Épître aux Galates 1

JERUSALEM	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Paul, apôtre, non de la part des hommes ni par l'intermédiaire d'un homme, mais par Jésus Christ et Dieu lePère qui l'a ressuscité des morts,	1 פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ לֹא מִבְּנֵי אָדָם וְלֹא עַל־יְדֵי בֶן־אָדָם כִּי אִם־עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וֵאלֹהִים הָאָב אֲשֶׁר הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים
2 et tous les frères qui sont avec moi, aux Eglises de Galatie.	2 וְכָל־הָאַחִים אֲשֶׁר עִמָּדִי אֶל־הַקְּהִלּוֹת אֲשֶׁר בְּגָלַטְיָא
3 A vous grâce et paix de par Dieu notre Père et le Seigneur Jésus Christ,	3 חֶסֶד לָכֶם וְשָׁלוֹם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
4 qui s'est livré pour nos péchés afin de nous arracher à ce monde actuel et mauvais, selon la volontéde Dieu notre Père,	4 אֲשֶׁר־נָתַן אֶת־נַפְשׁוֹ בְּעַד חַטֹּאתֵינוּ לְחַלְּצֵנוּ מִן־הָעוֹלָם הָרָע הַזֶּה כִּרְצוֹן אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ
5 à qui soit la gloire dans les siècles des siècles! Amen.	5 אֲשֶׁר־לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן
6 Je m'étonne que si vite vous abandonniez Celui qui vous a appelés par la grâce du Christ, pourpasser à un second évangile --	6 תָּמֵהַּ אֲנִי כִּי־סַרְתֶּם מַהֵר מֵאַחֲרֵי הַקֹּרֵא אֶתְכֶם בְּחֶסֶד הַמָּשִׁיחַ אֶל־בְּשׂוֹרָה זָרָה
7 non qu'il y en ait deux; il y a seulement des gens en train de jeter le trouble parmi vous et quiveulent bouleverser l'Evangile du Christ.	7 וְהִיא אֵינֶנָּה אַחֶרֶת רַק שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים הָעֹכְרִים אֶתְכֶם וַחֲפֵצִים לַהֲפֹךְ אֶת־בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ
8 Eh bien! si nous-même, si un ange venu du ciel vous annonçait un évangile différent de celui quenous avons prêché, qu'il soit anathème!	8 אֲבָל גַּם־אֲנַחְנוּ אוֹ־מַלְאָךְ מִן־הַשָּׁמַיִם אִם־יָבוֹא לְבַשֵּׂר אֶתְכֶם בְּשׂוֹרָה מִבַּלְעֲדֵי זֹאת אֲשֶׁר בִּשַּׂרְנוּ אֶתְכֶם חֵרֶם יִהְיֶה
9 Nous l'avons déjà dit, et aujourd'hui je le répète: si quelqu'un vous annonce un évangile différent decelui que vous avez reçu, qu'il soit anathème!	9 כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ כְבָר כֵּן־אֹמַר עַתָּה עוֹד־הַפָּעַם אִישׁ כִּי־יְבַשֵּׂר אֶתְכֶם בְּשׂוֹרָה מִבַּלְעֲדֵי אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם חֵרֶם יִהְיֶה
10 En tout cas, maintenant est-ce la faveur des hommes, ou celle de Dieu que je veux gagner? Est-ceque je cherche à plaire à des hommes? Si je voulais encore plaire à des hommes, je ne serais plus le serviteur duChrist.	10 וְעַתָּה הֲמִתְרַצֶּה אָנֹכִי אֶל־בְּנֵי אָדָם אִם אֶל־הָאֱלֹהִים אוֹ הַמְבַקֵּשׁ אָנֹכִי לִמְצֹא־חֵן בְּעֵינֵי בְנֵי־אָדָם כִּי בְּמָצְאִי חֵן בְּעֵינֵי בְנֵי־אָדָם לֹא־אֶהְיֶה עוֹד עֶבֶד הַמָּשִׁיחַ
11 Sachez-le, en effet, mes frères, l'Evangile que j'ai annoncé n'est pas à mesure humaine:	11 אֲבָל מוֹדִיעַ אֲנִי אֶתְכֶם אֶחָי כִּי הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר בִּשַּׂרְתִּי לֹא־לְפִי דֶרֶךְ־אָדָם הִיא
