Isaiah (ישעיה) - Isaia 49

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד	1 Du maître de chant. Des fils de Coré.Psaume.
2 גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון	2 Ecoutez ceci, tous les peuples, prêtez l'oreille, tous les habitants du monde,
3 פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות	3 gens du commun et gens de condition, riches et pauvres ensemble!
4 אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי	4 Ma bouche énonce la sagesse, et le murmure de mon coeur, l'intelligence;
5 למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני	5 je tends l'oreille à quelque proverbe, je résous sur la lyre mon énigme.
6 הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו	6 Pourquoi craindre aux jours de malheur? La malice me talonne et me cerne:
7 אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו	7 eux se fient à leur fortune, se prévalent du surcroît de leur richesse.
8 ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם	8 Mais l'homme ne peut acheter son rachat ni payer à Dieu sa rançon:
9 ויחי עוד לנצח לא יראה השחת	9 il est coûteux, le rachat de son âme, et il manquera toujours
10 כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם	10 pour que l'homme survive et jamais ne voie la fosse.
11 קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות	11 Or, il verra mourir les sages, périr aussi le fou et l'insensé, qui laissent à d'autres leur fortune.
12 ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו	12 Leurs tombeaux sont à jamais leurs maisons, et leurs demeures d'âge en âge; et ils avaient mis leurnom sur leurs terres!
13 זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה	13 L'homme dans son luxe ne comprend pas, il ressemble au bétail muet.
14 כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו	14 Ainsi vont-ils, sûrs d'eux-mêmes, et finissent-ils, contents de leur sort.
15 אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה	15 Troupeau que l'on parque au shéol, la Mort les mène paître, les hommes droits domineront sureux. Au matin s'évanouit leur image, le shéol, voilà leur résidence!
16 אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו	16 Mais Dieu rachètera mon âme des griffes du shéol, et me prendra.
17 כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו	17 Ne crains pas quand l'homme s'enrichit, quand s'accroît la gloire de sa maison.
18 כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך	18 A sa mort, il n'en peut rien emporter, avec lui ne descends pas sa gloire.
19 תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור	19 Son âme qu'en sa vie il bénissait -- et l'on te loue d'avoir pris soin de toi --
20 אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו	20 ira rejoindre la lignée de ses pères qui plus jamais ne verront la lumière.
	21 L'homme dans son luxe ne comprend pas, il ressemble au bétail muet.