Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 22

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר	1 Jésus reprit la parole pour les enseigner en paraboles:
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו	2 "Apprenez quelque chose du Royaume des Cieux. “Un roi a préparé les noces de son fils.
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא	3 Mais lorsqu’il envoie ses serviteurs pour appeler les invités aux noces, ils ne veulent pas venir.
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה	4 De nouveau il envoie d’autres serviteurs pour dire aux invités: ‘J’ai maintenant mon banquet tout préparé. Mes taureaux et mes animaux à l’engrais sont déjà tués, tout est prêt; venez aux noces!’
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו	5 “Mais les invités s’en moquent et s’en vont, l’un à son champ, l’autre à son commerce.
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום	6 D’autres se saisissent des serviteurs, leur font violence et les tuent.
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש	7 “Alors le roi se met en colère: il envoie ses troupes pour massacrer les meurtriers et mettre le feu à leur ville.
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה	8 Puis il dit à ses serviteurs: ‘Les noces sont toujours là, mais les invités n’en étaient pas dignes.
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה	9 Allez donc aux sorties de la ville et invitez aux noces tous ceux que vous trouverez.’
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים	10 “Les serviteurs sortent et ramassent sur les chemins tous ceux qu’ils trouvent, bons ou mauvais: la salle du festin se remplit de convives.
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה	11 “Alors le roi entre pour voir de près ceux qui sont à table et il trouve là un homme qui n’a pas mis le vêtement des noces.
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם	12 Il lui dit: ‘Mon ami, comment es-tu entré ici sans avoir le vêtement des noces?’ Et l’autre ne répond rien.
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	13 Alors le roi dit à ceux qui l’accompagnent: ‘Liez-lui les mains et les pieds et jetez-le dehors, dans les ténèbres; là il y aura pleurs et grincements de dents.’
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	14 “Sachez-le: beaucoup sont invités et peu sont élus.”
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר	15 Les Pharisiens se déplacèrent pour voir ensemble comment prendre Jésus au piège dans ses propres paroles.
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם	16 Ils lui envoyèrent donc leurs disciples en même temps que des Hérodiens, et ces gens lui dirent: "Maître, nous savons que tu es droit et que tu enseignes les chemins de Dieu selon la vérité, sans te laisser influencer par personne; car tu ne cherches pas à te faire bien voir.
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	17 Dis-nous donc ton avis: est-il permis de payer l’impôt à César ou non?”
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני	18 Jésus a déjà vu leurs mauvaises intentions; il leur répond: "Hypocrites, pourquoi essayez-vous de m’avoir?
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר	19 Faites-moi voir la monnaie qu’on donne pour l’impôt.” Et ils lui présentent un denier.
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו	20 Jésus leur dit: "Cette tête, et ce nom qu’on a gravé, de qui sont-ils?”
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	21 Ils répondent: "De César!” Alors Jésus leur dit: "Rendez à César ce qui est de César, et à Dieu ce qui est de Dieu.”
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם	22 En entendant cela, ils étaient très surpris. Ils laissèrent Jésus et s’en allèrent.
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר	23 Un certain jour, des Saducéens vinrent trouver Jésus. Selon eux il n’y a pas de résurrection. Aussi l’interrogèrent-ils de la façon suivante:
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו	24 "Maître, Moïse a dit: Si un homme meurt sans enfants, son frère prendra la veuve et donnera ainsi des héritiers au défunt.
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו	25 Or il y avait chez nous sept frères; le premier s’est marié et il est mort. Comme il n’avait pas d’héritier, il a laissé sa femme à son frère.
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה	26 La même chose s’est passée pour le deuxième: il l’a laissée au troisième, et ainsi de suite pour les sept.
27 ואחרי כלם מתה גם האשה	27 La femme est morte la dernière.
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה	28 Dans le cas d’une résurrection, lequel des sept aura la femme? Car tous l’ont eue pareillement.”
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים	29 Jésus répondit: "Vous êtes dans l’erreur, vous ne connaissez pas les Écritures et pas davantage la puissance de Dieu.
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו	30 À la résurrection on ne prend plus de femme ou de mari: tous sont comme des anges de Dieu dans le ciel.
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר	31 Quant à savoir s’il y a une résurrection, n’avez-vous pas lu ce que Dieu vous a dit:
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים	32 Je suis le Dieu d’Abraham, le Dieu d’Isaac et le Dieu de Jacob? Il n’est pas un Dieu des morts, mais des vivants!”
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו	33 Une foule de gens écoutaient Jésus et ils étaient frappés de son enseignement.
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו	34 Quand les Pharisiens apprirent que Jésus avait fermé la bouche aux Saducéens, ils vinrent en groupe,
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר	35 et l’un d’eux voulut mettre Jésus à l’épreuve avec cette question:
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה	36 "Maître, quel est le grand commandement de la Loi?”
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך	37 Jésus lui dit: "Tu aimeras le Seigneur ton Dieu de tout ton cœur, de toute ton âme et de tout ton esprit.
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה	38 Voilà le grand, le premier commandement.
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך	39 Il y en a un deuxième tout à fait pareil: Tu aimeras ton prochain comme toi-même.
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים	40 Toute la Loi et les Prophètes tournent autour de ces deux commandements.”
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר	41 Profitant de ce que les Pharisiens étaient là réunis, Jésus leur posa cette question:
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד	42 "Parlez-moi du Messie: à votre avis, de qui est-il fils?” Ils lui répondirent: "De David!”
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו	43 Jésus leur dit: "Mais pourtant David lui donne le titre de Seigneur dans un texte inspiré. Il dit:
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך	44 Le Seigneur a dit à mon Seigneur: Siège à ma droite et vois comment je fais de tes ennemis ton marchepied.
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו	45 Si David lui donne le titre de Seigneur, comment peut-il être son fils?”
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו	46 Et personne ne put lui répondre quoi que ce soit. Aussi, à partir de ce moment-là, personne n’osa plus lui poser ce genre de questions.