Lettera ai Romani 11

BIBBIA MARTINI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Adunque io dico: forse che ha Iddio rigettato il suo popolo? Mai no. Conciossiachè io pure sono Israelita, del seme di Abramo, della tribù di Beniamino:	1 ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן
2 Non ha rigettato Dio quel popolo, che egli ha preveduto. Non sapete voi quel, che dice la Scrittura in persona di Elia: e come egli sollecita Dio contro Israele?	2 לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר
3 Signore, hanno uccisi i tuoi Profeti, han rovinati i tuoi altari: e io son rimasto solo, e vogliono la mia vita.	3 יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי
4 Ma che dice a lui la risposta di Dio? Mi son riserbato sette mila uomini, i quali non han piegato il ginocchio dinanzi a Baal.	4 אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל
5 Nello stesso modo adunque anche adesso sono stati salvati i riserbati secondo l'elezione della grazia.	5 וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד
6 E se per grazia, dunque non per le opere: altrimenti la grazia non è più grazia.	6 ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה
7 E che adunque? Israele non ha conseguito quel, che cercava: lo hanno conseguito gli eletti: tutti gli altri poi si sono accecati:	7 ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם
8 Come sta scritto: Dio diede loro lo spirito di stupidità: occhi, perché non veggano, e orecchi, perché non odano fino al giorno d'oggi.	8 ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה
9 E Davidde dice: La loro mensa diventi per essi un lacciuolo, e un cappio, e un inciampo, e ciò per giusta loro punizione.	9 ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם
10 Si offuschino i loro occhi, sicché non veggano: e aggrava mai sempre il loro dorso.	10 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד
11 Io dico adunque: hanno egli no inciampato in tal guisa (solo) per cadere? Mai no. Ma il loro delitto è salute alle genti, ond' essi prendano ad emularle.	11 ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם
12 Che se il loro delitto è la ricchezza del mondo, e la loro scarsezza è ricchezza delle nazioni: quanto più la loro pienezza?	12 ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה
13 Imperocché a voi. Gentili, io dico: in quanto io sono Apostolo delle genti, farò imore al mio ministero,	13 כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר
14 Se mai provocassi ad emulazione il mio sangue, e salvassi alcnni di loro.	14 לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם
15 Imperocché se il loro rigettamento e la riconciliazione del mondo: che sarà il loro ricevimento, se non una risurrezione da morte?	15 כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים
16 Che se le primizie sono sante, lo è pur la massa: e se santa la radice, santi anche i rami.	16 ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים
17 Che se alcuni de' rami sono stati svelti, e tu essendo un ulivo selvatico, se' stato in loro luogo innestato, e fatto consorte della radice, e del grasso dell'olivo,	17 וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו
18 Non voler vantarti contro a rami. Che se ti vanti: tu non porti già la radice, ma la radice porta te.	18 אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך
19 Dirai però: que' rami furono svelti, perché io fossi innestato.	19 וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי
20 Bene: sono stati svelti per l'incredulità. E tu stai saldo per la fede: non levarti in superbia, ma temi.	20 כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא
21 Imperocché se Dio non perdonò ai rami naturali: non perdonerà neppure a te.	21 כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך
22 Osserva adunque la bontà, e la severità di Dio: la severità verso dì quelli, che caddero: la bontà di Dio verso di te, se ti atterrai alla bontà, altrimenti sarai reciso anche tu.	22 לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע
23 Ed eglino pure, se non resteranno nella incredulità, saranno innestati: conciossiachè potente è Dio per nuovamente innestarli.	23 וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם
24 Imperocché se tu sei stato staccato dal naturale ulivastro, e contro natura se' stato innestato al buono ulivo: quanto più quegli, che sono della stessa natura, saranno al proprio ulivo innestati?	24 כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם
25 Imperocché non voglio, che siavi ignoto, o fratelli, questo mistero (affinchè dentro di voi non vi giudichiate sapienti), che l'induramento è avvenuto in una parte ad Israele, perfino a tanto che sia entrata la pienezza delle genti,	25 כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים
26 E cosi si salvi tutto Israele, conforme sta scritto: Verrà di Sion il liberatore, e scaccerà la empietà da Giacobbe.	26 ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב
27 E avranno essi da me questa alleanza, quando avrò tolti via i loro peccati.	27 ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם
28 Riguardo al Vangelo, nemici per cagione di voi: riguardo poi alla elezione, carissimi per cagione de' padri.	28 הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות
29 Conciossiaché i doni, e la vocazione di Dio non soggiacciono a pentimento.	29 כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו
30 Imperocché siccome anche vói una volta non credeste a Dio, e ora con seguito avete misericordia per la loro incredulità:	30 כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה
31 Cosi anch' essi adesso non han creduto, affinché per la misericordia fatta a voi conseguivano anch' essi misericordia.	31 כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו
32 Imperocché restrinse Dio tutti nella incredulità, affla di usare a tutti misericordia.	32 כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם
33 O profondità delle ricchezze della sapienza, e della scienza di Dio: quanto incomprensibili sono i suoi giudizj, e imperscrutabili le sue vie!	33 מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא
34 Imperocché chi ha conosciuto la mente del Signore? O chi a lui die consiglio?	34 כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו
35 Ovvero chi è stato il primo a dare a lui, e saragli restituito?	35 או מי הקדימו וישלם לו
36 Conciossiachè da lui, e per lui, e a lui sono tutte le cose: a lui gloria pe' secoli. Così sia.	36 הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן