Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 20

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים	1 Et factum est in una dierum, docente illo populum in tem plo etevangelizante, supervenerunt principes sacerdotum et scribae cum senioribus
2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת	2 etaiunt dicentes ad illum: “ Dic nobis: In qua potestate haec facis, aut quisest qui dedit tibi hanc potestatem? ”.
3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי	3 Respondens autem dixit ad illos: “Interrogabo vos et ego verbum; et dicite mihi:
4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם	4 Baptismum Ioannis de caelo eratan ex hominibus? ”.
5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו	5 At illi cogitabant inter se dicentes: “ Si dixerimus:“De caelo”, dicet: “Quare non credidistis illi?;
6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה	6 si autem dixerimus: “Exhominibus”, plebs universa lapidabit nos; certi sunt enim Ioannem prophetamesse ”.
7 ויענו לא ידענו מאין	7 Et responderunt se nescire unde esset.
8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה	8 Et Iesus ait illis: “Neque ego dico vobis in qua potestate haec facio ”.
9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים	9 Coepit autem dicere ad plebem parabolam hanc: “ Homo plantavit vineam etlocavit eam colonis et ipse peregre fuit multis temporibus.
10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם	10 Et in temporemisit ad cultores servum, ut de fructu vineae darent illi; cultores autem caesumdimiserunt eum inanem.
11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם	11 Et addidit alterum servum mittere; illi autem huncquoque caedentes et afficientes contumelia dimiserunt inanem.
12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה	12 Et addidittertium mittere; qui et illum vulnerantes eiecerunt.
13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו	13 Dixit autem dominusvineae: “Quid faciam? Mittam filium meum dilectum; forsitan hunc verebuntur”.
14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה	14 Quem cum vidissent coloni, cogitaverunt inter se dicentes: “Hic est heres.Occidamus illum, ut nostra fiat hereditas”.
15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם	15 Et eiectum illum extra vineamocciderunt. Quid ergo faciet illis dominus vineae?
16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת	16 Veniet et perdet colonosistos et dabit vineam aliis ”. Quo audito, dixerunt: “ Absit! ”.
17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה	17 Ille autem aspiciens eos ait: “ Quidest ergo hoc, quod scriptum est: “Lapidem quem reprobaverunt aedificantes, hic factus est in caput anguli”?
18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו	18 Omnis, qui ceciderit supra illum lapidem, conquassabitur; supra quem autemceciderit, comminuet illum ”.
19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה	19 Et quaerebant scribae et principes sacerdotummittere in illum manus in illa hora et timuerunt populum; cognoverunt enim quodad ipsos dixerit similitudinem istam.
20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון	20 Et observantes miserunt insidiatores, qui se iustos simularent, ut caperenteum in sermone, et sic traderent illum principatui et potestati praesidis.
21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים	21 Etinterrogaverunt illum dicentes: “ Magister, scimus quia recte dicis et doceset non accipis personam, sed in veritate viam Dei doces.
22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	22 Licet nobis daretributum Caesari an non? ”.
23 ויכר את נכליהם ויאמר להם	23 Considerans autem dolum illorum dixit ad eos:
24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר	24 “ Ostendite mihi denarium. Cuius habet imaginem et inscriptionem? ”.
25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	25 At illi dixerunt: “ Caesaris ”. Et ait illis: “ Reddite ergo, quaeCaesaris sunt, Caesari et, quae Dei sunt, Deo ”.
26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו	26 Et non potuerunt verbumeius reprehendere coram plebe et mirati in responso eius tacuerunt.
27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר	27 Accesserunt autem quidam sadducaeorum, qui negant esse resurrectionem, etinterrogaverunt eum
28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו	28 dicentes: “ Magister, Moyses scripsit nobis, si frateralicuius mortuus fuerit habens uxorem et hic sine filiis fuerit, ut accipiat eamfrater eius uxorem et suscitet semen fratri suo.
29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים	29 Septem ergo fratres erant:et primus accepit uxorem et mortuus est sine filiis;
30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים	30 et sequens
31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו	31 et tertiusaccepit illam, similiter autem et septem non reliquerunt filios et mortui sunt.
32 ובאחרונה מתה גם האשה	32 Novissima mortua est et mulier.
33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה	33 Mulier ergo in resurrectione cuius eorumerit uxor? Si quidem septem habuerunt eam uxorem ”.
34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה	34 Et ait illis Iesus: “Filii saeculi huius nubunt et traduntur ad nuptias;
35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה	35 illi autem, qui dignihabentur saeculo illo et resurrectione ex mortuis, neque nubunt neque ducuntuxores.
36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה	36 Neque enim ultra mori possunt: aequales enim angelis sunt et filiisunt Dei, cum sint filii resurrectionis.
37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב	37 Quia vero resurgant mortui, etMoyses ostendit secus rubum, sicut dicit: “Dominum Deum Abraham et Deum Isaacet Deum Iacob”.
38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו	38 Deus autem non est mortuorum sed vivorum: omnes enim vivuntei ”.
39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת	39 Respondentes autem quidam scribarum dixerunt: “ Magister, benedixisti ”.
40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר	40 Et amplius non audebant eum quidquam interrogare.
41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד	41 Dixit autem ad illos: “ Quomodo dicunt Christum filium David esse?
42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני	42 Ipseenim David dicit in libro Psalmorum: “Dixit Dominus Domino meo: Sede a dextris meis,
43 עד אשית איביך הדם לרגליך	43 donec ponam inimicos tuos scabellum pedum tuorum”.
44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו	44 David ergo Dominum illum vocat; et quomodo filius eius est? ”.
45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם	45 Audiente autem omni populo, dixit discipulis suis:
46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות	46 “ Attendite ascribis, qui volunt ambulare in stolis et amant salutationes in foro et primascathedras in synagogis et primos discubitus in conviviis,
47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו	47 qui devorant domosviduarum et simulant longam orationem. Hi accipient damnationem maiorem ”.