Псалмів 10

Біблія	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Чому, о Господи, стоїш здалека, ховаєшся під час скорботи?	1 לָמָה יְהוָה תַּעֲמֹד בְּרָחֹוק תַּעְלִים לְעִתֹּות בַּצָּרָה
2 Коли гордує грішник, страждає вбогий і ловиться в лихі задуми, що той намислив.	2 בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי יִתָּפְשׂוּ ׀ בִּמְזִמֹּות זוּ חָשָׁבוּ
3 Бо грішний вихваляється бажанням серця свого, і захланний хулить і зневажає Бога.	3 כִּי־הִלֵּל רָשָׁע עַל־תַּאֲוַת נַפְשֹׁו וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ׀ יְהוָה
4 Говорить грішник у своїй буті: «Не буде суду! Нема Бога! Такі й усі думки в нього.	4 רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפֹּו בַּל־יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל־מְזִמֹּותָיו
5 Перед ним завжди стелиться щасна дорога. Суди твої далеко геть від нього, усіх противників своїх — він сміхом збуває.	5 יָחִילוּ [דָרְכּו כ] (דְרָכָיו ׀ ק) בְּכָל־עֵת מָרֹום מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדֹּו כָּל־צֹורְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם
6 Він каже в своїм серці: «Не піддамся! З роду в рід я не зазнаю лиха.»	6 אָמַר בְּלִבֹּו בַּל־אֶמֹּוט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא־בְרָע
7 Уста в нього — повні прокльонів, обману і лукавства, а під язиком у нього лихо й переступ.	7 אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמֹות וָתֹךְ תַּחַת לְשֹׁונֹו עָמָל וָאָוֶן
8 Іде на засідки біля осель, і потайки невинного вбиває, очима так і зорить за нещасним.	8 יֵשֵׁב ׀ בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ
9 Він засідає, притаївшись, неначе лев у своїй криївці, він засідає, щоб бідака запопасти, хапає бідолаху й тягне у свою сітку.	9 יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר ׀ כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטֹוף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכֹו בְרִשְׁתֹּו
10 Зіщулившись, до землі прилягає, і падають нещасні в його кігті.	10 [וַדָּכַה כ] (יִדְכֶּה ק) יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו [חֶלְכָּאִים כ] (חֵיל ק) (כָּאִים׃ ק)
11 Каже у своїм серці: «Забув Бог, сховав лице своє й нічого вже не бачить.»	11 אָמַר בְּלִבֹּו שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל־רָאָה לָנֶצַח
12 Устань, Господи Боже, піднеси руку! Не забудь убогих!	12 קוּמָה יְהוָה אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל־תִּשְׁכַּח [עֲנִיִּים כ] (עֲנָוִים׃ ק)
13 Чого б безбожник мав зневажати Бога, казати у своєму серці: «Ти не каратимеш ніколи!»	13 עַל־מֶה ׀ נִאֵץ רָשָׁע ׀ אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבֹּו לֹא תִּדְרֹשׁ
14 Ти дивишся, ти бачиш біль і горе; вони завжди перед тобою. На тебе покладається нещасний, сироті — ти поміч.	14 רָאִתָה כִּי־אַתָּה ׀ עָמָל וָכַעַס ׀ תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה יָתֹום אַתָּה ׀ הָיִיתָ עֹוזֵר
15 Зламай лукавому й безбожникові рамено; ти покараєш його злобу, і більш її не буде.	15 בֹר זְרֹועַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרֹושׁ־רִשְׁעֹו בַל־תִּמְצָא
16 Господь — цар на віки вічні, зникли погани з його землі.	16 יְהוָה מֶלֶךְ עֹולָם וָעֶד אָבְדוּ גֹויִם מֵאַרְצֹו
17 Почув єси, о Господи, бажання вбогих, їх серце підбадьорив, прихилив твоє вухо,	17 תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְהוָה תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ
18 щоб захистити право сироти й пригніченого, щоб земнородний не лякав уже більше.	18 לִשְׁפֹּט יָתֹום וָדָךְ בַּל־יֹוסִיף עֹוד לַעֲרֹץ אֱנֹושׁ מִן־הָאָרֶץ
	19 וּשְׁאָר עֵץ יַעְרֹו מִסְפָּר יִהְיוּ וְנַעַר יִכְתְּבֵם׃ פ
	20 וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא לֹא־יֹוסִיף עֹוד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית־יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל־מַכֵּהוּ וְנִשְׁעַן עַל־יְהוָה קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת
	21 שְׁאָר יָשׁוּב שְׁאָר יַעֲקֹב אֶל־אֵל גִּבֹּור
	22 כִּי אִם־יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כְּחֹול הַיָּם שְׁאָר יָשׁוּב בֹּו כִּלָּיֹון חָרוּץ שֹׁוטֵף צְדָקָה
	23 כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות עֹשֶׂה בְּקֶרֶב כָּל־הָאָרֶץ׃ ס
	24 לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות אַל־תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיֹּון מֵאַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא־עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם
	25 כִּי־עֹוד מְעַט מִזְעָר וְכָלָה זַעַם וְאַפִּי עַל־תַּבְלִיתָם
	26 וְעֹורֵר עָלָיו יְהוָה צְבָאֹות שֹׁוט כְּמַכַּת מִדְיָן בְּצוּר עֹורֵב וּמַטֵּהוּ עַל־הַיָּם וּנְשָׂאֹו בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם
	27 וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלֹו מֵעַל שִׁכְמֶךָ וְעֻלֹּו מֵעַל צַוָּארֶךָ וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי־שָׁמֶן
	28 בָּא עַל־עַיַּת עָבַר בְּמִגְרֹון לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו
	29 עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע מָלֹון לָנוּ חָרְדָה הָרָמָה גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה
	30 צַהֲלִי קֹולֵךְ בַּת־גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתֹות
	31 נָדְדָה מַדְמֵנָה יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּ
	32 עֹוד הַיֹּום בְּנֹב לַעֲמֹד יְנֹפֵף יָדֹו הַר [בֵּית־ כ] (בַּת־צִיֹּון ק) גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם׃ ס
	33 הִנֵּה הָאָדֹון יְהוָה צְבָאֹות מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה וְרָמֵי הַקֹּומָה גְּדוּעִים וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ
	34 וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל וְהַלְּבָנֹון בְּאַדִּיר יִפֹּול׃ ס