| 1 הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה | 1 ܗܐ ܡܪܝܐ ܡܚܒܠ ܐܪܥܐ ܘܡܬܪܥ ܠܗ̇ ܘܣܚ̇ܦ ܐ̈ܦܝܗ̇ ܘܡܒܕܪ ܥܡܘܪ̈ܝܗ̇ |
| 2 והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו | 2 ܘܢܗܘܐ ܥܡܐ ܐܝܟ ܟܗܢܐ ܘܥܒܕܐ ܐܝܟ ܡܪܗ ܘܐܡܬܐ ܐܝܟ ܡܪܬܗ̇ ܩܢܝܐ ܐܝܟ ܡܙܒܢܢܐ ܘܝܙܘܦܐ ܐܝܟ ܡܘܙܦܢܐ ܐܝܟ ܡܪܐ ܚܘܒܬܗ ܕܚܝܒ ܠܗ |
| 3 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה | 3 ܡܬܚܒܠܘ ܬܬܚܒܠ ܐܪܥܐ ܘܡܬܒܙܙܘ ܬܬܒܙܙ ܡܛܠ ܕܡܪܝܐ ܡܠܠ ܦܬܓܡܐ ܗܢܐ |
| 4 אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ | 4 ܐܠܬ ܘܝܬܒܬ ܒܐܒܠܐ ܐܪܥܐ ܐܠܬ ܘܝܬܒܬ ܘܐܬܐܒܠܬ ܬܒܝܠ ܐܠܐ ܪܘܡܗ̇ ܕܐܪܥܐ |
| 5 והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם | 5 ܘܐܪܥܐ ܐܬܕܡܝܬ ܠܥܡܘܪ̈ܝܗ̇ ܡܛܠ ܕܥܒܪܘ ܢܡܘܣܐ ܘܚܠܦܘ ܦܘܩܕܢܐ ܘܒܛܠܘ ܩܝܡܐ ܕܥܠܡ |
| 6 על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער | 6 ܡܛܠ ܗܠܝܢ ܬܬܒ ܒܐܒܠܐ ܐܪܥܐ ܘܢܬܚܝܒܘܢ ܟܠܗܘܢ ܥܡܘܪ̈ܝܗ̇ ܡܛܠ ܗܢܐ ܢܬܚܪܒܘܢ ܟܠܗܘܢ ܥܡܘܪ̈ܝܗ̇ ܕܐܪܥܐ ܘܢܫܬܚܪܘܢ ܐܢܫܐ ܩܠܝܠ |
| 7 אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב | 7 ܝܬܒ ܒܐܒܠܐ ܥܒܘܪܐ ܘܐ̈ܠܝ ܓܘܦܢ̈ܐ ܘܐܬܬܢܚܘ ܟܠ ܚ̈ܕܝܝ ܠܒܐ |
| 8 שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור | 8 ܒܛܠܬ ܚܕܘܬܐ ܘ̈ܦܠܓܐ ܘܫܠܝ ܩܠܐ ܕܕܝܨܐ ܒܛܠܬ ܚܕܘܬܐ ܘܟܢܪ̈ܐ |
| 9 בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו | 9 ܒܙܡܪܐ ܠܐ ܢܫܬܘܢ ܚܡܪܐ ܢܡܪ ܫܟܪܐ ܠܫܬܝ̈ܘܗܝ |
| 10 נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא | 10 ܐܬܒܙܬ ܩܪܝܬܐ ܘܐܬܬܚܕܘ ܟܠ ܒܝܬ ܡ̈ܕܢܐ |
| 11 צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ | 11 ܝܠܠܬܐ ܥܠ ܚܡܪܐ ܒܫ̈ܘܩܐ ܒܛܠܬ ܟܠܗ̇ ܚܕܘܬܐ ܘܥܒܪ ܕܝܨܗ̇ ܕܐܪܥܐ |
| 12 נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער | 12 ܘܐܫܬܚܪ ܒܩܪܝܬܐ ܚܒܠܐ ܘܕܘܘܢܐ ܢܦܣܩ ܬܪ̈ܥܝܗ̇ |
