Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 22

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר	1 Jesús les habló otra vez en parábolas, diciendo:
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו	2 «El Reino de los Cielos se parece a un rey que celebraba las bodas de su hijo.
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא	3 Envió entonces a sus servidores para avisar a los invitados, pero estos se negaron a ir.
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה	4 De nuevo envió a otros servidores con el encargo de decir a los invitados: "Mi banquete está preparado; ya han sido matados mis terneros y mis mejores animales, y todo está a punto: Vengan a las bodas".
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו	5 Pero ellos no tuvieron en cuenta la invitación, y se fueron, uno a su campo, otro a su negocio;
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום	6 y los demás se apoderaron de los servidores, los maltrataron y los mataron.
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש	7 Al enterarse, el rey se indignó y envió a sus tropas para que acabaran con aquellos homicidas e incendiaran su ciudad.
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה	8 Luego dijo a sus servidores: "El banquete nupcial está preparado, pero los invitados no eran dignos de él.
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה	9 Salgan a los cruces de los caminos e inviten a todos los que encuentren".
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים	10 Los servidores salieron a los caminos y reunieron a todos los que encontraron, buenos y malos, y la sala nupcial se llenó de convidados.
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה	11 Cuando el rey entró para ver a los comensales, encontró a un hombre que no tenía el traje de fiesta.
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם	12 "Amigo, le dijo, ¿cómo has entrado aquí sin el traje de fiesta?". El otro permaneció en silencio.
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	13 Entonces el rey dijo a los guardias: "Atenlo de pies y manos, y arrójenlo afuera, a las tinieblas. Allí habrá llanto y rechinar de dientes".
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	14 Porque muchos son llamados, pero pocos son elegidos».
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר	15 Los fariseos se reunieron entonces para sorprender a Jesús en alguna de sus afirmaciones.
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם	16 Y le enviaron a varios discípulos con unos herodianos, para decirle: «Maestro, sabemos que eres sincero y que enseñas con toda fidelidad el camino de Dios, sin tener en cuenta la condición de las personas, porque tú no te fijas en la categoría de nadie.
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	17 Dinos qué te parece: ¿Está permitido pagar el impuesto al César o no?».
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני	18 Pero Jesús, conociendo su malicia, les dijo: «Hipócritas, ¿por qué me tienden una trampa?
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר	19 Muéstrenme la moneda con que pagan el impuesto». Ellos le presentaron un denario.
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו	20 Y él les preguntó: «¿De quién es esta figura y esta inscripción?».
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	21 Le respondieron: «Del César». Jesús les dijo: «Den al César lo que es del César, y a Dios, lo que es de Dios».
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם	22 Al oír esto, quedaron admirados y, dejando a Jesús, se fueron.
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר	23 Aquel mismo día se le acercaron unos saduceos, que son los que niegan la resurrección, y le propusieron este caso:
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו	24 «Maestro, Moisés dijo: "Si alguien muere sin tener hijos, que su hermano, para darle descendencia, se case con la viuda".
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו	25 Ahora bien, había entre nosotros siete hermanos. El primero se casó y como murió sin tener hijos, dejó su esposa al hermano.
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה	26 Lo mismo ocurrió con el segundo, después con el tercero, y así sucesivamente hasta el séptimo.
27 ואחרי כלם מתה גם האשה	27 Finalmente, murió la mujer.
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה	28 Respóndenos: cuando resuciten los muertos, ¿de cuál de los siete será esposa, ya que lo fue de todos?».
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים	29 Jesús les dijo: «Están equivocados, porque desconocen las Escrituras y el poder de Dios.
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו	30 En la resurrección ni los hombres ni las mujeres se casarán, sino que todos serán como ángeles en el cielo.
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר	31 Y con respecto a la resurrección de los muertos, ¿no han leído la palabra de Dios, que dice:
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים	32 "Yo soy el Dios de Abraham, el Dios de Isaac y el Dios de Jacob"? ¡El no es un Dios de muertos, sino de vivientes!».
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו	33 La multitud, que había oído esto, quedó asombrada de su enseñanza.
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו	34 Cuando los fariseos se enteraron de que Jesús había hecho callar a los saduceos, se reunieron en ese lugar,
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר	35 y uno de ellos, que era doctor de la Ley, le preguntó para ponerlo a prueba:
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה	36 «Maestro, ¿cuál es el mandamiento más grande de la Ley?».
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך	37 Jesús le respondió: «Amarás al Señor, tu Dios, con todo tu corazón, con toda tu alma y con todo tu espíritu.
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה	38 Este es el más grande y el primer mandamiento.
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך	39 El segundo es semejante al primero: Amarás a tu prójimo como a ti mismo.
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים	40 De estos dos mandamientos dependen toda la Ley y los Profetas».
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר	41 Mientras los fariseos estaban reunidos, Jesús les hizo esta pregunta:
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד	42 «¿Qué piensan acerca del Mesías? ¿De quién es hijo?». Ellos le respondieron: «De David».
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו	43 Jesús les dijo: «¿Por qué entonces, David, movido por el Espíritu, lo llama "Señor", cuando dice:
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך	44 "Dijo el Señor a mi Señor: Siéntate a mi derecha, hasta que ponga a tus enemigos debajo de tus pies"?
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו	45 Si David lo llama "Señor", ¿cómo puede ser hijo suyo?».
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו	46 Ninguno fue capaz de responderle una sola palabra, y desde aquel día nadie se atrevió a hacerle más preguntas.