12 ce n'est pas non plus d'un homme que je l'ai reçu ou appris, mais par une révélation de Jésus Christ.	12 כִּי גַם אָנֹכִי לֹא קִבַּלְתִּיהָ מֵאָדָם וְלֹא־לִמְּדוּנִי אֹתָהּ כִּי אִם־בְּחֶזְיוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
13 Vous avez certes entendu parler de ma conduite jadis dans le judaïsme, de la persécution effrénéeque je menais contre l'Eglise de Dieu et des ravages que je lui causais,	13 כִּי הֲלֹא־שְׁמַעְתֶּם אֶת־דַּרְכִּי אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי מִלְּפָנִים בֵּין הַיְּהוּדִים וְאֵת אֲשֶׁר־רָדַפְתִּי עַל־יֶתֶר אֶת־עֲדַת אֱלֹהִים וְאִבַּדְתִּיהָ
14 et de mes progrès dans le Judaïsme, où je surpassais bien des compatriotes de mon âge, en partisanacharné des traditions de mes pères.	14 וָאֱהִי הוֹלֵךְ וְחָזֵק בַּדָּת הַיְּהוּדִית עַל־רַבִּים מִבְּנֵי גִילִי בְּעַמִּי בְּקִנְאָתִי הַגְּדוֹלָה לְקַבְּלוֹת אֲבוֹתָי
15 Mais quand Celui qui dès le sein maternel m'a mis à part et appelé par sa grâce daigna	15 אַךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה רְצוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִבְדִּיל אֹתִי מֵרֶחֶם אִמִּי וַיִּקְרָאֵנִי בְּחַסְדּוֹ
16 révéler en moi son Fils pour que je l'annonce parmi les païens, aussitôt, sans consulter la chair et lesang,	16 לְגַלּוֹת בִּי אֶת־בְּנוֹ שֶׁאֲבַשְּׂרֶנּוּ בַּגּוֹיִם כְּרֶגַע לֹא נוֹעַצְתִּי עִם־בָּשָׂר וָדָם
17 sans monter à Jérusalem trouver les apôtres mes prédécesseurs, je m'en allai en Arabie, puis jerevins encore à Damas.	17 גַּם לֹא־עָלִיתִי יְרוּשָׁלַיִם אֶל־אֲשֶׁר הָיוּ שְׁלִיחִים לְפָנָי כִּי אִם־הָלַכְתִּי לַעֲרָב וּמִשָּׁם שַׁבְתִּי אֶל־דַּמָּשֶׂק
18 Ensuite, après trois ans, je montai à Jérusalem rendre visite à Céphas et demeurai auprès de luiquinze jours:	18 אַחֲרֵי־כֵן מִקֵּץ שָׁלשׁ שָׁנִים עָלִיתִי יְרוּשָׁלַיִם לִרְאוֹת אֶת־כֵּיפָא וָאֵשֵׁב עִמּוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם
19 je n'ai pas vu d'autre apôtre, mais seulement Jacques, le frère du Seigneur:	19 וְאַחֵר מִן־הַשְּׁלִיחִים לֹא־רָאִיתִי זוּלָתִי אֶת־יַעֲקֹב אֲחִי אֲדֹנֵינוּ
20 et quand je vous écris cela, j'atteste devant Dieu que je ne mens point.	20 וַאֲשֶׁר אֲנִי כֹתֵב אֲלֵיכֶם הִנֵּה נֶגֶד הָאֱלֹהִים כִּי לֹא אֲכַזֵּב
21 Ensuite je suis allé en Syrie et en Cilicie,	21 אַחֲרֵי־כֵן בָּאתִי אֶל־גְּלִילוֹת סוּרְיָא וְקִילִיקְיָא
22 mais j'étais personnellement inconnu des Eglises de Judée qui sont dans le Christ;	22 אֲבָל קְהִלּוֹת יְהוּדָה אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ הֵנָּה לֹא יָדְעוּ אֶת־פָּנָי
23 on y entendait seulement dire que le persécuteur de naguère annonçait maintenant la foi qu'alors ilvoulait détruire;	23 רַק־זֹאת בִּלְבַד שָׁמְעוּ כִּי־הָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר הָיָה רֹדֵף אֹתָנוּ מֵאָז עַתָּה הוּא מְבַשֵּׂר אֶת־הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר הֶאֱבִידָהּ מִלְּפָנִים
24 et elles glorifiaient Dieu à mon sujet.	24 וַיְהַלְלוּ בִי אֶת־הָאֱלֹהִים