| 13 כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר | 13 ܗܟܢܐ ܢܗܘܐ ܒܓܘܗ̇ ܕܐܪܥܐ ܒܝܢܬ ܥܡ̈ܡܐ ܐܝܟ ܚܒܛܐ ܕܙܝܬܐ ܘܐܝܟ ܒܘܥܪܐ ܡܐ ܕܓܡܪ ܩܛܦܐ |
| 14 המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים | 14 ܗܢܘܢ ܢܪܝܡܘܢ ܩܠܗܘܢ ܘܢܫܒܚܘܢ ܒܓܐܝܘܬܗ ܕܡܪܝܐ ܘܢܨܗܠܘܢ ܡܢ ܝܡܐ |
| 15 על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל | 15 ܡܛܠ ܗܢܐ ܒܬܫܒܘܚܬܐ ܫܒܚܘ ܠܡܪܝܐ ܘܒܓܙܪ̈ܬܐ ܕܝܡܐ ܫܡܗ ܕܡܪܝܐ ܐܠܗܐ ܕܐܝܣܪܝܠ |
| 16 מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו | 16 ܡܢ ܟܢ̈ܦܝܗ̇ ܕܐܪܥܐ ܙܡܝܪܬܐ ܫܡܥܢ ܚܝܠܐ ܕܙܕܝܩܐ ܕܐܡ̇ܪ ܪܐܙ ܠܝ ܪܐܙ ܠܝ ܐܘܝ ܠܝ ܥ̇ܘ̈ܠܐ ܐܥܠܝܘ ܥ̇ܘ̈ܠܐ ܥܘ̣ܠܐ ܐܥܠܝܘ |
| 17 פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ | 17 ܕܚܠܬܐ ܘܓܘܡܨܐ ܘܦܚܐ ܥܠܝܟ̈ ܥܡܘܪܐ̈ ܕܐܪܥܐ |
| 18 והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ | 18 ܘܡ̇ܢ ܕܢܥܪܘܩ ܡܢ ܩܠܐ ܕܕܚܠܬܐ ܢܦܠ ܒܓܘܡܨܐ ܘܡ̇ܢ ܕܢܣܩ ܡܢ ܓܘ ܓܘܡܨܐ ܢܬܬܚܕ ܒܦܚܐ ܡܛܠ ܕܡܣ̈ܘܟܐ ܡܢ ܡܪܘܡܐ ܐܬܦܬܚܘ ܘܙܥ ܫܬܐ̈ܣܝܗ̇ ܕܐܪܥܐ |
| 19 רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ | 19 ܡܙܥ ܬܙܘܥ ܐܪܥܐ ܘܡܕܠ ܬܕܘܠ ܐܪܥܐ ܘܡܡܛ ܬܡܘܛ ܐܪܥܐ |
| 20 נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום | 20 ܘܡܙܥ ܬܙܘܥ ܐܪܥܐ ܐܝܟ ܪܘܝܐ ܘܬܢܘܕ ܐܝܟ ܥܪܙܠܐ ܘܢܥܫܢ ܥܠܝܗ̇ ܥܘܠܗ̇ ܘܬܦܠ ܘܠܐ ܬܘܣܦ ܠܡܩܡ |
| 21 והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה | 21 ܒܝܘܡܐ ܗ̇ܘ ܢܦܩܘܕ ܡܪܝܐ ܥܠ ܚܝ̈ܠܐ ܕܪܘܡܐ ܒܪܘܡܐ ܘܥܠ ܡ̈ܠܟܐ ܕܐܪܥܐ ܒܐܪܥܐ |
| 22 ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו | 22 ܘܢܟܢܫܘܢ ܟܢܘܫܝܐ ܥܠ ܐܣܝܪ ܓܘܒܐ ܘܢܬܚܫܒܘܢ ܥܠ ܚܒܝܫܐ ܘܠܣܘܓܐܐ ܕܝܘܡ̈ܬܐ ܢܬܦܪܩܘܢ |
| 23 וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד | 23 ܘܢܚܦܪ ܣܗܪܐ ܘܢܒܗܬ ܫܡܫܐ ܡܛܠ ܕܐܡܠܟ ܡܪܝܐ ܚܝܠܬܢܐ ܒܛܘܪܐ ܕܨܗܝܘܢ ܘܒܐܘܪܫܠܡ ܘܩܕܡ ܩܕܝܫ̈ܘܗܝ ܢܫܬܒܚ |
