Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 11

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ויען צפר הנעמתי ויאמר	1 Then Sophar the Naamathite answered, and said:
2 הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק	2 Shall not he that speaketh much, hear also? or shall a man full of talk be justified?
3 בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם	3 Shall men hold their peace to thee only? and when thou hast mocked others, shall no man confute thee?
4 ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך	4 For thou hast said: My word is pure, and I am clean in thy sight.
5 ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך	5 And I wish that God would speak with thee, and would open his lips to thee,
6 ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך	6 That he might shew thee the secrets of wisdom, and that his law is manifold, and thou mightest understand that he exacteth much less of thee, than thy iniquity deserveth.
7 החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא	7 Peradventure thou wilt comprehend the steps of God, and wilt find out the Almighty perfectly?
8 גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע	8 He is higher than heaven, and what wilt thou do ? he is deeper than hell, and how wilt thou know?
9 ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים	9 The measure of him is longer than the earth, and broader than the sea.
10 אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו	10 If he shall overturn all things, or shall press them together, who shall contradict him?
11 כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן	11 For he knoweth the vanity of men, and when he seeth iniquity, doth he not consider it?
12 ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד	12 A vain man is lifted up into pride, and thinketh himself born free like a wild ass's colt.
13 אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך	13 Rut thou hast hardened thy heart, and hast spread thy hands to him.
14 אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה	14 If thou wilt put away from thee the iniquity that is in thy hand, and lot not injustice remain in thy tabernacle:
15 כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא	15 Then mayst thou lift up thy face without spot, and thou shalt be steadfast, and shalt not fear.
16 כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר	16 Thou shalt also forget misery, and remember it only as waters that are passed away.
17 ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה	17 And brightness like that of the noonday, shall arise to thee at evening: and when thou shalt think thyself consumed, thou shalt rise as the day star.
18 ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב	18 And thou shalt have confidence, hope being set before thee, and being buried thou shalt sleep secure.
19 ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים	19 Thou shalt rest, and there shall be none to make thee afraid: and many shall entreat thy face.
20 ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש	20 But the eyes of the wicked shall decay, and the way to escape shall fail them, and their hope the abomination of the soul.