Genesi בראשית (Bereshìt) 31

Torna indietro

Modern Hebrew Bible	La Biblia
¹ וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה	¹ Jacob oyó que los hijos de Labán decían: «Jacob se ha apoderado de todo lo de nuestro padre y a costa de nuestro padre ha hecho toda esa fortuna».
² וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום	² Jacob observó el gesto de Labán y vio que ya no se portaba con él como antes.
³ ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך	³ El Señor dijo a Jacob: «Vuelve a la tierra de tus padres, donde naciste, y yo estaré contigo».
⁴ וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו	⁴ Entonces Jacob hizo venir a Raquel y Lía al campo de los rebaños
⁵ ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי	⁵ y les dijo: «Vengo observando el gesto de vuestro padre y ya no se porta conmigo como antes, pero el Dios de mi padre está conmigo.
⁶ ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן	⁶ Vosotras sabéis que he servido a vuestro padre con toda mi fuerza;
⁷ ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי	⁷ pero vuestro padre me ha engañado y me ha cambiado diez veces el salario, aunque Dios no le ha permitido perjudicarme.
⁸ אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים	⁸ Si él decía: “Las reses manchadas serán tu salario”, todo el rebaño paría crías manchadas; y si decía: “Las reses rayadas serán tu salario”, todo el rebaño paría crías rayadas.
⁹ ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי	⁹ Así Dios le ha quitado el rebaño a vuestro padre y me lo ha dado a mí.
¹⁰ ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים	¹⁰ Una vez, durante el tiempo en que se aparea el ganado, vi en sueños que todos los machos que se apareaban eran rayados, moteados y manchados.
¹¹ ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני	¹¹ El ángel de Dios me llamó en sueños: “Jacob”; yo respondí: “Aquí estoy”.
¹² ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך	¹² Él dijo: “Alza la vista y verás que todos los machos que se aparean son rayados, moteados y manchados; es que yo he visto todo lo que Labán te ha hecho.
¹³ אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך	¹³ Yo soy el Dios de Betel, donde ungiste una estela y me hiciste un voto. Ahora levántate, sal de esta tierra y vuelve a tu tierra nativa”».
¹⁴ ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו	¹⁴ Raquel y Lía respondieron: «¿Tenemos aún parte o herencia en la casa de nuestro padre?
¹⁵ הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו	¹⁵ ¿No nos trata como a extranjeras? Nos ha vendido y ha gastado nuestro dinero.
¹⁶ כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה	¹⁶ En realidad, toda la riqueza que Dios le ha quitado a nuestro padre era nuestra y de nuestros hijos. Por tanto, haz todo lo que Dios te ha dicho».
¹⁷ ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים	¹⁷ Jacob se levantó, montó a sus hijos y a sus mujeres en los camellos,
¹⁸ וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען	¹⁸ y se llevó todo su ganado y todas las posesiones que había adquirido —el ganado de su propiedad que había adquirido en Padán Arán— y se dirigió a la casa de su padre Isaac, en tierra de Canaán.
¹⁹ ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה	¹⁹ Labán había ido a esquilar el ganado y Raquel robó los amuletos de su padre
²⁰ ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא	²⁰ Jacob había embaucado a Labán el arameo, encubriéndole su intención de huir.
²¹ ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד	²¹ Así que huyó con todas sus pertenencias y cruzó el río en dirección a la montaña de Galaad.
²² ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב	²² Al tercer día comunicaron a Labán que Jacob había huido.
²³ ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד	²³ Él tomó a sus parientes consigo y le persiguió durante siete jornadas, hasta que le dio alcance en las montaña de Galaad.
²⁴ ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע	²⁴ Pero aquella noche Dios se le apareció a Labán el arameo en sueños y le dijo: «Guárdate de hablar nada con Jacob, ni bueno ni malo».
²⁵ וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד	²⁵ Labán alcanzó a Jacob, cuando este había plantado su tienda en la montaña; y Labán plantó sus tiendas en la montaña de Galaad.
²⁶ ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב	²⁶ Labán dijo a Jacob: «¿Qué has hecho? ¿Por qué me has embaucado y te has llevado a mis hijas como cautivas de guerra?
²⁷ למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור	²⁷ ¿Por qué has huido furtivamente, y me engañaste, sin decirme nada? Yo te habría despedido con alegría y con cánticos, con panderetas y cítaras.
²⁸ ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו	²⁸ Ni siquiera me dejaste dar un beso a mis hijas y a mis nietos. Te has portado neciamente.
²⁹ יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע	²⁹ En mi poder está haceros daño, pero el Dios de tu padre me dijo anoche: “Cuídate de meterte con Jacob en cualquier sentido”.
