Évangile selon Matthieu 15

JERUSALEM	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Alors des Pharisiens et des scribes de Jérusalem s'approchent de Jésus et lui disent:	1 אָז בָּאוּ אֶל־יֵשׁוּעַ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר מִירוּשָׁלָיִם
2 "Pourquoi tes disciples transgressent-ils la tradition des anciens? En effet, ils ne se lavent pas lesmains au moment de prendre leur repas" --	2 וַיֹּאמְרוּ מַדּוּעַ תַּלְמִידֶיךָ עֹבְרִים אֵת קַבָּלַת הַזְּקֵנִים כִּי אֵינָם רֹחֲצִים אֶת־יְדֵיהֶם בְּאָכְלָם לָחֶם
3 "Et vous, répliqua-t-il, pourquoi transgressez-vous le commandement de Dieu au nom de votretradition?	3 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ גַּם־אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־מִצְוַת אֱלֹהִים בַּעֲבוּר קַבָּלַתְכֶם
4 En effet, Dieu a dit: Honore ton père et ta mère, et Que celui qui maudit son père ou sa mère soitpuni de mort.	4 כִּי אֱלֹהִים צִוָּה לֵאמֹר כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת
5 Mais vous, vous dites: Quiconque dira à son père ou à sa mère: "Les biens dont j'aurais put'assister, je les consacre",	5 וְאַתֶּם אֹמְרִים הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ מִנְחָה לַיהוָֹה כֹּל מַה־שֶּׁאַתָּה נֶהֱנֶה מִמֶּנִּי אֵין עָלָיו לְכַבֵּד אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ
6 celui-là sera quitte de ses devoirs envers son père ou sa mère. Et vous avez annulé la parole deDieu au nom de votre tradition.	6 וַתָּפֵרוּ אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים בַּעֲבוּר קַבָּלַתְכֶם
7 Hypocrites! Isaïe a bien prophétisé de vous, quand il a dit:	7 חֲנֵפִים הֵיטֵב נִבָּא עֲלֵיכֶם יְשַׁעְיָהוּ לֵאמֹר
8 Ce peuple m'honore des lèvres, mais leur coeur est loin de moi.	8 הָעָם הַזֶּה נִגַּשׁ בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי
9 Vain est le culte qu'ils me rendent: les doctrines qu'ils enseignent ne sont que préceptes humains."	9 וְתֹהוּ יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוֺת אֲנָשִׁים מְלַמְּדִים
10 Et ayant appelé la foule près de lui, il leur dit: "Ecoutez et comprenez!	10 וַיִּקְרָא אֶל־הָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ וְהָבִינוּ
11 Ce n'est pas ce qui entre dans la bouche qui souille l'homme; mais ce qui sort de sa bouche,voilà ce qui souille l'homme."	11 לֹא הַבָּא אֶל־הַפֶּה יְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם כִּי אִם־הַיּוֹצֵא מִן־הַפֶּה הוּא מְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם
12 Alors s'approchant les disciples lui disent: "Sais-tu que les Pharisiens se sont choqués det'entendre parler ainsi?"	12 וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ הֲיָדַעְתָּ כִּי הַפְּרוּשִׁים בְּשָׁמְעָם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה נִכְשְׁלוּ־בוֹ
13 Il répondit: "Tout plant que n'a point planté mon Père céleste sera arraché.	13 וַיַּעַן וַיֹּאמַר כָּל־מַטָּע אֲשֶׁר לֹא נָטַע אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָקוֹר יֵעָקֵר
14 Laissez-les: ce sont des aveugles qui guident des aveugles! Or si un aveugle guide un aveugle,tous les deux tomberont dans un trou."	14 הַנִּיחוּ אוֹתָם מְנַהֲלִים עִוְרִים הֵמָּה לַעִוְרִים וְכִי־יוֹלִיךְ עִוֵּר אֶת־הָעִוֵּר וְנָפְלוּ שְׁנֵיהֶם בְּתוֹךְ הַבּוֹר
