| 1 אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם | 1 Mes frères et mes pères, écoutez ce que j'ai à vous dire maintenant pour ma défense. |
| 2 ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר | 2 Quand ils entendirent qu'il leur parlait en langue hébraïque, ils firent encore plus de silence. |
| 3 ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום | 3 Et il dit : Je suis Juif, né à Tarse en Cilicie ; mais j'ai été élevé dans cette ville-ci, instruit aux pieds de Gamaliel dans la connaissance de la loi de nos pères, zélé pour cette loi, comme vous l'êtes tous aujourd'hui. |
| 4 וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים | 4 J'ai persécuté cette secte jusqu'à la mort, enchaînant et mettant en prison hommes et femmes, |
| 5 כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו | 5 ainsi que le grand (prince des) prêtre et tous les anciens m'en rendent témoignage ; ayant (même) reçu d'eux des lettres pour les frères, j'allais à Damas pour amener prisonniers à Jérusalem ceux qui étaient là, afin qu'ils fussent punis. |
| 6 ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים | 6 Mais il arriva, tandis que j'étais en chemin et que j'approchais de Damas au milieu du jour, que tout à coup une lumière abondante, qui venait du ciel, brilla autour de moi ; |
| 7 ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני | 7 et tombant à terre, j'entendis une voix qui me disait : Saul, Saul, pourquoi me persécutes-tu ? |
| 8 ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו | 8 Je répondis : Qui êtes-vous, Seigneur ? Il me dit : Je suis Jésus de Nazareth, que tu persécutes. |
| 9 והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו | 9 Ceux qui étaient avec moi virent bien la lumière, mais ils n'entendirent pas la voix de celui qui me parlait. |
| 10 ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות | 10 Alors je dis : Que ferai-je, Seigneur ? Et le Seigneur me dit : Lève-toi, et va à Damas ; et là on te dira tout ce que tu dois faire. |
| 11 ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק | 11 Et comme je ne voyais point, à cause du grand éclat de cette lumière, mes compagnons me prirent par la main, et me menèrent à Damas. |
| 12 ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם | 12 Or un certain Ananie, homme selon la loi, à qui tous les Juifs demeurant à Damas rendaient témoignage, |
| 13 ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו | 13 vint me trouver, et s'approchant, me dit : Saul, mon frère, regarde. Et au même instant je le vis. |
| 14 ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו | 14 Alors il dit : Le Dieu de nos pères t'a prédestiné pour connaître sa volonté, pour voir le Juste et pour entendre les paroles de sa bouche ; |
| 15 כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת | 15 car tu seras son témoin devant les hommes, témoin de ce que tu as vu et entendu. |
| 16 ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו | 16 Et maintenant que tardes-tu ? Lève-toi, et reçois le baptême, et lave tes péchés en invoquant son nom. |
| 17 ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה | 17 Or il arriva qu'étant revenu à Jérusalem et priant dans le temple, j'eus un ravissement d'esprit, |
| 18 וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי | 18 et je le vis qui me disait : Hâte-toi, et sors promptement de Jérusalem ; car ils ne recevront pas le témoignage que tu rendras de moi. |
| 19 ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך | 19 Et je dis : Seigneur, ils savent eux-mêmes que je faisais enfermer en prison et fouetter dans les synagogues ceux qui croyaient en vous ; |
| 20 ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו | 20 et que, lorsqu'on répandait le sang d'Etienne, votre témoin, j'étais présent et j'y consentais, et je gardais les vêtements de ceux qui le tuaient. |
| 21 ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך | 21 Il me dit : Va, car je t'enverrai au (bien) loin chez les nations. |
| 22 וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה | 22 Ils l'avaient écouté jusqu'à ce mot ; mais alors ils élevèrent leurs voix, disant : Ote de la terre un pareil homme, car il n'est pas digne de vivre. |
| 23 ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה | 23 Comme ils vociféraient, et jetaient leurs vêtements, et lançaient la poussière en l'air, |
| 24 ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו | 24 le tribun ordonna de le conduire dans la forteresse (le camp), et de le battre de verges, et de le torturer, afin de savoir pour quel motif ils criaient ainsi contre lui. |
| 25 ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט | 25 Quand on l'eut lié avec des courroies, Paul dit au centurion qui était présent : Vous est-il permis de flageller un citoyen romain, qui n'a pas même été condamné ? |
| 26 וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא | 26 Ayant entendu cela, le centurion s'approcha du tribun, et lui dit : Que vas-tu faire ? car cet homme est citoyen romain. |
| 27 ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן | 27 Le tribun s'approchant lui demanda : Dis-moi si tu es (, es-tu) citoyen romain ? Et il dit : Oui. |
| 28 ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה | 28 Le tribun reprit : Moi, c'est avec beaucoup d'argent que j'ai acquis ce droit de cité. Et Paul dit : Et moi, je l'ai par ma naissance. |
| 29 אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו | 29 Aussitôt donc ceux qui devaient le torturer se retirèrent ; le tribun même eut peur, lorsqu'il eut appris que Paul était citoyen romain, et qu'il l'avait fait lier. |
| 30 וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם | 30 Le jour suivant, voulant savoir plus exactement de quoi il était accusé par les Juifs, il lui fit ôter ses liens ; puis ayant ordonné que les prêtres et tout le Conseil s'assemblassent, et amenant Paul, il le plaça au milieu d'eux. |
