Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 20

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA TINTORI
1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים	1 Ed avvenne che in uno di quei giorni, mentre egli nel tempio insegnava, al popolo e lo evangelizzava, s'adunarono i principi dei sacerdoti e gli scribi cogli anziani
2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת	2 e presero a dirgli: dicci con quale autorità fai queste cose, e chi ti ha dato questa autorità.
3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי	3 Ma Gesù rispose loro: Vi faro anch'io una domanda:
4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם	4 Ditemi, il battesimo di Giovanni, era dal cielo o dagli uomini?
5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו	5 Ed essi dentro di se così ragionavano. Se rispondiamo, dal cielo, dirà: E allora perchè non gli avete creduto?
6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה	6 Se poi diciamo: dagli uomini, tutto il popolo ci lapiderà, essendo persuaso che Giovanni era un profeta.
7 ויענו לא ידענו מאין	7 E risposero che non sapevano donde venisse.
8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה	8 E Gesù disse loro: Neppure io vi dico con quale autorità fo' queste cose.
9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים	9 Indi prese a dire al popolo questa parabola: Un uomo piantò una vigna, e, allogatala a certi coloni, partì per lungo viaggio.
10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם	10 E nella stagione mandò un servo a quei coloni perchè gli dessero dei frutti di quella vigna; ma i coloni lo picchiarono e lo rimandarono a mani vuote.
11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם	11 Mandò loro ancora un altro servo. Ma quelli picchiato e vituperato anche questo, lo rimandarono a mani vuote.
12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה	12 Ed egli di nuovo ne mandò un terzo; ma essi cacciarono anche questo, dopo averlo ferito.
13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו	13 Disse allora il padrone della vigna: Che dovrò fare? Manderò il mio figlio diletto; forse quando lo vedrannogli avran riguardo.
14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה	14 Ma i coloni, appena lo videro, così ragionarono tra loro: Questo è l'erede: uccidiamolo e l'eredità sarà nostra.
15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם	15 E, cacciatolo fuor della vigna, lo uccisero. Che farà dunque di costoro il padrone della vigna?
16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת	16 Verrà e sterminerà quei coloni e darà ad altri la vigna. Ed essi, udito ciò, dissero: Non sia mai.
17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה	17 Ma egli fissatili, disse: Che vuol dire: adunque ciò che sta scritto: La pietra riprovata dagli edificatori è diventata pietra angolare?
18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו	18 Chiunque cadrà su tal pietra sarà sfracellato ed essa stritolerà quello sul quale sarà caduta.
19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה	19 E i principi dei sacerdoti o gli Scribi cercarono allora di mettergli le mani addosso, essendosi bene accorti come avesse detto contro di loro tale parabola; ebbero paura del popolo.
20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון	20 E spiandolo, gli mandaron degli insidiatori che si fingevano onesti, per prenderlo in fallo nei suoi discorsi e così consegnarlo all'autorità, in balia del governatore.
21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים	21 E questi lo interrogarono, dicendo: Maestro, sappiamo che tu parli ed insegni rettamente, che non guardi in faccia a nessuno, ma insegni la via di Dio secondo la verità.
22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	22 Ci è lecito o no pagare il tributo a Cesare?
23 ויכר את נכליהם ויאמר להם	23 Ma egli, conoscendo la loro astuzia, disse: Perchè mi tentate?
24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר	24 Mostratemi un danaro, Di chi è l'immagine e l'iscrizione? Risposero: Di Cesare.
25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	25 E Gesù a loro: Rendete dunque a Cesare quel che è di Cesare e a Dio quel che è di Dio.
26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו	26 E non poterono intaccar le sue parole davanti al popolo; quindi, maraviglia: della sua risposta, si tacquero.
27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר	27 Andarono però a lui alcuni dei Sadducei, i quali negano la risurrezione, e l'interrogarono dicendo
28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו	28 dicendo: Maestro, Mosè ci ha lasciato scritto: Uno che muore senza figli, suo fratello ne sposi la vedova e susciti prole al fratello.
29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים	29 Eran dunque sette fratelli, il primo prese moglie e morì senz afigli.
30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים	30 il secondo sposò la ve­dova e morì pure senza prole.
31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו	31 E la sposò il terzo e così tutti e sette, e moriron senza lasciar figlioli.
32 ובאחרונה מתה גם האשה	32 Finalmente morì anche la donna.
33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה	33 Or nella risurrezione di chi di loro sarà moglie? chè l'ebbero in moglie tutti e sette.
34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה	34 E Gesù rispose loro: I figli di questo secolo sposano e si fanno sposare;
35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה	35 ma coloro che saran giudicati degni dell'altro secolo e di risorgere dai morti, nè sposeranno, nè si mariteranno,
36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה	36 non potendo più morire, essendo simili agli Angeli, e figli di Dio, come figli della risurrezione.
37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב	37 Che poi i morti risuscitino, l'ha dichiarato anche Mosè nel passo del roveto, quando chiama il Signore il Dio d'Àbramo, il Dio d'Isacco, il Dio di Giacobbe.
38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו	38 Or non è Dio dei morti, ma dei vivi, perchè tutti son vivi per lui.
39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת	39 Ed alcuni degli Scribi soggiunsero: Maestro, hai detto bene.
40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר	40 E nessuno ardiva più interrogarlo.
41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד	41 Ma egli disse loro: Come fanno a dire che il Cristo è Figlio di David;
42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני	42 mentre David stesso, nel libro dei Salmi, dice: Il Signore ha detto al mio Signore: siedi alla mia destra,
43 עד אשית איביך הדם לרגליך	43 finch'io non abbia posto i tuoi nemici a sgabello dei tuoi piedi?
44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו	44 David adunque lo chiama Signore, e allora come può essere suo Figlio?
45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם	45 Ascoltate da tutto il popolo, disse ai suoi discepoli:
46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות	46 Guardatevi dagli Scribi che passeggian volentieri in lunghe vesti, e desiderano le riverenze nelle piazze, i primi seggi nelle sinagoghe ed i primi posti nei banchetti,
47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו	47 che divorano le case delle vedove, ostentando lunghe orazioni. Costoro avranno a subire più severa condanna.