Zaharija 7

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14
Versetti esaminati

Torna indietro

Hrvatska Biblija Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Četvrte godine kralja Darija, četvrtoga dana devetoga mjeseca, kisleva, dođe riječ Jahvina Zahariji.1 אוֹ הֲלֹא יְדַעְתֶּם אֶחָי וּלְיֹדְעֵי הַתּוֹרָה אָנֹכִי מְדַבֵּר כִּי הַתּוֹרָה תִּשְׁלֹט עַל־הָאָדָם כָּל־יְמֵי חַיָּיו
2 Betel je, naime, poslao Sar-Esera i Regem-Meleka s njihovim ljudima da mole lice Jahvino2 כִּי אִשָּׁה בְעֻלַת־בַּעַל קְשׁוּרָה הִיא בְּאִישָׁהּ כְּפִי הַתּוֹרָה בְּחַיָּיו וּבְמוֹת הַבַּעַל פְּטוּרָה הִיא מִתּוֹרַת בַּעְלָהּ
3 i da pitaju svećenike u domu Jahve nad vojskama i proroke: »Hoćemo li plakati petoga mjeseca i postiti, kao što činimo već tolike godine?«3 וְהִנֵּה אִם־תִּהְיֶה לְאִישׁ אַחֵר בְּחַיֵּי בַעְלָהּ נֹאֶפֶת יִקָּרֵא לָהּ אֲבָל אַחֲרֵי מוֹת בַּעְלָהּ פְּטוּרָה הִיא מִן־הַתּוֹרָה וְאֵינֶנָּה נֹאֶפֶת בִּהְיוֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר
4 Tada mi dođe riječ Jahve nad vojskama: »Reci svemu puku zemlje i svećenicima:4 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה צְבָאֹות אֵלַי לֵאמֹר
5 ‘Kad postite i naričete petoga i sedmoga mjeseca već sedamdeset godina, zar meni postite?5 כִּי בְּעֵת הֱיוֹתֵנוּ בַבָּשָׂר תְּשׁוּקוֹת הַחֵטְא אֲשֶׁר הִתְעוֹרְרוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הָיוּ פֹעֲלוֹת בְּאֵבָרֵינוּ לַעֲשׂוֹת פְּרִי לַמָּוֶת
6 A kad jedete i pijete, zar sebi ne jedete i pijete?6 אֲבָל עַתָּה נִפְטַרְנוּ מִן־הַתּוֹרָה כִּי מַתְנוּ לַאֲשֶׁר הָיִינוּ אֲסוּרִים בּוֹ לְמַעַן נַעֲבֹד מֵעַתָּה לְפִי הִתְחַדְּשׁוּת הָרוּחַ וְלֹא לְפִי־ישֶׁן הַכְּתָב
7 Nisu li to propisi koje je Jahve objavio preko negdašnjih proroka kada Jeruzalem bijaše naseljen i miran kao i gradovi oko njega i kada bijaše napučen Negeb i Šefela?’«7 הֲלוֹא אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרָא יְהֹוָה בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִֽאשֹׁנִים בִּהְיוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם יֹשֶׁבֶת וּשְׁלֵוָה וְעָרֶיהָ סְבִיבֹתֶיהָ וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה יֹשֵֽׁב׃
8 Riječ Jahvina dođe Zahariji:8 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־זְכַרְיָה לֵאמֹר
9 »Ovako govori Jahve nad vojskama: ‘Sudite istinito i budite dobrostivi i milosrdni jedni drugima.9 כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ וְחֶסֶד וְרַֽחֲמִים עֲשׂוּ אִישׁ אֶת־אָחִֽיו׃
10 Ne tlačite udovu ni sirotu, ni došljaka ni uboga, i ne snujte u srcu pakosti jedan prema drugom.’10 וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם גֵּר וְעָנִי אַֽל־תַּעֲשֹׁקוּ וְרָעַת אִישׁ אָחִיו אַֽל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶֽם׃
11 Ali oni ne htjedoše poslušati, već prkosno okrenuše leđa; zatisnuše uši da ne bi čuli;11 וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת וְאׇזְנֵיהֶם הִכְבִּידוּ מִשְּׁמֽוֹעַ׃
12 otvrdnuše srcem kao kremen, da ne bi čuli Zakon i riječi koje im je slao Jahve nad vojskama, svojim duhom, preko drevnih proroka. I Jahve nad vojskama silno se tad razgnjevi.12 וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר מִשְּׁמוֹעַ אֶת־הַתּוֹרָה וְאֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח יְהֹוָה צְבָאוֹת בְּרוּחוֹ בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִֽאשֹׁנִים וַֽיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל מֵאֵת יְהֹוָה צְבָאֽוֹת׃
13 I zato, kao što je on zvao a oni ga ne slušaše, tako su sad oni zvali a ja ih nisam slušao« – riječ je Jahve nad vojskama.13 וַיְהִי כַאֲשֶׁר־קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ כֵּן יִקְרְאוּ וְלֹא אֶשְׁמָע אָמַר יְהֹוָה צְבָאֽוֹת׃
14 »I razmeo sam ih među sve narode kojih ne poznavahu, a zemlja iza njih bî opustošena, te nitko nije njome prolazio niti se vraćao. Tako su zemlju blagostanja obratili u pustoš!«14 וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּם וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה אַחֲרֵיהֶם מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב וַיָּשִׂימוּ אֶרֶץ־חֶמְדָּה לְשַׁמָּה׃ פ
15 כִּי אֶת־אֲשֶׁר אֲנִי פֹעֵל לֹא יָדַעְתִּי כִּי אֵינֶנִּי עֹשֶׂה אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי רֹצֶה בּוֹ כִּי אִם־אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי אֹתוֹ אֲנִי עֹשֶׂה
16 וּבַעֲשׂוֹתִי אֵת אֲשֶׁר לֹא־רָצִיתִי בוֹ הִנְנִי מוֹדֶה בָזֹאת כִּי הַתּוֹרָה טוֹבָה הִיא
17 וְעַתָּה לֹא־אָנֹכִי עוֹד הַפֹּעֵל אֹתוֹ כִּי אִם־הַחֵטְא הַיּשֵׁב בִּי
18 כִּי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר־בִּי בִּבְשָׂרִי לֹא יֵשֵׁב טוֹב הֵן הָרָצוֹן יֵשׁ עִמָּדִי אֲבָל עֲשׂוֹת הַטּוֹב לֹא מָצָאתִי
19 כִּי אֵינֶנִּי עֹשֶׂה הַטּוֹב אֲשֶׁר־אֲנִי רֹצֶה בּוֹ כִּי אִם־הָרַע אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רֹצֶה בּוֹ אוֹתוֹ אֲנִי עֹשֶׂה
20 וְאִם אֶת־אֲשֶׁר לֹא־רָצִיתִי בוֹ אֲנִי עֹשֶׂה לֹא־עוֹד אָנֹכִי הַפֹּעֵל כִּי הַחֵטְא הַיּשֵׁב בְּקִרְבִּי
21 וּבְכֵן מֹצֵא־אֲנִי בִי זֶה הַחֹק אָנֹכִי רֹצֶה לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְדָבַק־בִּי הָרָע
22 כִּי לְפִי הָאָדָם הַפְּנִימִי חָפַצְתִּי בְּתוֹרַת אֱלֹהִים
23 אַךְ רֹאֶה־אֲנִי בְאֵבָרַי חֹק אַחֵר הַלֹּחֵם לְחָק־שִׂכְלִי וְיוֹלִיכֵנִי שְׁבִי לְתוֹרַת הַחֵטְא אֲשֶׁר בְּאֵבָרָי
24 אוֹי־לִי הָאָדָם הָאֻמְלָל מִי יַצִּילֵנִי מִגּוּף הַמָּוֶת הַזֶּה
25 אוֹדֶה לֵאלֹהִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ לָכֵן בְּשִׂכְלִי הִנְנִי עֶבֶד לְתוֹרַת הָאֱלֹהִים וּבִבְשָׂרִי אֲנִי עֶבֶד לְתוֹרַת הַחֵטְא