Livre de Job 19

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Job prit la parole et dit:	1 ויען איוב ויאמר
2 Jusqu'à quand allez-vous me tourmenter et m'écraser par vos discours?	2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים
3 Voilà dix fois que vous m'insultez et me malmenez sans vergogne.	3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי
4 Même si je m'étais égaré, mon égarement resterait en moi seul.	4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי
5 Mais, en vérité, quand vous pensez triompher de moi et m'imputer mon opprobre,	5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי
6 sachez que Dieu lui-même m'a fait du tort et enveloppé de son filet.	6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף
7 Si je crie à la violence, pas de réponse; si j'en appelle, point de jugement.	7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט
8 Il a dressé sur ma route un mur infranchissable, mis des ténèbres sur mes sentiers.	8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים
9 Il m'a dépouillé de ma gloire, ôté la couronne de ma tête.	9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי
10 Il me sape de toutes parts pour me faire disparaître; il déracine comme un arbre mon espérance.	10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי
11 Enflammé de colère contre moi, il me considère comme son adversaire.	11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו
12 Ensemble ses troupes sont arrivées; elles ont frayé vers moi leur chemin d'approche, campé autour dema tente.	12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי
13 Mes frères, il les a écartés de moi, mes relations s'appliquent à m'éviter.	13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני
14 Mes proches et mes familiers ont disparu, les hôtes de ma maison m'ont oublié.	14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני
15 Mes servantes me tiennent pour un intrus, je suis un étranger à leurs yeux.	15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם
16 Si j'appelle mon serviteur, il ne répond pas, et je dois moi-même le supplier.	16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו
17 Mon haleine répugne à ma femme, ma puanteur à mes propres frères.	17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני
18 Même les gamins me témoignent du mépris: si je me lève, ils se mettent à dauber sur moi.	18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי
19 Tous mes intimes m'ont en horreur, mes préférés se sont retournés contre moi.	19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי
20 Sous ma peau, ma chair tombe en pourriture et mes os se dénudent comme des dents.	20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני
21 Pitié, pitié pour moi, ô vous mes amis! car c'est la main de Dieu qui m'a frappé.	21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי
22 Pourquoi vous acharner sur moi comme Dieu lui-même, sans vous rassasier de ma chair?	22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו
23 Oh! je voudrais qu'on écrive mes paroles, qu'elles soient gravées en une inscription,	23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו
24 avec le ciseau de fer et le stylet, sculptées dans le roc pour toujours!	24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון
25 Je sais, moi, que mon Défenseur est vivant, que lui, le dernier, se lèvera sur la poussière.	25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום
26 Après mon éveil, il me dressera près de lui et, de ma chair, je verrai Dieu.	26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה
27 Celui que je verrai sera pour moi, celui que mes yeux regarderont ne sera pas un étranger. Et mesreins en moi se consument.	27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי
28 Lorsque vous dites: "Comment l'accabler, quel prétexte trouverons-nous en lui?"	28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי
29 Craignez pour vous-mêmes l'épée, car la colère s'enflammera contre les fautes, et vous saurez qu'il y aun jugement.	29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין