Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 20

MODERN HEBREW BIBLE	VULGATA
1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים	1 Et factum est in una dierum, docente illo populum in templo, et evangelizante, convenerunt principes sacerdotum, et scribæ cum senioribus,
2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת	2 et aiunt dicentes ad illum : Dic nobis in qua potestate hæc facis ? aut quis est qui dedit tibi hanc potestatem ?
3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי	3 Respondens autem Jesus, dixit ad illos : Interrogabo vos et ego unum verbum. Respondete mihi :
4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם	4 baptismus Joannis de cælo erat, an ex hominibus ?
5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו	5 At illi cogitabant intra se, dicentes : Quia si dixerimus : De cælo, dicet : Quare ergo non credidistis illi ?
6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה	6 Si autem dixerimus : Ex hominibus, plebs universa lapidabit nos : certi sunt enim Joannem prophetam esse.
7 ויענו לא ידענו מאין	7 Et responderunt se nescire unde esset.
8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה	8 Et Jesus ait illis : Neque ego dico vobis in qua potestate hæc facio.
9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים	9 Cœpit autem dicere ad plebem parabolam hanc : Homo plantavit vineam, et locavit eam colonis : et ipse peregre fuit multis temporibus.
10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם	10 Et in tempore misit ad cultores servum, ut de fructu vineæ darent illi. Qui cæsum dimiserunt eum inanem.
11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם	11 Et addidit alterum servum mittere. Illi autem hunc quoque cædentes, et afficientes contumelia, dimiserunt inanem.
12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה	12 Et addidit tertium mittere : qui et illum vulnerantes ejecerunt.
13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו	13 Dixit autem dominus vineæ : Quid faciam ? Mittam filium meum dilectum : forsitan, cum hunc viderint, verebuntur.
14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה	14 Quem cum vidissent coloni, cogitaverunt intra se, dicentes : Hic est hæres, occidamus illum, ut nostra fiat hæreditas.
15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם	15 Et ejectum illum extra vineam, occiderunt. Quid ergo faciet illis dominus vineæ ?
16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת	16 veniet, et perdet colonos istos, et dabit vineam aliis. Quo audito, dixerunt illi : Absit.
17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה	17 Ille autem aspiciens eos, ait : Quid est ergo hoc quod scriptum est : Lapidem quem reprobaverunt ædificantes, hic factus est in caput anguli ?
18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו	18 Omnis qui ceciderit super illum lapidem, conquassabitur : super quem autem ceciderit, comminuet illum.
19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה	19 Et quærebant principes sacerdotum et scribæ mittere in illum manus illa hora, et timuerunt populum : cognoverunt enim quod ad ipsos dixerit similitudinem hanc.
20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון	20 Et observantes miserunt insidiatores, qui se justos simularent, ut caperent eum in sermone, ut traderent illum principatui, et potestati præsidis.
21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים	21 Et interrogaverunt eum, dicentes : Magister, scimus quia recte dicis et doces : et non accipis personam, sed viam Dei in veritate doces.
22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	22 Licet nobis tributum dare Cæsari, an non ?
23 ויכר את נכליהם ויאמר להם	23 Considerans autem dolum illorum, dixit ad eos : Quid me tentatis ?
24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר	24 ostendite mihi denarium. Cujus habet imaginem et inscriptionem ? Respondentes dixerunt ei : Cæsaris.
25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	25 Et ait illis : Reddite ergo quæ sunt Cæsaris, Cæsari : et quæ sunt Dei, Deo.
26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו	26 Et non potuerunt verbum ejus reprehendere coram plebe : et mirati in responso ejus, tacuerunt.
27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר	27 Accesserunt autem quidam sadducæorum, qui negant esse resurrectionem, et interrogaverunt eum,
28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו	28 dicentes : Magister, Moyses scripsit nobis : Si frater alicujus mortuus fuerit habens uxorem, et hic sine liberis fuerit, ut accipiat eam frater ejus uxorem, et suscitet semen fratri suo.
29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים	29 Septem ergo fratres erant : et primus accepit uxorem, et mortuus est sine filiis.
30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים	30 Et sequens accepit illam, et ipse mortuus est sine filio.
31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו	31 Et tertius accepit illam. Similiter et omnes septem, et non reliquerunt semen, et mortui sunt.
32 ובאחרונה מתה גם האשה	32 Novissime omnium mortua est et mulier.
33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה	33 In resurrectione ergo, cujus eorum erit uxor ? siquidem septem habuerunt eam uxorem.
34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה	34 Et ait illis Jesus : Filii hujus sæculi nubunt, et traduntur ad nuptias :
35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה	35 illi vero qui digni habebuntur sæculo illo, et resurrectione ex mortuis, neque nubent, neque ducent uxores :
36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה	36 neque enim ultra mori potuerunt : æquales enim angelis sunt, et filii sunt Dei, cum sint filii resurrectionis.
37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב	37 Quia vero resurgant mortui, et Moyses ostendit secus rubum, sicut dicit Dominum, Deum Abraham, et Deum Isaac, et Deum Jacob.
38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו	38 Deus autem non est mortuorum, sed vivorum : omnes enim vivunt ei.
39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת	39 Respondentes autem quidam scribarum, dixerunt ei : Magister, bene dixisti.
40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר	40 Et amplius non audebant eum quidquam interrogare.
41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד	41 Dixit autem ad illos : Quomodo dicunt Christum filium esse David ?
42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני	42 et ipse David dicit in libro Psalmorum : Dixit Dominus Domino meo : sede a dextris meis,
43 עד אשית איביך הדם לרגליך	43 donec ponam inimicos tuos scabellum pedum tuorum.
44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו	44 David ergo Dominum illum vocat : et quomodo filius ejus est ?
45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם	45 Audiente autem omni populo, dixit discipulis suis :
46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות	46 Attendite a scribis, qui volunt ambulare in stolis, et amant salutationes in foro, et primas cathedras in synagogis, et primos discubitus in conviviis,
47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו	47 qui devorant domos viduarum, simulantes longam orationem : hi accipient damnationem majorem.