Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 22

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר	1 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּסֵף דַּבֵּר בִּמְשָׁלִים אֲלֵיהֶם לֵאמֹר
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו	2 דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֲשֶׁר־עָשָׂה חֲתֻנָּה לִבְנוֹ
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא	3 וַיִּשְׁלַח אֶת־עֲבָדָיו לִקְרֹא הַקְּרוּאִים אֶל־הַחֲתֻנָּה וְלֹא אָבוּ לָבוֹא
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה	4 וַיֹּסֶף שְׁלֹחַ עֲבָדִים אֲחֵרִים לֵאמֹר אִמְרוּ אֶל־הַקְּרוּאִים הִנֵּה עָרַכְתִּי אֶת־סְעוּדָתִי שְׁוָרַי וּמְרִיאַי טְבוּחִים וְהַכֹּל מוּכָן בֹּאוּ אֶל־הַחֲתֻנָּה
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו	5 וְהֵם לֹא־שָׁתוּ לִבָּם לָזֹאת וַיֵּלְכוּ לָהֶם זֶה אֶל־שָׂדֵהוּ וְזֶה אֶל־מִסְחָרוֹ
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום	6 וְהַנִּשְׁאָרִים תָּפְשֹוּ אֶת־עֲבָדָיו וַיִּתְעַלְּלוּ בָם וַיַּהַרְגוּם
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש	7 וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח צִבְאוֹתָיו וַיְאַבֵּד אֶת־הַמְרַצְּחִים הָהֵם וְאֶת־עִירָם שָׂרַף בָּאֵשׁ
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה	8 אָז אָמַר אֶל־עֲבָדָיו הֵן הַחֲתֻנָּה מוּכָנָה וְהַקְּרוּאִים לֹא הָיוּ רְאוּיִם לָהּ
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה	9 לָכֵן לְכוּ־נָא אֶל־רָאשֵׁי הַדְּרָכִים וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר תִּמְצְאוּ קִרְאוּ אֹתוֹ אֶל־הַחֲתֻנָּה
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים	10 וַיֵּצְאוּ הָעֲבָדִים הָהֵם אֶל־הַדְּרָכִים וַיַּאַסְפוּ אֶת־כֹּל אֲשֶׁר מָצָאוּ גַּם־רָעִים גַּם־טוֹבִים וַיִּמָּלֵא בֵית־הַחֲתֻנָּה מְסֻבִּים
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה	11 וַיְהִי כְּבוֹא הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת אֶת־הַמְסֻבִּים וַיַּרְא בָּהֶם אִישׁ וְלֹא הָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲתֻנָּה
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם	12 וַיֹּאמֶר אֵלָיו רֵעִי אֵיכָה בָאתָ הֵנָּה וְאֵין לְךָ בִּגְדֵי חֲתֻנָּה וַיֵּאָלַם
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	13 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַמְשָׁרְתִים אִסְרוּ יָדָיו וְרַגְלָיו וּנְשָׂאתֶם וְהִשְׁלַכְתֶּם אוֹתוֹ אֶל־הַחשֶׁךְ הַחִיצוֹן שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִּׁנָּיִם
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	14 כִּי רַבִּים הֵם הַקְּרוּאִים וּמְעַטִּים הַנִּבְחָרִים
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר	15 וַיֵּלְכוּ הַפְּרוּשִׁים וַיִּתְיָעֲצוּ אֵיךְ יַכְשִׁילֻהוּ בְּדָבָר
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם	16 וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו אֶת־תַּלְמִידֵיהֶם עִם־הַהוֹרְדוֹסִיִּים לֵאמֹר רַבִּי יָדַעְנוּ כִּי־אִישׁ אֱמֶת אַתָּה וַתּוֹרֶה בֶאֱמֶת אֶת־דֶּרֶךְ אֱלֹהִים וְלֹא תָגוּר מִפְּנֵי אִישׁ כִּי אֵינְךָ מַכִּיר פְּנֵי אָדָם
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	17 לָכֵן הַגִּידָה־נָּא לָנוּ אֶת־דַּעְתֶּךָ הֲנָכוֹן לָנוּ לָתֵת־מַס אֶל־הַקֵּיסַר אִם־לֹא
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני	18 וְיֵשׁוּעַ יָדַע אֶת־רִשְׁעָתָם וַיֹּאמַר הַחֲנֵפִים מַה־תְּנַסּוּנִי
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר	19 הַרְאוּנִי אֶת־מַטְבֵּעַ הַמַּס וַיָּבִיאוּ לוֹ דִּינָר
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו	20 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שֶׁל־מִי הַדְּיוֹקָן הַזֶּה וְהַכָּתוּב אֲשֶׁר עָלָיו
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	21 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שֶׁל־הַקֵּיסָר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָכֵן תְּנוּ לַקֵּיסַר אֵת אֲשֶׁר לַקֵּיסַר וְלֵאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם	22 וּכְשָׁמְעָם אֶת־זֹאת תָּמָהוּ וַיַּעַזְבֻהוּ וַיֵּלְכוּ לָהֶם
