Actes des Apôtres 15

JERUSALEM	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Cependant certaines gens descendus de Judée enseignaient aux frères: "Si vous ne vous faites pascirconcire suivant l'usage qui vient de Moïse, vous ne pouvez être sauvés."	1 וַאֲנָשִׁים יָרְדוּ מִיהוּדָה וַיְלַמְּדוּ אֶת־הָאַחִים לֵאמֹר אִם־לֹא תִמּוֹלוּ כְּדָת משֶׁה לֹא תִּוָּשֵׁעוּן
2 Après bien de l'agitation et une discussion assez vive engagée avec eux par Paul et Barnabé, il futdécidé que Paul, Barnabé et quelques autres des leurs monteraient à Jérusalem auprès des apôtres et des ancienspour traiter de ce litige.	2 וַיְהִי עַל־זֹאת רִיב וּמַחֲלֹקֶת לֹא־קַלָּה לְפוֹלוֹס וּלְבַר־נַבָּא עִמָּהֶם וַיִּגְזְרוּ כִּי־פוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא וַאֲחֵרִים מֵהֶם יַעֲלוּ יְרוּשָׁלַיִם אֶל־הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים עַל־אֹדוֹת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת
3 Eux donc, après avoir été escortés par l'Eglise, traversèrent la Phénicie et la Samarie, racontant laconversion des païens, et ils causaient une grande joie à tous les frères.	3 וַתְּלַוֶּה אֹתָם הַקְּהִלָּה וַיַּעַבְרוּ אֶת־פִינוּקְיָא וְאֶת־שֹׁמְרוֹן מְסַפְּרִים אֶת־תְּשׁוּבַת הַגּוֹיִם וַיְשַׂמְּחוּ אֵת כָּל־הָאַחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה
4 Arrivés à Jérusalem, ils furent accueillis par l'Eglise, les apôtres et les anciens, et ils rapportèrent toutce que Dieu avait fait avec eux.	4 וַיְהִי כְּבֹאָם יְרוּשָׁלַיִם וַיְקַבְּלוּ אֹתָם הַקְּהִלָּה וְהַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים וַיַּגִּידוּ לָהֶם אֶת־אֲשֶׁר הִגְדִּיל הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם
5 Mais certaines gens du parti des Pharisiens qui étaient devenus croyants intervinrent pour déclarerqu'il fallait circoncire les païens et leur enjoindre d'observer la Loi de Moïse.	5 וַיָּקוּמוּ אֲנָשִׁים מַאֲמִינִים מִכַּת הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ כִּי־חוֹבָה הִיא לָמוּל אֹתָם וּלְצַוֹּתָם לִשְׁמֹר אֶת־תּוֹרַת משֶׁה
6 Alors les apôtres et les anciens se réunirent pour examiner cette question.	6 וַיִּקָּהֲלוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים לְעַיֵּן בַּדָּבָר הַזֶּה
7 Après une longue discussion, Pierre se leva et dit: "Frères, vous le savez: dès les premiers jours,Dieu m'a choisi parmi vous pour que les païens entendent de ma bouche la parole de la Bonne Nouvelle etembrassent la foi.	7 וַיְהִי בִּרְבוֹת הַמַּחֲלֹקֶת קָם פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי מִיָּמִים רִאשֹׁנִים בִּי בָּחַר הָאֱלֹהִים מִכֻּלָּנוּ אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ הַגּוֹיִם מִפִּי אֶת־דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה וְיַאֲמִינוּ
8 Et Dieu, qui connaît les coeurs, a témoigné en leur faveur, en leur donnant l'Esprit Saint tout commeà nous.	8 וְהָאֱלֹהִים יֹדֵעַ הַלְּבָבוֹת הֵעִיד עֲלֵיהֶם בְּתִתּוֹ גַם־לָהֶם אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר נָתַן לָנוּ