15 Pierre, prenant la parole, lui dit: "Explique-nous la parabole."	15 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּאֵר לָנוּ אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה
16 Il dit: "Vous aussi, maintenant encore, vous êtes sans intelligence?	16 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ הַעוֹד גַּם־אַתֶּם בְּאֵין בִּינָה
17 Ne comprenez-vous pas que tout ce qui pénètre dans la bouche passe dans le ventre, puiss'évacue aux lieux d'aisance,	17 הַעוֹד לֹא תַשְׂכִּילוּ כִּי כָל־הַבָּא אֶל־הַפֶּה יוֹרֵד אֶל־הַכֶּרֶשׂ וְיִשָּׁפֵךְ מִשָּׁם לְמוֹצָאוֹת
18 tandis que ce qui sort de la bouche procède du coeur, et c'est cela qui souille l'homme?	18 אֲבָל הַיּוֹצֵא מִן־הַפֶּה יוֹצֵא מִן־הַלֵּב וְהוּא מְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם
19 Du coeur en effet procèdent mauvais desseins, meurtres, adultères, débauches, vols, fauxtémoignages, diffamations.	19 כִּי מִן־הַלֵּב יוֹצְאוֹת מַחְשְׁבוֹת רָע רְצִיחוֹת נִאוּפִים זְנוּנִים גְּנֵבוֹת עֵדֻיּוֹת שֶׁקֶר וְגִדּוּפִים
20 Voilà les choses qui souillent l'homme; mais manger sans s'être lavé les mains, cela ne souillepas l'homme."	20 אֵלֶּה הֵם הַמְטַמְּאִים אֶת־הָאָדָם אֲבָל אָכוֹל בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם לֹא יְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם
21 En sortant de là, Jésus se retira dans la région de Tyr et de Sidon.	21 וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיָּסַר אֶל־גְּלִילוֹת צוֹר וְצִידוֹן
22 Et voici qu'une femme cananéenne, étant sortie de ce territoire, criait en disant: "Aie pitié demoi, Seigneur, fils de David: ma fille est fort malmenée par un démon."	22 וְהִנֵּה אִשָּׁה כְנַעֲנִית יָצְאָה מִן־הַגְּבוּלוֹת הָהֵם וַתִּצְעַק אֵלָיו לֵאמֹר חָנֵּנִי אֲדֹנִי בֶן־דָּוִד כִּי בִתִּי מְעֻנָּה מְאֹד עַל־יְדֵי שֵׁד
23 Mais il ne lui répondit pas un mot. Ses disciples, s'approchant, le priaient: "Fais-lui grâce, carelle nous poursuit de ses cris."	23 וְהוּא לֹא־עָנָה אֹתָהּ דָּבָר וַיִּגְּשׁוּ תַלְמִידָיו וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר שַׁלְּחֶהָ כִּי־צֹעֶקֶת הִיא אַחֲרֵינוּ
24 A quoi il répondit: "Je n'ai été envoyé qu'aux brebis perdues de la maison d'Israël."	24 וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא שֻׁלַּחְתִּי כִּי אִם־אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת לְבֵית יִשְׂרָאֵל
25 Mais la femme était arrivée et se tenait prosternée devant lui en disant: "Seigneur, viens à monsecours!"	25 וְהִיא בָאָה וַתִּשְׁתַּחוּ לוֹ לֵאמֹר אֲדֹנִי עָזְרֵנִי
26 Il lui répondit: "Il ne sied pas de prendre le pain des enfants et de le jeter aux petits chiens" --	26 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לֹא טוֹב לָקַחַת אֶת־לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לִצְעִירֵי הַכְּלָבִים
27 "Oui, Seigneur! dit-elle, et justement les petits chiens mangent des miettes qui tombent de latable de leurs maîtres!"	27 וַתֹּאמַר כֵּן אֲדֹנִי אֶפֶס כִּי־גַם־צְעִירֵי הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ מִפֵּרוּרִים הַנֹּפְלִים מֵעַל־שֻׁלְחַן אֲדֹנֵיהֶם