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר	23 בַּיּוֹם הַהוּא נִגְּשׁוּ אֵלָיו צַדּוּקִים הָאֹמְרִים כִּי אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ לֵאמֹר
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו	24 רַבִּי הֵן משֶׁה אָמַר אִישׁ כִּי־יָמוּת וּבָנִים אֵין־לוֹ אָחִיו יְיַבֵּם אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהֵקִים זֶרַע לְאָחִיו
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו	25 וְאִתָּנוּ הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים וְהָרִאשׁוֹן נָשָׂא אִשָּׁה וַיָּמָת וְזֶרַע אֵין לוֹ וַיַּעֲזֹב אֶת־אִשְׁתּוֹ לְאָחִיו
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה	26 וּכְמוֹ־כֵן גַּם הַשֵּׁנִי וְכֵן גַּם הַשְּׁלִישִׁי עַד הַשִּׁבְעָה
27 ואחרי כלם מתה גם האשה	27 וְאַחֲרֵי כֻלָּם מֵתָה גַּם־הָאִשָּׁה
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה	28 וְעַתָּה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לְמִי מִן־הַשִּׁבְעָה תִּהְיֶה לְאִשָּׁה כִּי לְכֻלָּם הָיָתָה
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים	29 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם טֹעִים אַתֶּם בַּאֲשֶׁר אֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת־הַכְּתוּבִים וְגַם אֶת־גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו	30 כִּי בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לֹא־יִשְׂאוּ נָשִׁים וְלֹא תִנָּשֶׂאנָה כִּי אִם־כְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם יִהְיוּ
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר	31 וְעַל־דְּבַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים הֲלֹא קְרָאתֶם אֶת־הַנֶּאֱמָר לָכֶם מִפִּי הָאֱלֹהִים לֵאמֹר
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים	32 אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וְהוּא אֵינֶנּוּ אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם־אֱלֹהֵי הַחַיִּים
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו	33 וַיִּשְׁמַע הֲמוֹן הָעָם וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עַל־תּוֹרָתוֹ
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו	34 וְהַפְּרוּשִׁים כְּשָׁמְעָם כִּי סָכַר פִּי הַצַּדּוּקִים וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר	35 וְאֶחָד מֵהֶם מֵבִין בַּתּוֹרָה שָׁאַל אֹתוֹ לְנַסּוֹתוֹ לֵאמֹר
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה	36 רַבִּי אֵיזוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה הִיא בַּתּוֹרָה
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך	37 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מַדָּעֶךָ
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה	38 זֹאת הִיא הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך	39 וְהַשֵּׁנִית דּוֹמָה לָהּ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים	40 בִּשְׁתֵּי הַמִּצְוֺת הָאֵלֶּה כָּל־הַתּוֹרָה תְּלוּיָה וְגַם הַנְּבִיאִים
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר	41 וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הַפְּרוּשִׁים וַיִּשְׁאָלֵם יֵשׁוּעַ לֵאמֹר
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד	42 מַה־דַּעְתְּכֶם עַל־הַמָּשִׁיחַ בֶּן־מִי הוּא וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בֶּן־דָּוִד
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו	43 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְאֵיךְ קָרָא־לוֹ דָוִד בָּרוּחַ אָדוֹן בְּאָמְרוֹ
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך	44 נְאֻם יְהוָֹה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו	45 וְעַתָּה אִם־דָּוִד קֹרֵא לוֹ אָדוֹן אֵיךְ הוּא בְּנוֹ
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו	46 וְלֹא־יָכֹל אִישׁ לַעֲנוֹת אֹתוֹ דָּבָר וְלֹא־עָרַב עוֹד אִישׁ אֶת־לִבּוֹ מִן־הַיּוֹם הַהוּא לִשְׁאֹל אוֹתוֹ