9 Et il n'a fait aucune distinction entre eux et nous, puisqu'il a purifié leur coeur par la foi.	9 וְלֹא הִבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיהֶם כִּי טִהַר אֶת־לְבָבָם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה
10 Pourquoi donc maintenant tentez-vous Dieu en voulant imposer aux disciples un joug que ni nospères ni nous-mêmes n'avons eu la force de porter?	10 וְעַתָּה מַה־תְּנַסּוּ אֶת הָאֱלֹהִים לָשֹוּם עֹל עַל־צַוְּארֵי הַתַּלְמִידִים אֲשֶׁר גַּם־אֲבוֹתֵינוּ גַּם אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לָשֵׂאת
11 D'ailleurs, c'est par la grâce du Seigneur Jésus que nous croyons être sauvés, exactement commeeux."	11 אֲבָל בְּחֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ נַאֲמִין לְהִוָּשֵׁעַ כְּמוֹהֶם כָּמוֹנוּ
12 Alors toute l'assemblée fit silence. On écoutait Barnabé et Paul exposer tout ce que Dieu avaitaccompli par eux de signes et prodiges parmi les païens.	12 וַיַּחֲרִישׁוּ כָל־הַקָּהָל וַיִּשְׁמְעוּ אֶל־בַּר־נַבָּא וְאֶל־פּוֹלוֹס מְסַפְּרִים אֶת־הָאֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר הִרְבָּה הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת עַל־יְדֵיהֶם בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם
13 Quand ils eurent cessé de parler, Jacques prit la parole et dit: "Frères, écoutez-moi.	13 וַיְכַלּוּ לְדַבֵּר וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמַר אֲנָשִׁים אַחִים שִׁמְעוּ אֵלָי
14 Syméon a exposé comment, dès le début, Dieu a pris soin de tirer d'entre les païens un peupleréservé à son Nom.	14 שִׁמְעוֹן סִפֵּר אֵיךְ הָאֱלֹהִים רָאָה לוֹ בָרִאשׁוֹנָה לָקַחַת מִבֵּין הַגּוֹיִם עַם לִשְׁמוֹ
15 Ce qui concorde avec les paroles des Prophètes, puisqu'il est écrit:	15 וְלָזֹאת מַסְכִּימִים דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים כַּכָּתוּב
16 Après cela je reviendrai et je relèverai la tente de David qui était tombée; je relèverai ses ruines etje la redresserai,	16 אַחֲרֵי זֹאת אָשׁוּב וְאָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וַהֲרִסוֹתֶיהָ אָקִים וּבְנִיתִיהָ
17 afin que le reste des hommes cherchent le Seigneur, ainsi que toutes les nations qui ont étéconsacrées à mon Nom, dit le Seigneur qui fait	17 לְמַעַן יִדְרְשׁוּ שְׁאֵרִית אָדָם אֶת־יְהוָֹה וְכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאֻם־יְהוָֹה עֹשֶׂה כָל־אֵלֶּה
18 connaître ces choses depuis des siècles.	18 נוֹדָעִים לֵאלֹהִים מֵעוֹלָם כָּל־מַעֲשָׂיו
19 "C'est pourquoi je juge, moi, qu'il ne faut pas tracasser ceux des païens qui se convertissent à Dieu.	19 וְעַל־כֵּן אֲנִי דָן שֶׁלֹּא לְהַחֲמִיר עַל־הַשָּׁבִים מִן־הַגּוֹיִם לֵאלֹהִים
20 Qu'on leur mande seulement de s'abstenir de ce qui a été souillé par les idoles, des unionsillégitimes, des chairs étouffées et du sang.	20 רַק לִכְתֹּב אֲלֵיהֶם אֲשֶׁר יִרְחֲקוּ מִטֻּמְאַת הָאֱלִילִים וּמִן־הַזְּנוּת וּמִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן־הַדָּם
