Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 22

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר	1 Et Jésus se remit à leur parler en paraboles:
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו	2 "Il en va du Royaume des Cieux comme d'un roi qui fit un festin de noces pour son fils.
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא	3 Il envoya ses serviteurs convier les invités aux noces, mais eux ne voulaient pas venir.
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה	4 De nouveau il envoya d'autres serviteurs avec ces mots: "Dites aux invités: Voici, j'ai apprêtémon banquet, mes taureaux et mes bêtes grasses ont été égorgés, tout est prêt, venez aux noces.
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו	5 Mais eux, n'en ayant cure, s'en allèrent, qui à son champ, qui à son commerce;
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום	6 et les autres, s'emparant des serviteurs, les maltraitèrent et les tuèrent.
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש	7 Le roi fut pris de colère et envoya ses troupes qui firent périr ces meurtriers et incendièrent leurville.
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה	8 Alors il dit à ses serviteurs: La noce est prête, mais les invités n'en étaient pas dignes.
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה	9 Allez donc aux départs des chemins, et conviez aux noces tous ceux que vous pourrez trouver.
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים	10 Ces serviteurs s'en allèrent par les chemins, ramassèrent tous ceux qu'ils trouvèrent, les mauvaiscomme les bons, et la salle de noces fut remplie de convives.
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה	11 "Le roi entra alors pour examiner les convives, et il aperçut là un homme qui ne portait pas latenue de noces.
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם	12 Mon ami, lui dit-il, comment es-tu entré ici sans avoir une tenue de noces? L'autre resta muet.
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	13 Alors le roi dit aux valets: Jetez-le, pieds et poings liés, dehors, dans les ténèbres: là seront lespleurs et les grincements de dents.
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	14 Car beaucoup sont appelés, mais peu sont élus.
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר	15 Alors les Pharisiens allèrent se concerter en vue de le surprendre en parole;
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם	16 et ils lui envoient leurs disciples, accompagnés des Hérodiens, pour lui dire: "Maître, noussavons que tu es véridique et que tu enseignes la voie de Dieu en vérité sans te préoccuper de qui que ce soit, cartu ne regardes pas au rang des personnes.
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	17 Dis-nous donc ton avis: Est-il permis ou non de payer l'impôt à César?"
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני	18 Mais Jésus, connaissant leur perversité, riposta: "Hypocrites! pourquoi me tendez-vous unpiège?
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר	19 Faites-moi voir l'argent de l'impôt." Ils lui présentèrent un denier
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו	20 et il leur dit: "De qui est l'effigie que voici? Et l'inscription?" Ils disent:
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	21 "De César." Alors il leur dit: "Rendez donc à César ce qui est à César, et à Dieu ce qui est àDieu."
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם	22 A ces mots ils furent tout surpris et, le laissant, ils s'en allèrent.
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר	23 Ce jour-là, des Sadducéens, gens qui disent qu'il n'y a pas de résurrection, s'approchèrent de luiet l'interrogèrent en disant:
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו	24 "Maître, Moïse a dit: Si quelqu'un meurt sans avoir d'enfants, son frère épousera la femme, sabelle-soeur, et suscitera une postérité à son frère.
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו	25 Or il y avait chez nous sept frères. Le premier se maria, puis mourut sans postérité, laissant safemme à son frère.
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה	26 Pareillement le deuxième, puis le troisième, jusqu'au septième.
27 ואחרי כלם מתה גם האשה	27 Finalement, après eux tous, la femme mourut.
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה	28 A la résurrection, duquel des sept sera-t-elle donc la femme? Car tous l'auront eue."
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים	29 Jésus leur répondit: "Vous êtes dans l'erreur, en ne connaissant ni les Ecritures ni la puissance deDieu.
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו	30 A la résurrection, en effet, on ne prend ni femme ni mari, mais on est comme des anges dans leciel.
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר	31 Quant à ce qui est de la résurrection des morts, n'avez-vous pas lu l'oracle dans lequel Dieu vousdit:
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים	32 Je suis le Dieu d'Abraham, le Dieu d'Isaac et le Dieu de Jacob? Ce n'est pas de morts mais devivants qu'il est le Dieu!"
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו	33 Et les foules, qui avaient entendu, étaient frappées de son enseignement.
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו	34 Apprenant qu'il avait fermé la bouche aux Sadducéens, les Pharisiens se réunirent en groupe,
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר	35 et l'un d'eux lui demanda pour l'embarrasser:
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה	36 "Maître, quel est le plus grand commandement de la Loi?"
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך	37 Jésus lui dit: "Tu aimeras le Seigneur ton Dieu de tout ton coeur, de toute ton âme et de tout tonesprit:
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה	38 voilà le plus grand et le premier commandement.
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך	39 Le second lui est semblable: Tu aimeras ton prochain comme toi-même.
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים	40 A ces deux commandements se rattache toute la Loi, ainsi que les Prophètes."
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר	41 Comme les Pharisiens se trouvaient réunis, Jésus leur posa cette question:
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד	42 "Quelle est votre opinion au sujet du Christ? De qui est-il fils?" Ils lui disent: "De David" --
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו	43 "Comment donc, dit-il, David parlant sous l'inspiration l'appelle-t-il Seigneur quand il dit:
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך	44 Le Seigneur a dit à mon Seigneur: Siège à ma droite, jusqu'à ce que j'aie mis tes ennemisdessous tes pieds?
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו	45 Si donc David l'appelle Seigneur, comment est-il son fils?"
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו	46 Nul ne fut capable de lui répondre un mot. Et à partir de ce jour personne n'osa plus l'interroger.