Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 20

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים	1 One day as he was teaching the people in the temple area and proclaiming the good news, the chief priests and scribes, together with the elders, approached him
2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת	2 and said to him, "Tell us, by what authority are you doing these things? Or who is the one who gave you this authority?"
3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי	3 He said to them in reply, "I shall ask you a question. Tell me,
4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם	4 was John's baptism of heavenly or of human origin?"
5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו	5 They discussed this among themselves, and said, "If we say, 'Of heavenly origin,' he will say, 'Why did you not believe him?'
6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה	6 But if we say, 'Of human origin,' then all the people will stone us, for they are convinced that John was a prophet."
7 ויענו לא ידענו מאין	7 So they answered that they did not know from where it came.
8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה	8 Then Jesus said to them, "Neither shall I tell you by what authority I do these things."
9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים	9 Then he proceeded to tell the people this parable. "(A) man planted a vineyard, leased it to tenant farmers, and then went on a journey for a long time.
10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם	10 At harvest time he sent a servant to the tenant farmers to receive some of the produce of the vineyard. But they beat the servant and sent him away empty-handed.
11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם	11 So he proceeded to send another servant, but him also they beat and insulted and sent away empty-handed.
12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה	12 Then he proceeded to send a third, but this one too they wounded and threw out.
13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו	13 The owner of the vineyard said, 'What shall I do? I shall send my beloved son; maybe they will respect him.'
14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה	14 But when the tenant farmers saw him they said to one another, 'This is the heir. Let us kill him that the inheritance may become ours.'
15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם	15 So they threw him out of the vineyard and killed him. What will the owner of the vineyard do to them?
16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת	16 He will come and put those tenant farmers to death and turn over the vineyard to others." When the people heard this, they exclaimed, "Let it not be so!"
17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה	17 But he looked at them and asked, "What then does this scripture passage mean: 'The stone which the builders rejected has become the cornerstone'?
18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו	18 Everyone who falls on that stone will be dashed to pieces; and it will crush anyone on whom it falls."
19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה	19 The scribes and chief priests sought to lay their hands on him at that very hour, but they feared the people, for they knew that he had addressed this parable to them.
20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון	20 They watched him closely and sent agents pretending to be righteous who were to trap him in speech, in order to hand him over to the authority and power of the governor.
21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים	21 They posed this question to him, "Teacher, we know that what you say and teach is correct, and you show no partiality, but teach the way of God in accordance with the truth.
22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	22 Is it lawful for us to pay tribute to Caesar or not?"
23 ויכר את נכליהם ויאמר להם	23 Recognizing their craftiness he said to them,
24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר	24 "Show me a denarius; whose image and name does it bear?" They replied, "Caesar's."
25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	25 So he said to them, "Then repay to Caesar what belongs to Caesar and to God what belongs to God."
26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו	26 They were unable to trap him by something he might say before the people, and so amazed were they at his reply that they fell silent.
27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר	27 Some Sadducees, those who deny that there is a resurrection, came forward and put this question to him,
28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו	28 saying, "Teacher, Moses wrote for us, 'If someone's brother dies leaving a wife but no child, his brother must take the wife and raise up descendants for his brother.'
29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים	29 Now there were seven brothers; the first married a woman but died childless.
30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים	30 Then the second
31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו	31 and the third married her, and likewise all the seven died childless.
32 ובאחרונה מתה גם האשה	32 Finally the woman also died.
33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה	33 Now at the resurrection whose wife will that woman be? For all seven had been married to her."
34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה	34 Jesus said to them, "The children of this age marry and remarry;
35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה	35 but those who are deemed worthy to attain to the coming age and to the resurrection of the dead neither marry nor are given in marriage.
36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה	36 They can no longer die, for they are like angels; and they are the children of God because they are the ones who will rise.
37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב	37 That the dead will rise even Moses made known in the passage about the bush, when he called 'Lord' the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob;
38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו	38 and he is not God of the dead, but of the living, for to him all are alive."
39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת	39 Some of the scribes said in reply, "Teacher, you have answered well."
40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר	40 And they no longer dared to ask him anything.
41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד	41 Then he said to them, "How do they claim that the Messiah is the Son of David?
42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני	42 For David himself in the Book of Psalms says: 'The Lord said to my lord, "Sit at my right hand
43 עד אשית איביך הדם לרגליך	43 till I make your enemies your footstool."'
44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו	44 Now if David calls him 'lord,' how can he be his son?"
45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם	45 Then, within the hearing of all the people, he said to (his) disciples,
46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות	46 "Be on guard against the scribes, who like to go around in long robes and love greetings in marketplaces, seats of honor in synagogues, and places of honor at banquets.
47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו	47 They devour the houses of widows and, as a pretext, recite lengthy prayers. They will receive a very severe condemnation."