21 Car depuis les temps anciens Moïse a dans chaque ville ses prédicateurs, qui le lisent dans lessynagogues tous les jours de sabbat."	21 כִּי משֶׁה מִדֹּרֹת עוֹלָם יֶשׁ־לוֹ מַגִּידָיו בְּכָל־עִיר וָעִיר וְיִקָּרֵא בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ
22 Alors les apôtres et les anciens, d'accord avec l'Eglise tout entière, décidèrent de choisir quelques-uns d'entre eux et de les envoyer à Antioche avec Paul et Barnabé. Ce furent Jude, surnommé Barsabbas, etSilas, hommes considérés parmi les frères.	22 וַיִּיטַב בְּעֵינֵי הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים עִם־כָּל־הַקָּהָל לִבְחֹר מֵהֶם אֲנָשִׁים וְלִשְׁלֹחַ אֹתָם אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא עִם־פּוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא אֶת־יְהוּדָה הַמְכֻנֶּה בַּר־שַׁבָּא וְאֶת־סִילָא אַנְשֵׁי־שֵׁם בֵּין הָאַחִים
23 Ils leur remirent la lettre suivante: "Les apôtres et les anciens, vos frères, aux frères de la gentilitéqui sont à Antioche, en Syrie et en Cilicie, salut!	23 וַיִּכְתְּבוּ וַיִּשְׁלְחוּ עַל־יָדָם לֵאמֹר אֲנַחְנוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים וְהָאַחִים שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֹם הָאַחִים אֲשֶׁר מִן־הַגּוֹיִם בְּאַנְטְיוֹכְיָא וּבְסוּרְיָא וּבְקִילִיקְיָא
24 Ayant appris que, sans mandat de notre part, certaines gens venus de chez nous ont, par leurspropos, jeté le trouble parmi vous et bouleversé vos esprits,	24 יַעַן וּבְיַעַן שָׁמַעְנוּ כִּי יָצְאוּ מֵאִתָּנוּ מְבַלְבְּלִים אֶתְכֶם וּמְקַלְקְלִים נַפְשֹׁתֵיכֶם בִּדְבָרִים בְּאָמְרָם לָכֶם לְהִמּוֹל וְלִשְׁמֹר אֶת־הַתּוֹרָה אֲשֶׁר לֹא צִוִּינוּ אוֹתָם
25 nous avons décidé d'un commun accord de choisir des délégués et de vous les envoyer avec nosbien-aimés Barnabé et Paul,	25 לָכֵן טוֹב בְּעֵינֵי כֻּלָּנוּ יַחְדָּו לִבְחֹר אֲנָשִׁים לְשָׁלְחָם אֲלֵיכֶם עִם־חֲבִיבֵינוּ בַּר־נַבָּא וּפוֹלוֹס
26 ces hommes qui ont voué leur vie au nom de notre Seigneur Jésus Christ.	26 אֲנָשִׁים אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם עַל־שֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
27 Nous vous avons donc envoyé Jude et Silas, qui vous transmettront de vive voix le même message.	27 עַל־כֵּן שָׁלַחְנוּ אֶת־יְהוּדָה וְאֶת־סִילָא אֲשֶׁר גַּם־הֵמָּה יַגִּידוּ זֹאת בְּפִיהֶם
28 L'Esprit Saint et nous-mêmes avons décidé de ne pas vous imposer d'autres charges que celles-ci,qui sont indispensables:	28 כִּי טוֹב לִפְנֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּלְפָנֵינוּ לְבִלְתִּי שֹוּם עֲלֵיכֶם מַשָּׂא אַחֵר לְבַד מֵאֵלֶּה הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִים
29 vous abstenir des viandes immolées aux idoles, du sang, des chairs étouffées et des unionsillégitimes. Vous ferez bien de vous en garder. Adieu."	29 אֲשֶׁר תִּרְחֲקוּ מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וּמִן־הַדָּם וּמִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן־הַזְּנוּת אִם־מֵאֵלֶּה תִּשְׁמְרוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם תֵּיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת וְשָׁלוֹם לָכֶם
30 Prenant congé donc, les délégués descendirent à Antioche, où ils réunirent l'assemblée et remirentla lettre.	30 וַיְשֻׁלְּחוּ הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא וַיַּקְהִילוּ אֶת־הָעָם וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־הָאִגָּרֶת
31 Lecture en fut faite, et l'on se réjouit de l'encouragement qu'elle apportait.	31 וַיִּקְרְאוּ אֹתָהּ וַיִּשְׂמְחוּ עַל־הַנֶּחָמָה
32 Jude et Silas, qui étaient eux-mêmes prophètes, exhortèrent les frères et les affermirent par un longdiscours.	32 וִיהוּדָה וְסִילָא אֲשֶׁר גַּם־הֵם נְבִיאִים נִחֲמוּ הָאַחִים בִּדְבָרִים רַבִּים וַיְחַזְּקוּם
33 Au bout de quelque temps, les frères les renvoyèrent avec des souhaits de paix vers ceux qui lesavaient députés.	33 וַיִּהְיוּ שָׁם יָמִים אֲחָדִים וַיְשַׁלְּחוּם הָאַחִים בְּשָׁלוֹם אֶל־הַשְּׁלִיחִים
	34 וַיִּיטַב בְּעֵינֵי סִילָא לָשֶׁבֶת שָׁם
35 Paul et Barnabé toutefois demeurèrent à Antioche où, avec beaucoup d'autres, ils enseignaient etannonçaient la Bonne Nouvelle, la parole du Seigneur.	35 וּפוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא יָשְׁבוּ בְאַנְטְיוֹכְיָא וַיְלַמְּדוּ וַיְבַשְּׂרוּ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה הֵמָּה וְגַם־רַבִּים אֲחֵרִים עִמָּם
36 Quelque temps après, Paul dit à Barnabé: "Retournons donc visiter les frères dans toutes les villesoù nous avons annoncé la parole du Seigneur, pour voir où ils en sont."	36 וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס אֶל־בַּר־נַבָּא לְכָה וְנָשׁוּבָה וְנִפְקְדָה אֶת־אַחֵינוּ בְּכָל־עִיר וָעִיר אֲשֶׁר קָרָאנוּ־שָׁם אֶת־דְּבַר יְהוָֹה וְנִרְאֶה מָה הֵמָּה
37 Mais Barnabé voulait emmener aussi Jean, surnommé Marc;	37 וּבַר־נַבָּא יָעַץ לָקַחַת אִתָּם אֶת־יוֹחָנָן הַמְכֻנֶּה מַרְקוֹס
38 Paul, lui, n'était pas d'avis d'emmener celui qui les avait abandonnés en Pamphylie et n'avait pas étéà l'oeuvre avec eux.	38 אַךְ פּוֹלוֹס לֹא אָבָה לָקַחַת אִתָּם אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּפַמְפּוּלְיָא וְלֹא־הָלַךְ אִתָּם בִּמְלַאכְתָּם
39 On s'échauffa, et l'on finit par se séparer. Barnabé prit Marc avec lui et s'embarqua pour Chypre.	39 וַיְהִי־רֹגֶז עַד אֲשֶׁר נִפְרְדוּ אִישׁ מֵאָחִיו וַיִּקַּח בַּר־נַבָּא אֶת־מַרְקוֹס וַיִּסַּע בָּאֳנִיָּה אֶל־קַפְרוֹס
40 De son côté, Paul fit choix de Silas et partit, après avoir été confié par les frères à la grâce de Dieu.	40 וּפוֹלוֹס בָּחַר־לוֹ אֶת־סִילָא וַיִּמְסְרֻהוּ הָאַחִים אֶל־חֶסֶד יְהוָֹה וַיֵּצֵא
41 Il traversa la Syrie et la Cilicie, où il affermit les Eglises.	41 וַיַּעֲבֹר בְּסוּרְיָא וּבְקִילִיקְיָא וַיְחַזֵּק אֶת־הַקְּהִלּוֹת