³⁰ ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי	³⁰ Ahora bien, si te has marchado porque añorabas la casa paterna, ¿por qué me has robado a mis dioses?».
³¹ ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי	³¹ Jacob respondió a Labán: «Tuve miedo, pues pensé que podías quitarme a tus hijas.
³² עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם	³² Eso sí, aquel a quien le encuentres tus dioses no quedará con vida. En presencia de nuestros parientes, registra lo que yo tengo y toma lo tuyo». Jacob no sabía que Raquel se los había robado.
³³ ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל	³³ Labán entró en la tienda de Jacob, en la de Lía y en la de las dos criadas, y no encontró nada. Salió de la tienda de Lía y entró en la de Raquel.
³⁴ ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא	³⁴ Entretanto, Raquel había tomado los amuletos, los había colocado en la silla del camello y se había sentado encima. Labán registró toda la tienda, sin encontrar nada.
³⁵ ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים	³⁵ Ella dijo a su padre: «No tome a mal mi señor el que no pueda levantarme en su presencia, pues me ha venido el período de las mujeres». Y así, aunque él buscó, no encontró los amuletos.
³⁶ ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי	³⁶ Entonces Jacob se irritó y comenzó a discutir con Labán. Dijo Jacob a Labán: «¿Qué crimen he cometido o cuál es mi culpa para que me acoses así?
³⁷ כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו	³⁷ Has registrado todas mis cosas, ¿qué has encontrado que pertenezca a tu casa? Ponlo aquí ante mis parientes y los tuyos, y ellos nos juzgarán a los dos.
³⁸ זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי	³⁸ Hace veinte años que estoy contigo: tus ovejas y tus cabras no han abortado, y no he comido los carneros de tu rebaño.
³⁹ טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה	³⁹ Nunca te traje una res despedazada; yo mismo la restituía. Me reclamabas lo robado de día y lo robado de noche.
⁴⁰ הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני	⁴⁰ Durante el día me devoraba el calor y por la noche el frío; y no conciliaba el sueño.
⁴¹ זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים	⁴¹ De los veinte años que he pasado en tu casa, catorce te he servido por tus dos hijas y otros seis por tu ganado; y tú has cambiado mi salario diez veces.
⁴² לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש	⁴² Si el Dios de mi padre, el Dios de Abrahán y el Protector de Isaac no hubiera estado conmigo, me habrías despedido con las manos vacías. Pero Dios se fijó en mi aflicción y fatiga y me ha hecho justicia anoche».
⁴³ ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו	⁴³ Labán respondió a Jacob: «Estas hijas son mis hijas, y estos hijos son mis hijos; mío es el rebaño, y todo lo que ves es mío. ¿Qué puedo hacer hoy por estas hijas mías y por los hijos que ellas dieron a luz?
⁴⁴ ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך	⁴⁴ Ahora ven, hagamos una alianza tú y yo, que sirva de testimonio entre los dos».
⁴⁵ ויקח יעקב אבן וירימה מצבה	⁴⁵ Jacob entonces tomó una piedra y la erigió como estela.
⁴⁶ ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל	⁴⁶ Luego dijo Jacob a sus parientes: «Recoged piedras». Ellos recogieron piedras, hicieron un montón y comieron sobre él.
⁴⁷ ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד	⁴⁷ Labán lo llamó Yegar Saadutá y Jacob lo llamó Galaad.
⁴⁸ ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד	⁴⁸ Labán dijo: «Este montón es hoy testimonio entre tú y yo». Por eso lo llamó Galaad.
⁴⁹ והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו	⁴⁹ También lo llamó Mispá, pues dijo: «Que el Señor vele entre tú y yo cuando nos hayamos separado el uno del otro.
⁵⁰ אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך	⁵⁰ Si maltratas a mis hijas o tomas otras mujeres aparte de mis hijas, aunque nadie lo vea, Dios será testigo entre tú y yo».
⁵¹ ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך	⁵¹ Dijo además Labán a Jacob: «Mira este montón y esta estela que he erigido entre tú y yo:
⁵² עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה	⁵² testigo sea este montón y testigo esta estela de que yo no traspasaré este montón hacia ti, ni tú traspasarás este montón ni esta estela hacia mí, con intenciones hostiles.
⁵³ אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק	⁵³ Que el Dios de Abrahán y el Dios de Najor (Dios de sus padres) juzgue entre nosotros». Y Jacob juró por el Protector de Isaac, su padre.
⁵⁴ ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר	⁵⁴ Luego Jacob ofreció un sacrificio en la montaña e invitó a sus parientes a comer. Comieron y pasaron la noche en la montaña.
⁵⁵ וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati