| 1 משא בבל אשר חזה ישעיהו בן אמוץ | 1 Oráculo contra Babilonia, que recibió Isaías, hijo de Amós, en una visión. |
| 2 על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים | 2 Sobre un monte pelado izad una enseña, | alzad la voz hacia ellos, | agitad la mano | para que entren por la puerta de los nobles. |
| 3 אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי | 3 Yo he dado órdenes a mis consagrados | he convocado a los guerreros de mi ira, | que exultan por mi grandeza. |
| 4 קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה | 4 Escuchad el tumulto en las montañas, | como de gran multitud. | ¡Escuchad! Un tumulto de reinos, | de naciones conjuradas. | El Señor del universo pasa revista | a sus tropas de combate. |
| 5 באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ | 5 Vienen desde una tierra lejana, | desde el confín del cielo, | el Señor y los instrumentos de su ira, | para devastar toda la tierra. |
| 6 הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא | 6 Dad alaridos: el Día del Señor está cerca, | llega como la devastación del Todopoderoso. |
| 7 על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס | 7 Por eso los brazos desfallecen, | desmayan los corazones de la gente, |
| 8 ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם | 8 son presas del terror; espasmos y convulsiones los dominan, | se retuercen como parturienta, | estupefactos se miran uno al otro, | los rostros encendidos. |
| 9 הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה | 9 El Día del Señor llega, implacable, | la cólera y el ardor de su ira, | para convertir el país en un desierto, | y extirpar a los pecadores. |
| 10 כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו | 10 Las estrellas del cielo y las constelaciones | no irradian su luz. | El sol desde la aurora se oscurece, | la luna no ilumina. |
| 11 ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל | 11 Pediré cuentas al mundo de su maldad, | y a los malvados de su culpa; | acabaré con la insolencia de los soberbios | y humillaré la arrogancia de los tiranos. |
| 12 אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר | 12 Haré a los hombres más escasos que el oro fino, | a los humanos más raros que el oro de Ofir. |
| 13 על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו | 13 Haré temblar los cielos | y moverse la tierra de su sitio, | por el furor del Señor del universo, | el día del incendio de su ira. |
| 14 והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו | 14 Como gacela acosada, | como rebaño que nadie reúne, | cada uno se vuelve a su pueblo, | cada cual huye a su tierra. |
| 15 כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב | 15 Al que encuentren lo atravesarán, | quien sea capturado caerá por la espada. |
| 16 ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה | 16 Estrellarán a los niños ante sus ojos, | saquearán sus casas, violarán a sus mujeres. |
| 17 הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו | 17 Pues yo suscito contra ellos a los medos, | que no busquen plata | ni aprecien el oro: |
| 18 וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם | 18 sus arcos masacran a los jóvenes, | no tienen compasión del fruto del vientre; | ni de los niños tendrán piedad sus ojos. |
| 19 והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה | 19 Babilonia, esplendor de los reinos, | joya y orgullo de los caldeos, | quedará como Sodoma y Gomorra | cuando Dios las arrasó. |
| 20 לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם | 20 Nunca más será habitada, | nadie se establecerá en ella de generación en generación. | El beduino no plantará allí su tienda, | ni los pastores apacentarán sus rebaños. |
| 21 ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם | 21 Las bestias del desierto se aposentarán allí, | sus casas estarán llenas de búhos, | habitarán allí los avestruces, | y brincarán los chivos. |
| 22 וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו | 22 Aullarán las hienas en sus torres, | en sus lujosas moradas los chacales. | Ya está a punto de llegar su hora, | sus días no tardarán. |
