Évangile selon Luc 20

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Et il advint, un jour qu'il enseignait le peuple dans le Temple, et annonçait la Bonne Nouvelle, que lesgrands prêtres et les scribes survinrent avec les anciens,	1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים
2 et lui parlèrent en ces termes: "Dis-nous par quelle autorité tu fais cela, ou quel est celui qui t'a donnécette autorité?"	2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת
3 Il leur répondit: "Moi aussi, je vais vous poser une question. Dites-moi donc:	3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי
4 le baptême de Jean était-il du Ciel ou des hommes?"	4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם
5 Mais ils firent par-devers eux ce calcul: "Si nous disons: Du Ciel, il dira: Pourquoi n'avez-vous pas cruen lui?	5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו
6 Et si nous disons: Des hommes, tout le peuple nous lapidera, car il est persuadé que Jean est unprophète."	6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה
7 Et ils répondirent ne pas savoir d'où il était.	7 ויענו לא ידענו מאין
8 Et Jésus leur dit: "Moi non plus, je ne vous dis pas par quelle autorité je fais cela."	8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה
9 Il se mit alors à dire au peuple la parabole que voici: "Un homme planta une vigne, puis il la loua à desvignerons et partit en voyage pour un temps assez long.	9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים
10 "Le moment venu, il envoya un serviteur aux vignerons pour qu'ils lui donnent une part du fruit de lavigne; mais les vignerons le renvoyèrent les mains vides, après l'avoir battu.	10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם
11 Il recommença, envoyant un autre serviteur; et celui-là aussi, ils le battirent, le couvrirent d'outrageset le renvoyèrent les mains vides.	11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם
12 Il recommença, envoyant un troisième; et celui-là aussi, ils le blessèrent et le jetèrent dehors.	12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה
13 Le maître de la vigne se dit alors: Que faire? Je vais envoyer mon fils bien-aimé; peut-êtrerespecteront-ils celui-là.	13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו
14 Mais, à sa vue, les vignerons faisaient entre eux ce raisonnement: Celui-ci est l'héritier; tuons-le, pourque l'héritage soit à nous.	14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה
15 Et, le jetant hors de la vigne, ils le tuèrent. "Que leur fera donc le maître de la vigne?	15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם
16 Il viendra, fera périr ces vignerons et donnera la vigne à d'autres." A ces mots, ils dirent: A Dieu neplaise!	16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת
17 Mais, fixant sur eux son regard, il dit: "Que signifie donc ceci qui est écrit: La pierre qu'avaientrejetée les bâtisseurs, c'est elle qui est devenue pierre de faîte?	17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה
18 Quiconque tombera sur cette pierre s'y fracassera, et celui sur qui elle tombera, elle l'écrasera."	18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו
19 Les scribes et les grands prêtres cherchèrent à porter les mains sur lui à cette heure même, mais ilseurent peur du peuple. Ils avaient bien compris, en effet, que c'était pour eux qu'il avait dit cette parabole.	19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה
20 Ils se mirent alors aux aguets et lui envoyèrent des espions, qui jouèrent les justes pour le prendre endéfaut sur quelque parole, de manière à le livrer à l'autorité et au pouvoir du gouverneur.	20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון
21 Ils l'interrogèrent donc en disant: "Maître, nous savons que tu parles et enseignes avec droiture et quetu ne tiens pas compte des personnes, mais que tu enseignes en toute vérité la voie de Dieu.	21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים
22 Nous est-il permis ou non de payer le tribut à César?"	22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא
23 Mais, pénétrant leur astuce, il leur dit:	23 ויכר את נכליהם ויאמר להם
24 "Montrez-moi un denier. De qui porte-t-il l'effigie et l'inscription?" Ils dirent: "De César."	24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר
25 Alors il leur dit: "Eh bien! rendez à César ce qui est à César, et à Dieu ce qui est à Dieu."	25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים
26 Et ils ne purent le prendre en défaut sur quelque propos devant le peuple et, tout étonnés de saréponse, ils gardèrent le silence.	26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו
27 S'approchant alors, quelques Sadducéens - ceux qui nient qu'il y ait une résurrection - l'interrogèrent	27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר
28 en disant: "Maître, Moïse a écrit pour nous: Si quelqu'un a un frère marié qui meurt sans avoird'enfant, que son frère prenne la femme et suscite une postérité à son frère.	28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו
29 Il y avait donc sept frères. Le premier, ayant pris femme, mourut sans enfant.	29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים
30 Le second aussi,	30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים
31 puis le troisième prirent la femme. Et les sept moururent de même, sans laisser d'enfant après eux.	31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו
32 Finalement, la femme aussi mourut.	32 ובאחרונה מתה גם האשה
33 Eh bien! cette femme, à la résurrection, duquel d'entre eux va-t-elle devenir la femme? Car les septl'auront eue pour femme."	33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה
34 Et Jésus leur dit: "Les fils de ce monde-ci prennent femme ou mari;	34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה
35 mais ceux qui auront été jugés dignes d'avoir part à ce monde-là et à la résurrection d'entre les mortsne prennent ni femme ni mari;	35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה
36 aussi bien ne peuvent-ils plus mourir, car ils sont pareils aux anges, et ils sont fils de Dieu, étant filsde la résurrection.	36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה
37 Et que les morts ressuscitent, Moïse aussi l'a donné à entendre dans le passage du Buisson quand ilappelle le Seigneur le Dieu d'Abraham, le Dieu d'Isaac et le Dieu de Jacob.	37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב
38 Or il n'est pas un Dieu de morts, mais de vivants; tous en effet vivent pour lui."	38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו
39 Prenant alors la parole, quelques scribes dirent: "Maître, tu as bien parlé."	39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת
40 Car ils n'osaient plus l'interroger sur rien.	40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר
41 Il leur dit: "Comment peut-on dire que le Christ est fils de David?	41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד
42 C'est David lui-même en effet qui dit, au livre desLuc Psaumes: Le Seigneur a dit à mon Seigneur: Siège à ma droite,	42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני
43 jusqu'à ce que j'aie fait de tes ennemis un escabeau pour tes pieds.	43 עד אשית איביך הדם לרגליך
44 David donc l'appelle Seigneur; comment alors est-il son fils?"	44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו
45 Comme tout le peuple écoutait, il dit aux disciples:	45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם
46 "Méfiez-vous des scribes qui se plaisent à circuler en longues robes, qui aiment les salutations sur lesplaces publiques, et les premiers sièges dans les synagogues et les premiers divans dans les festins,	46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות
47 qui dévorent les biens des veuves, et affectent de faire de longues prières. Ils subiront, ceux-là, unecondamnation plus sévère!"	47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו