| 1 הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה | 1 El Señor hiende la tierra y la deja devastada, | cambia su aspecto y dispersa a sus habitantes. |
| 2 והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו | 2 Le ocurrirá a la gente lo que al sacerdote, | al siervo lo que a su señor, | a la sierva como a su dueña, | al comprador como al vendedor, | al prestatario como al prestamista, | al acreedor como al deudor. |
| 3 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה | 3 La tierra quedará devastada por completo, | saqueada del todo, | porque el Señor ha pronunciado esta palabra. |
| 4 אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ | 4 La tierra está de luto y se marchita, | languidece y se marchita el orbe, | languidecen los cielos y la tierra. |
| 5 והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם | 5 La tierra ha sido profanada por sus habitantes, | que han transgredido la ley, | han quebrantado los preceptos, | han violado el pacto eterno. |
| 6 על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער | 6 Por eso, la maldición devora la tierra, | sus habitantes se han hecho culpables; | por eso se consumen los habitantes de la tierra | y quedan hombres contados. |
| 7 אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב | 7 Está de luto el mosto, languidece la vid, | suspiran los de corazón alegre. |
| 8 שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור | 8 Cesa el alborozo de los panderos, | se acaba el bullicio de los que se divierten, | cesa el alborozo de las cítaras. |
| 9 בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו | 9 Ya no beben el vino entre canciones, | el licor sabe amargo a quien lo bebe. |
| 10 נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא | 10 La ciudad desolada yace en ruinas: | las casas están cerradas, nadie tiene acceso. |
| 11 צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ | 11 Griterío en las calles por la falta de vino, | ha desaparecido la alegría, | han desterrado el alborozo del país. |
| 12 נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער | 12 Solo queda desolación en la ciudad, | y la puerta, destrozada y en ruinas. |
| 13 כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר | 13 Sucederá en medio del país | y entre los pueblos | como en el vareo de los olivos | o en la rebusca después de la vendimia. |
| 14 המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים | 14 Ellos levantan la voz, con cantos de alegría, | proclaman la majestad del Señor desde Occidente, |
| 15 על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל | 15 glorifican al Señor desde el Oriente, | en las islas del mar, el nombre del Señor, Dios de Israel. |
| 16 מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו | 16 Desde el confín de la tierra oímos cánticos: | «Gloria al justo». Pero yo digo: «¡Estoy perdido, estoy perdido, ay de mí! | Los traidores traicionan, | los traidores traman traiciones. |
| 17 פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ | 17 Terror, foso y trampa contra ti, | habitante del país: |
| 18 והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ | 18 el que huya del grito de terror | caerá en el foso; | el que trepe desde el fondo del foso | quedará atrapado en la trampa. | Se abren las compuertas del cielo | y vacilan los cimientos de la tierra». |
| 19 רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ | 19 Se tambalea la tierra con violencia | tiembla la tierra con estruendo, | se agita la tierra con estrépito. |
| 20 נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום | 20 Se tambalea la tierra como un ebrio, | se agita como una choza. | Pesa sobre ella su pecado, | se desplomará y no se alzará más. |
| 21 והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה | 21 Aquel día, pedirá cuentas el Señor | a los ejércitos del cielo en el cielo, | y a los reyes de la tierra en la tierra. |
| 22 ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו | 22 Serán reunidos como prisioneros en la mazmorra, | encerrados en la prisión. | Pasados muchos días, serán llevados a juicio. |
| 23 וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד | 23 Se sonrojará la luna, | se avergonzará el sol, | cuando reine el Señor del universo | en la montaña de Sión y en Jerusalén, | y esté la gloria en presencia de sus ancianos. |