28 Alors Jésus lui répondit: "O femme, grande est ta foi! Qu'il t'advienne selon ton désir!" Et de cemoment sa fille fut guérie.	28 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִשָּׁה גָּדְלָה אֱמוּנָתֵךְ יְהִי־לָךְ כִּרְצוֹנֵךְ וַתֵּרָפֵא בִתָּהּ מִן־הַשָּׁעָה הַהִיא
29 Etant parti de là, Jésus vint au bord de la mer de Galilée. Il gravit la montagne, et là il s'assit.	29 וַיַּעֲבֹר יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיָּבֹא אֶל־יַם הַגָּלִיל וַיַּעַל הָהָרָה וַיֵּשֶׁב שָׁם
30 Et des foules nombreuses s'approchèrent de lui, ayant avec elles des boiteux, des estropiés, desaveugles, des muets et bien d'autres encore, qu'ils déposèrent à ses pieds; et il les guérit.	30 וַיָּבֹאוּ אֵלָיו הֲמוֹן עַם רָב וְעִמָּהֶם פִּסְּחִים עִוְרִים חֵרְשִׁים קִטְּעִים וְרַבִּים כָּהֵמָּה וַיַּנִּיחוּם לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וַיִּרְפָּאֵם
31 Et les foules de s'émerveiller en voyant ces muets qui parlaient, ces estropiés qui redevenaientvalides, ces boiteux qui marchaient et ces aveugles qui recouvraient la vue; et ils rendirent gloire au Dieud'Israël.	31 וַיִּתְמְהוּ הָעָם בִּרְאוֹתָם אֶת־הָאִלְּמִים מְדַבְּרִים וְהַקִּטְּעִים בְּרִיאִים וְהַפִּסְּחִים מִתְהַלְּכִים וְהַעִוְרִים רֹאִים וַיְשַׁבְּחוּ אֶת־אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
32 Jésus, cependant, appela à lui ses disciples et leur dit: "J'ai pitié de la foule, car voilà déjà troisjours qu'ils restent auprès de moi et ils n'ont pas de quoi manger. Les renvoyer à jeun, je ne le veux pas: ilspourraient défaillir en route."	32 וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר נִכְמְרוּ רַחֲמַי עַל־הָעָם כִּי־זֶה שְׁלשֶׁת יָמִים עָמְדוּ עִמָּדִי וְאֵין לָהֶם מַה־לֶּאֱכֹל וְאֵינֶנִּי אֹבֶה לְשַׁלְּחָם רְעֵבִים פֶּן־יִתְעַלְּפוּ בַּדָּרֶךְ
33 Les disciples lui disent: "Où prendrons-nous, dans un désert, assez de pains pour rassasier unetelle foule?"	33 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים מֵאַיִן לָנוּ דֵּי־לֶחֶם בַּמִּדְבָּר לְהַשְׂבִּיעַ אֶת־הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה
34 Jésus leur dit: "Combien de pains avez-vous" - "Sept, dirent-ils, et quelques petits poissons."	34 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָכֶם וַיֹּאמְרוּ שֶׁבַע וּמְעַט דָּגִים קְטַנִּים
35 Alors il ordonna à la foule de s'étendre à terre;	35 וַיְצַו אֶת־הֲמוֹן הָעָם לָשֶׁבֶת לָאָרֶץ
36 puis il prit les sept pains et les poissons, rendit grâces, les rompit et il les donnait à ses disciples,qui les donnaient à la foule.	36 וַיִּקַּח אֶת־שֶׁבַע כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֵת הַדָּגִים וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן אֶל־הַתַּלְמִידִים וְהַתַּלְמִידִים נָתְנוּ לָעָם
37 Tous mangèrent et furent rassasiés, et des morceaux qui restaient on ramassa sept pleinescorbeilles!	37 וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ מִן־הַפְּתוֹתִים הַנּוֹתָרִים שִׁבְעָה דּוּדִים מְלֵאִים
38 Or ceux qui mangèrent étaient 4.000 hommes, sans compter les femmes et les enfants.	38 וְהָאֹכְלִים הָיוּ אַרְבַּעַת אַלְפֵי אִישׁ מִלְּבַד הַנָּשִׁים וְהַטָּף
39 Après avoir renvoyé les foules, Jésus monta dans la barque et s'en vint dans le territoire deMagadan.	39 וַיְשַׁלַּח אֶת־הָעָם וַיֵּרֶד בָּאֳנִיָּה וַיָּבֹא אֶל־גְּבוּל מַגְדְּלָא