Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 22

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA TINTORI
1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר	1 E Gesù, seguitando a parlare, disse di nuovo ad essi in parabole:
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו	2 Il regno dei cieli è simile ad un re il quale fece le nozze a suo figlio.
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא	3 E mandò i servi a chiamare gli invitati allo nozze, ma questi non volevano venire.
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה	4 Mandò ancora altri servi, dicendo: Dite agli invitati: ecco il mio pranzo è già apparecchiato, si sono ammazzati i buoi e gli animali ingrassati, e tutto è pronto: venite alle nozze.
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו	5 Ma quelli non se ne curarono, andando chi al campo, chi al negozio.
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום	6 Altri poi, presi i servitori, li oltraggiarono e li uccisero.
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש	7 Udito l'avvenuto, il re pieno d'ira, mandò le sue milizie a sterminare quegli omicidi e a dar fuoco alle loro città.
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה	8 Quindi disse ai suoi servi: Le nozze son pronte, ma gli invitati non ne eran degni.
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה	9 Andate dunque ai crocicchi delle strade e quanti troverete chiamateli alle nozze.
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים	10 E usciti per le strade i servi di lui radunarono quanti trovarono, buoni e cattivi, e la sala delle nozze fu piena di convitati.
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה	11 Or entrato il re a vederli, vi notò un uomo che non era in abito di nozze.
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם	12 E gli disse: Amico, come sei entrato qua senza la veste da nozze? E colui ammutolì.
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	13 Allora disse il re ai servi: Legatelo mani e piedi, e gettatelo fuori nel buio; ivi sarà pianto e strider di denti.
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	14 Perchè molti sono i chiamati e pochigli eletti.
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר	15 Allora i Farisei, ritiratisi, tennero consiglio per vedere come coglierlo in fallo nelle parole.
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם	16 È gli mandarono i propri di­scepoli con gli Erodiani, a dirgli: Maestro, sappiamo che sei veri­tiero e insegni la via di Dio secondo la verità e non ti curi di nessuno, chè non guardi in faccia alle persone.
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	17 Dicci dunque, che te ne pare? E' lecito o no pagare il tributo a Cesare?
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני	18 Ma Gesù, conosciuta la loro malizia, disse: Perchè mi tentate, ipocriti?
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר	19 Mostratemi la moneta del tributo. Ed essi gli presentarono un denaro.
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו	20 Ed egli domandò loro: Di chi è quest'immagine e riscrizione?
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	21 Gli risposero: Di Cesare. Allora disse loro: Prendete dunque a Cesare quello che è di Cesare e a Dio quel che è di Dio.
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם	22 E quelli udito ciò, stupirono, e, lasciatolo, andarono via.
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר	23 In quello stesso giorno andarono a lui i Sadducei, i quali negano la risurrezione, e, interrogandolo,
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו	24 gli dissero: Maestro, Mosè ha detto: Se uno muore senza figli, il suo fratello ne sposi la vedova, e susciti prole al fratello.
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו	25 Or c'erano tra di noi sette fratelli: e il primo, presa moglie, morì, e, non avendo prole, lasciò la moglie al fratello.
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה	26 Lo stesso fece il secondo e il terzo, fino al settimo.
27 ואחרי כלם מתה גם האשה	27 Finalmente dopo tutti morì anche la donna.
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה	28 Alla risurrezione, di qual dei sette sarà ìa moglie, chè tutti l'ebbero?
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים	29 Ma Gesù rispose loro: Voi sbagliate, non sapendo comprendere nè le scritture, nè la potenza di Dio.
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו	30 Perchè nella risurrezione nè s'ammoglieranno nè si mariteranno; ma saranno come gli angeli di Dio in cielo.
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר	31 In quanto poi alla risurrezione dei morti, non avete letto quel che vi fu detto da Dio?
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים	32 Io sono il Dio d'Àbramo, il Dio d'Isacco, il Dio di Giacobbe? Non è il Dio dei morti, ma dei vivi.
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו	33 E le turbe, che ascoltavano, stupivano della sua dottrina.
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו	34 Ma i Farisei, saputo come aveva chiusa la bocca ai Sadducei, s'unirono insieme:
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר	35 e lo interrogò uno di loro, dottore in legge, per tentarlo: s
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה	36 Maestro, qual'è il maggior comandamento della legge ?
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך	37 E Gesù gii rispose: Amerai il Signore Dio tuo con tutto il tuo cuore, con tutta l'anima tua, con tutta la tua mente.
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה	38 Questo è il massimo e primo comandamento;
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך	39 il secondo poi è simile a questo: Amerai il prossimo tuo come te stesso.
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים	40 Da questi due comandamenti dipende tutta la legge e i profeti.
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר	41 Essendo adunque adunati i Farisei, Gesù li interrogò
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד	42 dicendo: Che vi pare del Cristo? Di chi è figlio? Gli rispondono: Di David.
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו	43 Ed egli a loro: Come dunque David, in spirito, lo chiama Signore dicendo:
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך	44 Il Signore ha detto al mio Signore: Siedi alla mia destra, sinché io ponga i tuoi nemici a sgabello dei tuoi piedi?
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו	45 Se dunque David lo chiama Signore, com'è suo figlio?
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו	46 E nessuno poteva replicargli parola: nè vi fu chi ardisse, da quel giorno in poi, d'interrogarlo.