Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 20

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים	1 Un certain jour, tandis qu’il enseignait le peuple dans le Temple et lui donnait la Bonne Nouvelle, les grands prêtres et les maîtres de la Loi se présentèrent avec les Anciens du peuple.
2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת	2 Ils lui demandèrent: "Dis-nous: de quelle autorité fais-tu tout cela? Qui t’a chargé de le faire?”
3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי	3 Il leur répondit: "Moi aussi je vais vous poser une question et vous me répondrez.
4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם	4 Quand Jean s’est mis à baptiser, était-ce une initiative du Ciel, ou simplement humaine?”
5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו	5 Ils firent entre eux ces réflexions: "Si nous disons que c’était chose du Ciel, il dira: Pourquoi n’avez-vous pas cru en lui?
6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה	6 Et si nous disons que c’était une affaire humaine, tout le peuple va nous lapider, car ils sont convaincus que Jean était un prophète.”
7 ויענו לא ידענו מאין	7 Aussi répondirent-ils qu’ils ne savaient pas.
8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה	8 Et Jésus leur dit: "Je ne vous dirai pas non plus de quelle autorité je fais tout cela.”
9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים	9 Jésus se mit à raconter au peuple cette parabole: "Un homme avait planté une vigne et l’avait louée à des fermiers, puis il était parti pour un long séjour à l’étranger.
10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם	10 “Le moment venu il envoie un serviteur auprès des fermiers pour qu’ils lui remettent une part du produit de la vigne. Mais les vignerons le battent et le renvoient les mains vides.
11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם	11 De nouveau, il envoie un autre serviteur; les vignerons le battent, se moquent de lui et le renvoient les mains vides.
12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה	12 Lui recommence: il envoie un troisième serviteur; mais on le met à mal et on le jette dehors.
13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו	13 “Le seigneur de la vigne se dit: ‘Que puis-je faire? Je vais envoyer mon fils que j’aime, lui au moins ils le respecteront.’
14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה	14 “Mais en le voyant, les fermiers font ce calcul: ‘C’est lui l’héritier; tuons-le, et l’héritage sera à nous.’
15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם	15 Ils le jettent donc hors de la vigne et le tuent. “Comment le seigneur de la vigne va-t-il agir avec eux?
16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת	16 Il viendra, il fera périr ces fermiers et donnera la vigne à d’autres.” En entendant cela ils dirent: "Ne parlons pas de malheur!”
17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה	17 Alors, les yeux dans les yeux, Jésus leur dit: "Que signifie cette Écriture: La pierre rejetée par les bâtisseurs est devenue la pierre d’angle?
18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו	18 Quiconque tombera sur cette pierre se brisera, et si elle tombe sur quelqu’un, elle le réduira en poussière.”
19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה	19 Les maîtres de la Loi et les grands prêtres avaient grande envie de mettre la main sur lui, mais ils craignaient le peuple; ils avaient bien compris que cette parabole de Jésus était pour eux.
20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון	20 C’est ainsi qu’ils préparent un piège: ils envoient des mouchards qui jouent les gens bien intentionnés, afin de le prendre en défaut dans ses paroles et de pouvoir ainsi le remettre aux mains du gouverneur et à son tribunal.
21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים	21 Ils lui posent cette question: "Maître, nous savons que tu es droit dans tout ce que tu dis et enseignes. Tu ne cherches pas à te faire bien voir des gens, mais tu enseignes selon la vérité le chemin de Dieu.
22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	22 Nous est-il permis de verser l’impôt à César, ou non?
23 ויכר את נכליהם ויאמר להם	23 Jésus a compris leur astuce; il leur dit:
24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר	24 -“Montrez-moi un denier. De qui sont l’image et l’inscription?” Ils répondent: "De César.”
25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	25 Et lui leur dit: "Rendez donc à César ce qui est de César et à Dieu ce qui est de Dieu!”
26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו	26 Avec cela il leur fut impossible de prendre en défaut ses paroles devant le peuple. Ils furent très surpris de sa réponse et gardèrent le silence.
27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר	27 Alors s’approchèrent quelques Saducéens - ces gens-là nient qu’il y ait une résurrection -
28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו	28 et ils lui posèrent cette question: "Maître, Moïse nous a mis ceci dans l’Écriture: Si un homme marié meurt sans enfants, son frère doit prendre la veuve et donner ainsi une descendance à celui qui est mort.
29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים	29 Or il y avait sept frères. Le premier s’est marié et il est mort sans enfants.
30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים	30 Le deuxième,
31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו	31 puis le troisième ont pris la veuve, et de même les autres jusqu’au septième: ils sont tous morts sans laisser d’enfant.
32 ובאחרונה מתה גם האשה	32 Ensuite la femme est morte.
33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה	33 S’il y a résurrection, duquel d’entre eux sera-t-elle la femme, puisqu’elle l’a été des sept?”
34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה	34 Jésus leur dit: "Les enfants de ce monde prennent mari ou femme;
35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה	35 mais ceux qu’on a trouvés dignes d’avoir part à l’autre monde et à la résurrection des morts, ne prennent pas mari ou femme.
36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה	36 Par ailleurs ils ne peuvent plus mourir, mais ils sont comme des anges. Eux aussi sont fils de Dieu, puisqu’ils sont nés de la résurrection.
37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב	37 “Quant au fait que les morts ressuscitent, Moïse lui-même l’a insinué dans le passage du Buisson Ardent, là où il appelle le Seigneur: Dieu d’Abraham, Dieu d’Isaac et Dieu de Jacob.
38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו	38 Il n’est pas un Dieu des morts, mais bien des vivants: tous vivent pour lui.”
39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת	39 À ce moment quelques maîtres de la Loi prirent la parole et dirent: "Maître, tu as bien parlé.”
40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר	40 Mais après cette réplique, plus personne n’osait l’interroger.
41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד	41 À son tour Jésus leur demanda: "Comment peut-on dire que le Messie est fils de David?
42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני	42 David lui-même dit, au livre des Psaumes: Le Seigneur a dit à mon Seigneur: Siège à ma droite
43 עד אשית איביך הדם לרגליך	43 et vois comment je fais de tes ennemis ton marchepied.
44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו	44 David l’appelle ‘Seigneur’, et on voudrait qu’il soit son fils?”
45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם	45 Il dit à ses disciples, quand tout le peuple écoutait:
46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות	46 "Méfiez-vous des maîtres de la Loi qui se plaisent à circuler en longues robes, qui aiment les salutations sur les places publiques, les premiers fauteuils dans les synagogues et les premières places dans les festins.
47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו	47 Ils s’introduisent avec leurs longues prières, et ensuite ils dévorent les maisons des veuves. Leur condamnation sera terrible.”