: il significato di quel discorso rimase per loro oscuro e non riuscivano affatto a capire.	34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר
35 Mentre si stava avvicinando a Gerico, un cieco era seduto sul bordo della strada e chiedeva l'elemosina.	35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל
36 Sentendo passare la folla, domandò che cosa accadesse.	36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת
37 Gli risposero: "E' Gesù di Nazaret che passa!".	37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר
38 Allora si mise a gridare: "Gesù, figlio di Davide, abbi pietà di me!".	38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני
39 Quelli che camminavano davanti lo sgridavano per farlo tacere. Ma il cieco gridava ancor più forte: "Figlio di Davide, abbi pietà di me!".	39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני
40 Gesù allora si fermò e ordinò che gli portassero il cieco. Quando fu vicino, gli domandò:	40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר
41 "Che cosa vuoi che faccia per te?". Egli rispose: "Signore, che io ci veda".	41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה
42 E Gesù gli disse: "Vedi! La tua fede ti ha salvato".	42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך
43 Subito ci vide di nuovo e si mise a seguirlo, ringraziando Dio. Anche la gente che era presente, alla vista del fatto, si mise a lodare Dio.	43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים